יבול שיא
הרפת והחלב
התערוכה במושב מגשימים

מושב מגשימים חוגג 70

2 דק' קריאה

שיתוף:

המכובדים, חברי המושב, גם הוותיקים ביניהם, הגיעו לחגיגות והקשיבו לדברי חנן גרייף, יו"ר הועד המקומי ועמוס קליצ'בסקי, יו"ר ועד האגודה * במקביל ביקרו בתערוכה גדולה, שכללה את צילומי המושב והחקלאות, מימיו הראשונים ועד ימינו

מושב מגשימים חוגג 70: לפני כחודש נערך במושב מגשימים אירוע חגיגי לציון 70 שנה לעלייה על הקרקע. בטקס נכחו מאות אנשים – תושבי המקום, תושבים לשעבר ואורחים רבים. באירוע נשאו ברכות ראש מועצת דרום השרון, אושרת גני גונן ודודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי.
חנן גרף, יו"ר הועד המקומי, פתח בציטוט מרגש מפיה של הלה נוימרק, אחרונת המייסדים שהקימו את הכפר: "שנינו ניצולי שואה. הכרנו בגטו בקרקוב. עלינו ארצה עם ילד בן שנתיים בשנת 1948. גרנו בדירת חדר ברח הרב קוק 11 בת"א. גייסו את בעלי. מכיר שעבד ברסקו ספר לבעלי שמתארגנת קבוצת חיילים משוחררים להקמת יישוב. היה עלינו לגייס 500 לירות. מכרנו מצלמת לייקה ועוד כמה פריטים ב200 לירות. קבלנו הלוואה של 300 לירות והצטרפנו. בספטמבר 1949 הקמנו את 5 הצריפים הראשונים.

מושב מגשימים חוגג 70

"טכס העלייה לקרקע היה ביום חמישי, י"ז בכסלו תש"י, 8 בדצמבר 1949. אז כבר עמדו על תילם 16 צריפים (12 מ"ר כל אחד). חיים לוי קבל שניי צריפים כי היו לו שלושה ילדים.  התרגשנו. בנינו סככה קטנה למטרת הטכס ומעליה התנוסס בגאון דגל ישראל. הגיעו אנשים חשובים לברך, לוי אשכול ואחרים וכולם הבטיחו." ועוד הוסיף חנן, שסיפורו של הכפר ושל מייסדיו שזור כחוט השני בסיפור הקמתה של מדינת ישראל – והוא משלב חזון של חלוציות והגשמה." עמוס קליצ'בסקי, יו"ר ועד האגודה, סיפר על החיים בכפר: "התחלנו מאפס, עם פרה, חרמש וסוס משותף, ולאט לאט יחד עם התפתחות המדינה, גם מגשימים התפתחה והפכה לישוב משגשג וישוב לתפארת. זאת רק בזכות דור המייסדים  וותיקי הכפר , דור מיוחד שהסתפק במועט, חי בצניעות, חדור אידיאולוגיה של בנייה ויצירה וכל זאת, בתנאים קשים מנשוא יומם ולילה.

"יום חגינו אינו מציין רק את העבר, אלא גם את העתיד – 70 שנות עשייה ובניה של ישוב פורח, מחייבות את המשך קיומו של הכפר מגשימים כישוב כפרי חקלאי, גם בעתיד. בשנים האחרונות אנו מנהלים יחד עם ראש המועצה שלנו מלחמה עיקשת על כך, כי לדאבוננו עקב מיקומינו מכל הכיוונים מנסים להשתלט על אדמתנו."
בטקס השתתפו תושבי הכפר שלקחו חלק בצילומים שנערכו ובהם הציגו בעזרת סיפורים את החיים בעבר ובהווה. כמו כן, הוצגו צילומים של כל המשפחות. גולת הכותרת הייתה הענקת פרס מפעל חיים לעקיבא אסקיו. עקיבא הגיע לכפר עם הוריו ואחיו ב-1952 ומגיל צעיר החל בפעילות התנדבותית בחוגי ספורט שהקים במקום, הפעילים עד עצם היום הזה. אסקיו אחראי על ארגון ימי ספורט בכפר, תפקיד פעיל בבית הכנסת, הפעלה במועדון הוותיקים בכפר ותמיד מוכן לקחת חלק בכל אירוע. בבית העם נערכה תערוכת צילומי חקלאות מן העבר וצילומים המתארים את החקלאות בימים אלה, הכל מלווה בתצוגה של כלים חקלאיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן