יבול שיא
הרפת והחלב
השחרה בקטיראלית במנגו

השחרה בקטריאלית במנגו

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

מחלת "ההשחרה הבקטריאלית במנגו" מתרחשת בחורף ופוגעת בעלווה צעירה ולא מעוצה. המחלה גורמת להתייבשות אמירי הצימוח, המלווה לעתים בהפרשות שרף. על פני העלים, לאורך הפטוטרת, מופיעים כתמים נקרוטיים כהים. המחלה נגרמת עקב פציעה של הרקמות הרכות בשילוב לחות גבוהה וקור. מחולל המחלה הינו חיידק מסוג "פסאודומונס סירנגי" (Pseudomonas syringae) .

התנאים המתאימים להתפתחות המחלה:
חלקות האוצרות בתוכן את האוויר הקר
אזורים המתאפיינים בערפילי בוקר
אירועי גשם חזקים
אזורים שבהם רוחות חזקות וחול, הפוצעים את הלבלוב הצעיר
אירועי ברד

מטעים צעירים ומטעים שבוצעו בהם הרכבות להחלפת זן הם הרגישים ביותר ומומלץ לטפל בהם כנגד המחלה אחת לחודש ולאחר אירועי קור או גשם חריגים. במטעים בוגרים יש לטפל על סמך הניסיון. במטעים שבעבר הראו רגישות למחלה או שנפגעו ממנה, יש לשקול מתן טיפולים מונעים. במטעים בוגרים נדרשת שימת לב יתרה ללבלוב הצעיר. אם המטע נכנס לחורף מעוצה ובמצב רך יש לטפל – כנגד המחלה. זני המנגו הרגישים למחלת "ההשחרה הבקטריאלית" הם קינג דיוויד (מאוד רגיש), שלי וקיט.

החומרים המורשים לריסוס במנגו נגד מחלת "ההשחרה הבקטריאלית": בלו שילד, סופר קופ, פונגורן, פרסול, קוצייד 2000 , תמנע, בורדוזול, הרקולס, טריו, מאסטרקופ, נחושתן. יש לשאוף לכיסוי מיטבי של העץ. נפח התרסיס תלוי בגודל ובנפח של נוף העצים.
טרם השימוש בכל תכשיר שהוזכר לעיל יש לקרוא בעיון את התווית. מגדלי המנגו ליצוא לחו"ל נדרשים ליצור קשר עם בית האריזה ולבדוק אם החומר, שמתעתדים לרסס בו, מורשה לשימוש מבחינת הלקוחות.

כתבו מדריכי גידול הסובטרופיים: מיקי נוי, קליף להב, ניצן סנש, דפנה זיו

המלצות בגידול מנגו

קיווי מלך ויטמין C: לחיזוק המערכת החיסונית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן