בכנס השלישי לזכרו של אבי צמחי התבלין, פרופסור אלי פוטיבסקי, התברר כי מחלות וצניחה של שערי המטבעות באירופה גרמו לכך שמכ-300 מגדלים לפני שבע שנים, נותרו היום רק 60 חקלאים
מחלה קטלנית פגעה ביבולי הכוסברה : פרופסור אלי פוטיבסקי נחשב אבי מחקר צמחי התבלין בישראל. עוד לפני 47 שנה הקים את היחידה למחקר ופיתוח של צמחי תבלין, מרפא ובושם בנווה יער, ועשרים שנה אחר-כך, כשהיה למנהל תחנת המחקר שם, פעל להפיכתה מתחנת ניסיונות אזורית למרכז המחקר הצפוני של מינהל המחקר החקלאי במדינה. אלי פוטיבסקי נפטר לפני שלוש שנים בן 74 ומאז נערכת דרך קבע הנצחה מחקרית לאיש בכנס מקצועי על טהרת תבלינים, צמחי מרפא ובושם.
בשבוע האחרון של החודש שעבר נתכנסו ובאו בכירי החוקרים, לצד בני משפחתו, במרכז המחקר נווה יער, סמוך לרמת ישי, להציג את חידושי התחום, בצוותא עם העלאת זיכרונות מאותם ימים יפים שבהם השקיע אלי את מיטב כישוריו המקצועיים בטיפוח וקידום מחקר התבלין. אולם הכנסים היה גדוש ובמהלך ההרצאות נחשפו נתונים מדאיגים על מצב הענף וההתמודדות עם נגעים ומזיקים קשים, שגורמים לפחיתה של ממש ביבולים בכל אתרי הגידול. על כך בהמשך.
פרופ' עבד גרה: "אנו פועלים להקים מרכז לאומי לעריכה גנומית בהשקעה של 59 מיליון שקלים ומתקיימים דיונים בוועדות חריגים לשחרור הכסף. קנאביס נחשב מנוע צמיחה עם הרבה ציפיות. אנחנו לא מאמינים שיהיו לזה הצלחות. אני מבקש להנמיך ציפיות בקנאביס. יש הרבה בעיות רגולטוריות"
ראשון הדוברים היה ראש מינהל המחקר החקלאי פרופסור אלי פיינרמן שקבע כי בזכות חזונו, מנהיגותו וכושר הביצוע יוצא הדופן של אלי פוטיבסקי, הפך ענף התבלינים מענף שולי וזניח לענף חקלאי משמעותי בארץ, ומרכז המחקר נווה יער הפך לאחד היהלומים הבוהקים בכתר המצוינות של החקלאות בישראל. "ההיכרות האישית שלי עם אלי הייתה קצרה ושטחית יחסית. פגשתי בו לראשונה בשנת 2006 כשאני דיקאן חדש בפקולטה לחקלאות והוא ראש מינהל ותיק ועתיר ניסיון וביטחון. אני זוכר שהוא הרשים אותי ואת חבריי בפקולטה בביטחון העצמי ובאישיות הכריזמטית שלו, ובדרישות הבלתי מתפשרות שלו לשפר את התנאים של חוקרי וולקני שמרצים ומדריכים בפקולטה בהתנדבות".
"אלי היה בעל לב חם ורגיש, שמפרגן לעובדים שלו ומדבר עם כל אחד מהם בגובה העיניים. אבי ענף צמחי התבלין יוזם ומקים בנק הגנים הישראלי, יזם וביצע מספר רפורמות במבנה הארגוני והפיזי של מכון וולקני. איש משפחה, אוהב וגאה בילדיו ונכדיו. אלי היה איש החוכמה, איש המחשבה ואיש העצה והמעשה, ולעניות דעתי הכנסים האלה הם דרך מעולה לכבד את זכרו, את מעשיו ואת מאור אישיותו".
פרופסור חנן אייזנברג, מנהל מרכז המחקר נווה יער מאז חודש ספטמבר 2018 לא הסתיר את התרגשותו מעצם המעמד לזכרו של אלי וציין בראשית דבריו כי היה חוקר צעיר שנקלט במערכת בתקופה שאלי היה בשיא פעילותו.
"היו לי שעות רבות של שיחה במשרדו הקטן והמסודר בקפידה. דיונים, תכנונים, ויכוחים על נושאי חקלאות, פוליטיקה וחינוך שהיו מאד חשובים לו אך יותר מהכל דיברנו על חזון. על עתיד המדינה ועתיד החקלאות. נושאי החינוך לחקלאות והטכנולוגיה בחקלאות היו מרכזיים בתפיסתו לגבי חקלאות העתיד ומובילוּת המחקר הישראלי בעולם".
"אלי היה מנהיג אמיתי" המשיך אייזנברג ואמר: "איש חזון עם ראייה רחבה ומחויבות למערכת. בחזונו הפך את נווה יער מתחנת ניסיונות למרכז מוביל ומשגשג שבו חוקרים כיום 23 צוותי מחקר עם 50 סטודנטים ומשתלמים זרים. העובדה שכל כך הרבה באו היום להוקיר את פעילותו מצביעה על הצלחה אדירה של מפעל חייו, להקים את ענף התבלינים הטריים והיבשים בישראל תוך ניצול התנאים הייחודיים והמגוון הגנטי הקיים בארץ ובאזור לטובת אקלום וטיפוח זני איכות מובילים הנמכרים כיום בכל השווקים החשובים בעולם".
הדגיש: "כבר לפני עשרים שנה ראה אלי חשיבות עליונה בשילוב טכנולוגיות בחקלאות. לטענתו, השינוי והתרומה שחקלאות מדייקת תגרום לחקלאות האינטנסיבית והמודרנית, תהיה דומה, בעוצמתה לפחות, למהפכת הטפטוף שהתרחשה בשנות השבעים של המאה העשרים. הוא כינה את החקלאות המדייקת כ"טפטפת שנות האלפיים, והוא פעל להקים קונסורציום לאומי לפיתוח נושא זה עם כל מוסדות המחקר המובילים בישראל".
פרופסור אייזנברג ציין כי אחרי 15 שנה מוקם במרכז המחקר נווה יער משק מודל לחקלאות בת קיימא בתקצוב של 17 מיליון שקלים, המבוסס על טכנולוגיות של חקלאות מדייקת עם הציוד המתקדם ביותר, אותו ניתן לבחון עם קבוצה גדולה שעוסקת בחינוך לנושא הקיימות והשמירה על משאבי החקלאות לדורות הבאים.
בסיום דבריו הוסיף ואמר: "אני חושב שאלי היה גאה בממשיכי דרכו, בתחום התבלינים, בתחום החקלאות המדייקת וכלל תחומי המחקר הנחקרים במרכז המחקר נווה יער שהוקם על ידו".
יושבת ראש אגודת מגדלי התבלינים, אנה מלר ממושב נעמה בבקעת הירדן החזירה את כל הנוכחים למציאות הקשה של הענף. "לפני שבע שנים היו בישראל 250-300 מגדלי תבלינים. היום נותרו רק 50-70 מהם. הרווחיות צנחה בשיעורים גבוהים וחקלאים רבים פרשו. "גיל החקלאים עולה, ומי שנשאר – מתמודד עם שערי מטבע שגורמים לכך שהפדיון יהיה נמוך בעשרות אחוזים. לפני שנה האירו היה 4.20 שקל ועכשיו 3.69 שקל והחקלאים מקבלים שלושה אירו פחות לכל קילוגרם ייצוא.
פרופסור פוטיבסקי השאיר אחריו את רעייתו גילה, בניו אלון ואמיר ובתו ד"ר נירית פילוסוף, שסיימה את לימודי הדוקטורט שלה בתחום ארכיטקטורה לרפואה, מתכננת מרפאות ובתים חולים. היא ייצגה את המשפחה בדברים שנשאה וכך אמרה: "זה הכנס השלישי לזכר אבא. קשה להאמין שכבר עברו שלוש שנים בלעדיו והוא כל כך נוכח בחיינו כמשפחה ונראה שהוא נוכח גם פה, בנווה יער, ביתו השני.
"אבא האמין במחקר יישומי. סיפרו לי שלא פעם אמר לקולגות במינהל "פה זה לא אקדמיה" מתוך הבנה בחשיבות של הקשר בין מחקר, פיתוח ויישום בשטח. הוא פעל וחיזק את הקשר עם החקלאים וראה בעשייה המחקרית דרך לפיתוח החקלאות וקידומה של ישראל. אני תוהה מה אבא היה אומר פה היום? הוא בוודאי היה גאה מאד שהמורשת שלו ממשיכה, מתפעל מהעשייה וחושב כיצד אפשר לקדם עוד את המחקר והחקלאות בארץ. אני בטוחה שהיה מתרגש מאד ומודה לכולכם באופן אישי שבאתם לכאן היום".
דייויד סילברמן: " עשר שנים ענף התבלינים מתקשה לפרנס… משנת 2016 אנחנו מובילים בתפיסות של נגעי הסגר. המלחמה עם כשותית הבזיל מתבצעת עם הרבה עבודות ואמצעים בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן. אנחנו חיים אבל לא חיים קלים. אפשר לגדל ללא נגעי הסגר, ללא כשותית וללא חומרי הדברה ואנחנו מחפשים זנים חדשים"
המושב הראשון של הכנס נשא את הכותרת: המחקר החקלאי לאן?
הראשון לשאת דברים במושב זה היה הפרופסור עבד גרה, מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת ומאז חודש ספטמבר 2019 משמש מדען ראשי של משרד החקלאות.
בראשית דבריו דיבר על אלי פוטיבסקי ז"ל. "כסטודנט התחלתי לעבוד בוולקני בשנת 1976 במחלקה לווירולוגיה. בשנת 2000 ניהלתי את המחלקה ואלי היה ראש המינהל. למדתי שאלי מכיר את הכל, ויודע להשפיע בלי לעשות רעש. נהגנו להחליף דעות וחוויות ב-6 בבוקר על כוס קפה. שיחות שגלשו לנושאי דת ופוליטיקה. אלי היה לי חבר נאמן. עזרה הדדית. הקדיש למחקר בסיסי ויישומי ולקשר עם החקלאים. אדם ערכי עם שילוב נדיר של אנושיות והקשבה. היה אדם שאיכפת לו ממה שנעשה במינהל. איכפתניק ללא תקנה. יחסר לי".
מכאן עבר לנושא הרצאתו: "היקף השטח החקלאי בישראל 4.5 מיליון דונם. בישראל תשעה מיליון אזרחים. בשנת 2035 יחיו כאן 12.5 מיליון תושבים. עיקר התצרוכת החקלאית מיוצרת בארץ: פרי הדר, אבוקדו, מנגו, פלפל, תפוחי אדמה וגזר. ערך הייצור 30 מיליארד שקלים, מזה 4.4 מיליארד ייצוא חקלאי, המתחלק בין 1.4 מיליארד פירות,2.2 מיליארד ירקות ומיליארד וחצי ליטר חלב. 64% גידולים צמחיים. 17% בעלי חיים. אנו פועלים להקים מרכז לאומי לעריכה גנומית בהשקעה של 59 מיליון שקלים ומתקיימים דיונים בוועדות חריגים לשחרור הכסף. קנאביס נחשב מנוע צמיחה עם הרבה ציפיות. אנחנו לא מאמינים שיהיו לזה הצלחות. אני מבקש להנמיך ציפיות בקנאביס. יש הרבה בעיות רגולטוריות.
בעגבנייה פגעה מחלת הטובמו-וירוס ויש פוטנציאל הדבקה בפלפל. חוקרים ירדנים מדווחים על כנימה קמחית שאין בישראל ורמי לוי מייבא פלפל מירדן. חקלאות ישראל מצטמצמת. האם נזדקק עוד עשר שנים למכוני מחקר? לקראת מה הולכת חקלאות ישראל? אנחנו חיים בסביבה מאתגרת. חקלאות ישנה של ייצור מזון תתקיים בעזרת חדשנות רצופה ומתמשכת בגידולים מיוחדים. אגרוטכנולוגיה שתחסוך ידיים עובדות".
"מהם האתגרים של הגנת הצומח" שאל עבד גרה והשיב: "מחלות חדשות, נגעים חדשים. סופר בקטריות על פונדקאים חדשים, וירוסים חדשים, עשבים פולשים, מזיקים ישנים וחדשים.
מגמות המחקר בעשור הקרוב: עריכה גנומית לעמידויות ליובש, שיטות ניטור, בינה מלאכותית, הפחתת שימוש בחומרי הדברה ודשן, דיגיטציה של משקי החי, טיפוח עדר בעל עמידות למחלות, תנובת חלב, היענות לדרישת הצרכן, מענה לדיאטות שונות ותחליפי חלבון מבוססי צמח".
את הרצאתו סיים פרופסור גרה כך: "יש חסר בחדשנות מהותית איך תיראה החקלאות בעוד 20 שנה. אין מטפחים חשיבה יצירתית". הוא גילה כי בימים אלה הוא שוקד על תכנית לקבוע יעדי מחקר חקלאי לעידן הקרוב.
מנהל היחידה לצמחי תבלין, מרפא ובושם בנווה יער, פרופסור נתיב דודאי, ממארגני הכנס והמנחה שלו ציין בראשית דבריו כי אלי פוטיבסקי הקים את היחידה ובשטח מרכז המחקר אלפי דונמים של תבלינים יבשים. "יש לנו אוסף גנטי ומעבדה אנליטית, מעבדה מולקולרית, תשעה עשר עובדים ביחידה; שלושה מילגאים. חדשנות של חשיבה מחוץ לקופסא, גידולים חדשים וקיימים; פיתוח יישומים חדשים לגידולים קיימים; טיפוח מרווה מרושתת להפקת אומגה 3; צמח נגד פרקינסון; צמח נגד כינים; שמנים אתריים נגד מזיקים, שמן אתרי לדחיית יתושים, רוזמרין כמקור לחומר משמר; כתלה נגד סוכרת וכבד שומני. גידול צמחים להפקת שמן אתרי, אזובית המדבר, אזובית הרימון, מרווה ריחנית, בזיל תאילנדי, כוסברה וזן חדש של בזיל שנקרא "אלי" עם עמידות לפוזריום. אחזיר עטרה ליושנה".
ד"ר איתי גונדה ייחד את דבריו למחקר ופיתוח גנטי בכוסברה ובזיל. הוא גילה כי "20 אחוז מהאנשים שונאים כוסברה. אנחנו בוחנים זנים וטיפוסים במטרה לפתח כיוון יישומי לשורשי כוסברה כמקור לתרופה אנטי-אפילפטית. אנחנו בדרך לפיתוח זן מותאם לקיץ הישראלי.
רננה מילבסקי, סטודנטית שנה ג' מחוף הכרמל דיברה על אפיון ומיפוי גנטי של מחלות בזיל ועמידות למחלות כשותית ופוזריום בריחן הבזיל. " הריחן המתוק הוא גידול מוביל. בנווה יער טופחו זנים מסחריים עמידים; עדיין אין אנו יודעים מהי העמידות. כשותית מתפתחת בלחות גבוהה ובטמפרטורות מתונות. אנחנו בוחנים השפעת גורמי סביבה על מורפולוגיה והרכב שמן אתרי באזובית המדבר, באזוב מצוי (זעתר) ובאזובית פשוטה (אורגנו). הצמח מגיע לגובה של 50 ס"מ בסביבה מדברית וסלעית. זה שיח עשבוני רב שנתי".
על צמחי תבלין כצמחי מרפא דיבר אורח בכנס, פרופסור FATIH DEMIRCI רוקח מאוניברסיטת אנקרה בתורכיה.
ד"ר נדב ניצן מהמחלקה לפיתופתולוגיה ביחידת מחקר ופיתוח בעמק המעיינות דיבר על מחלות ופגעים בזני כוסברה. ד"ר דודי קניגסבוך ייחד דברים לגורמים גנטיים ופיסיולוגים הקשורים לכושר השתמרות בזיל לאחר קטיף וד"ר דוד חיימוביץ מהיחידה לצמחי תבלין בנווה יער הרצה על ממשק הדברת עשבים בתבלינים טריים. "אין קוטלי עשבים לתבלינים. התקינה מאד מחמירה בארץ ובעולם שלא יישארו שאריות של קוטלי עשבים".
מעיין פלוס-קטרון, חוקרת פרחים במו"פ ערבה תיכונה, דיברה על הארת פרחי קטיף ותאורת לד בטרגון, וציינה כי "נורות ליבון נעלמות מהמשק ומהעולם ועברנו לנורות פלורסנט ונורות לד 12 ואט".
את הכנס חתם דיוויד סילברמן, מדריך בכיר בשה"מ, שציין כי הכיר את אלי פוטיבסקי בשנת 1987 במדרשת הנח"ל ואחר כך במשרד החקלאות וכי "אלי עזר בהכל". אחר-כך חלק שבחים למגדלת התבלינים אנה מלר וציין כי היא מחזיקה את הענף כולו. הוא הדגיש כי עשר שנים ענף התבלינים מתקשה לפרנס. "בשלושת החודשים האחרונים חל שיפור מסוים בתחום. אנחנו מייצאים ל-36 מדינות. 62% אחוזים למדינות מערב אירופה. רוסיה 17%, מדינות ברית המועצות לשעבר 8%, צפון אמריקה 11%, המזרח הרחוק 2%. יש בעיה בירידת המטבעות.
הדגיש: "ניכר צמצום כוח אדם, עליה בעלויות, משבר כלכלי עולמי שהתחולל בשנת 2007 וירידה בשערי המט"ח, סגירת אגרקסקו. אתם יודעים שבישראל יש 44 חברות ייצוא, זה יותר ממספר המגדלים…שלוש עשרה מהחברות משווקות 90% מהתוצרת.
משנת 2016 אנחנו מובילים בתפיסות של נגעי הסגר. המלחמה עם כשותית הבזיל מתבצעת עם הרבה עבודות ואמצעים בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן. אנחנו חיים אבל לא חיים קלים. אפשר לגדל ללא נגעי הסגר, ללא כשותית וללא חומרי הדברה ואנחנו מחפשים זנים חדשים. בזיל תאילנדי הוא טעם טוב במסעדות סיניות בארץ. אני לא אוכל שם כי התקציב של עובד מדינה אינו מספיק כדי לאכול במסעדות האלה. אם יהיה לנו זן עמיד יהיה טוב כי גם לבזיל התאילנדי יש מזיקים".
דיויד סילברמן עצר לרגע את שטף דיבורו וכך אמר: "כוסברה קיץ 2019 -גיהינום. התמוטטות מסתורית של כוסברה בכל הארץ. לא הבנו מה גרם לכך. כל הזרעים הם מחו"ל, אז אולי חומרי הדברה? בבדיקה שניה התברר שפטריית הריזוקטוניה הסבה נזקים קשים לגידולי הכוסברה. 100% מהזרעים שלנו הם או מארצות הברית או מאיטליה. חלק מהיצואנים שלנו משווקים היום לשוק המקומי. חלק עם חרקים, חלק עם הרבה חומרי הדברה.
