יבול שיא
הרפת והחלב
יעקב

מוטב להיות המוטב הנכון

2 דק' קריאה

שיתוף:

הקיבוץ הפקיד כספים בקרן השתלמות בשם חברת הקיבוץ שנפטרה. למי שייכים הכספים, ליורשת או לקיבוץ? בית המשפט הכריע 

על שמה של חברת קיבוץ יזרעאל שהלכה לעולמה הייתה קרן השתלמות שהקיבוץ פתח עבורה, כחלק מהסדרים פנימיים שנועדו להבטיח תשלומי פנסיה לחברים במסגרת "קרן המילואים" שהקים הקיבוץ עבור חבריו. הבת והיורשת של המנוחה, באמצעות עו"ד גדעון היכל, טענה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי אמה המנוחה מינתה אותה כמוטבת יחידה בקרן ההשתלמות הרשומה על שמה וביקשה לקבוע כי לה הזכאות בכספים אלה.  

מנגד, טענה "קרן המילואים של חברי קיבוץ יזרעאל" כי בידיה "כתב הרשאה" מאת המנוחה, ולפיו קרן המילואים היא המוטבת בקרן שהייתה רשומה בשם החברה המנוחה, ולכן כספים אלה שייכים לה. ה"קרן" (המאוגדת באמצעות אגודה שיתופית), באמצעות עו"ד עומר כהן (שלמה כהן ושות') הסבירה כי כדי לייצר מקור פנסיוני לקיבוץ, כדי שיוכל "לספק את צרכי החברים", כמתחייב מתקנון הקיבוץ השיתופי, מפקיד הקיבוץ עבור חבריו סכומים בקרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות. הקיבוץ אינו יכול להיות "עמית" בקרן השתלמות. לכן, כדי ליהנות מזיכויי המס, להם זכאים חברי הקיבוץ ככל אזרח במדינה, מפקיד הקיבוץ סכומי כסף בקרנות השתלמות על שמם של החברים, בלי קשר לעבודת החבר או לוותק שלו. הקיבוץ מושך כספים אלה ומשתמש בהם לפי שיקול דעתו והנחיות רואי החשבון. בהתאם, ערך הקיבוץ הסכמים עם החברים, והמנוחה בכלל זה, בהם הובהר כי אלה כספי הקיבוץ והם לא שייכים לחברים. בהסכמים מינו החברים את הקיבוץ למוטב בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות. עוד נקבע בהסכמים כי לעת ילך החבר לעולמו יועברו הכספים אל הקיבוץ כחלק מקרנות הביטוח הסוציאלי שלו. 

השופט אלעד שביון אמר ש"תקנוני הקיבוץ וקרן המילואים מדגישים את מטרות הקיבוץ: סולידריות, שיתוף ושוויון של המשאבים הכלכליים". עקרונות ה"עשייה עבור הכלל" ו"השוויון" קיבלו ביטוי בתקנונים אלה ובמערכת ההסכמים עליהם חתמה המנוחה. עקרונות אלה בוטאו בדאגה לרווחת החברים בקיבוץ השיתופי ובשימוש בכספי החיסכון הפנסיוני וקרנות ההשתלמות עבור כלל חברי הקיבוץ. משכך קבע השופט, כי הקיבוץ הוא שהפקיד את הכסף בקופות ולא המנוחה, למטרת הכלל ולא למטרת הפרט. הוא פסק כי הכספים הרשומים על שמה של המנוחה שייכים לקרן המילואים ולא למנוחה, והתובעת אינה זכאית לכספים אלו. השופט דחה את התביעה וחייב את היורשת לשאת בהוצאות הקיבוץ בסך 5,000 שקלים.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן