מחלות העטין ידועות במשקי החלב כבר למעלה מ-100 שנים והנה בין המחלות הגורמות לנזקים כלכליים כבדים – למגדלים ולתעשיית החלב. מחלה זו נחשבת עדיין, כקשה לטיפול ומניעתה היא, עד היום, הטיפול המועדף, היעיל והזול ביותר
מחלות העטין – הקדמה
מעבר להשלכות הכלכליות והבריאותיות של נזקי מחלות בריאות העטין, נוספו בשנים האחרונות מטלות חשובות אחרות הקשורות לנושא מחלות העטין כמו: הקפדה על רווחת בע"ח, הגברת הבטיחות הביולוגית ושמירה על בריאות הציבור.
איכות ובטיחות החלב ומוצריו, הנם נושאים רב גורמים הדורשים טיפול והתייחסות ברמה הלאומית ולא רק ברמת המגדל הבודד. משימה כזו מחייבת ייצור ושימור בסיס מידע לאומי עדכני, מעורבות יתר של רופאים מטפלים, רופאים מומחים / חוקרים והכשרת דור מגדלים, בעלי יכולת ניהול מקצועית גבוהה. שיתוף כלל הגורמים, ביצירת תוכנית הבקרה העתידית, עשויה למנוע את הנזקים הכלכליים והתדמיתיים של ענף החלב ובמקביל, להכין אותו לאתגרים שאיתם הוא אמור להתמודד בעשור הקרוב.
מה קיים ומה ישתנה בעשור הקרוב ?
גורמים פתוגנים בעטין
שימוש מתקדם בטכנולוגיה אבחונית מולקולרית, הביאה לאחרונה, להכרה כי החלוקה הקלאסית של חיידקים "מדבקים", "סביבתיים", "מזדמנים", אינה תמיד תואמת את המציאות. חיידקים מקבוצת המדבקים והסביבתיים יכולים להתנהג בשונה מהגדרתם המקורית. יש לציין, שהתהליך עצמו של הפיכת חיידק "מדבק" ל"סביבתי" ולהיפך, אינו ברור דיו ועדיין דורש מחקרים נוספים בתחום. גם לגבי חיידקים המוגדרים כ"סביבתיים קלאסיים" (בעיקר ממקור צואתי), קיימים כבר כיום מחקרים חדשים, המצביעים על יכולתם להשפיע, גם על סביבת בע"ח באמצעות "יצירת עומס חיידקי סביבתי".
"עומס" זה מגביר כנראה, את אלימותם ויכולתם לגרום למחלה בעטין. במקביל, נבחנת גם יכולת הסביבה עצמה (הכוללת גם שינויים שמבוצעים ע"י המגדל – לדוגמה, ביצוע קלטור עמוק ) למתן את "העומס הסביבתי החיידקי" ובכך גם להוריד את הסיכון לפגיעה בעטין. במקביל, נבדקת השפעת "התקשורת הבין חיידקית" על הפיכת החיידק לאלים, לעומת חבריו לקבוצה, שאינם גורמים למחלה. כל הנושא הזה הנו מרתק, חדשני ואין ספק כי בשנים הקרובות, נלמד רבות על "העולם החיידקי המתוחכם" ונצטרך להתמודד עם תובנות חדשות שלא הכרנו עד היום.
הולכת ומתעצמת בעולם המערבי, הדרישה למנוע בכל מחיר יצירת חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה ובמקביל, ירידה משמעותית בשימוש באנטיביוטיקה, במיוחד כטיפול מנע. נושא זה מהווה איום על עולם הרפואה הווטרינרית וכמובן, יש לו השלכות על בריאות הציבור
בארץ, כידוע, הגורמים הפתוגנים העיקריים למחלות העטין, היו ונשארו, במהלך העשורים האחרונים גורמים פתוגניים "סביבתיים/ מזדמנים" ולא דווקא "מדבקים" כהגדרתם המסורתית. יחד עם זאת, בשנים האחרונות, נוספה גם נגיעות בחיידקים המדבקים כמו מיקופלסמה בוביס וסטפ. אוראוס עמידים לאנטיביוטיקה (MRSA). הגדלת הרפתות ו/או רכישת בקר חדש, ללא ביצוע בדיקות מקדימות מתאימות, העלו את הסיכון לחדירת חיידקים אלו לרפת החלב.
חיידקים מקבוצה זו מהווים כיום, איום על כלל הרפתות והדירים בארץ, ללא קשר להגדרת הישגיהם המקצועיים ובריאות העטין העכשווית. גם משקים מצטיינים עלולים להיחשף לנגיעות חדשה. יש לזכור תמיד, כי נגד גורם מחלה זה אין טיפול תרופתי יעיל ואין לנו עדיין את הידע המקצועי הדרוש, לקבוע בוודאות, מתי הרפת/דיר "נקיים באופן מוחלט " מנגיעות.
ניטור ובקרה – מחלות העטין
מעבר לחובת הגברת הבטיחות הביולוגית ברמת המשק, יש להגביר בקרב המגדלים והרופאים המטפלים את המודעות והחשיבות העליונה לניטור ובקרה קבועים, באמצעות דיגום של מיכלי חלב /דלקות עטין קליניות ודלקות תת קליניות.
המטרה ביישום נוהל זה היא זיהוי ואבחון הנגיעות הראשונית ולמזער בכך נזקים עתידיים, במידה והמחלה חדרה למשק. יש לזכור כי קבוצה זו של חיידקים עלולה לגרום לתחלואה באברי מטרה נוספים, בנוסף לעטין כמו: ריאות, עיניים, אוזניים, מפרקים ואברי מין. באירועים בארץ, שבהם נצפתה תחלואה בעטין במקביל למחלה אחרת בעדר (פה וטלפיים, קטרת העור ) הייתה התבטאות הקלינית קשה ואלימה ביותר ואף הסתיימה בחלק מהמקרים במוות של בע"ח החולה. שילוב של גורם מחלה נוסף פוגע במערכת החיסון ביתר עוצמה, מגביר ומעצים את אלימות החיידק ומכאן, גם את התבטאותו הקלינית החריפה .
חשיבות גורם המניעה
בנגיעות התת קלינית ברפת ובדיר, מובילים עדיין החיידקים מקבוצת המכונה סטפ. שאינו אוראוס (CNS). בקבוצה זו קיימת שונות רבה בחיידקים הנכללים בה והשפעתם על העטין, לפי דעת החוקרים, נעה בין "אפקט מגן" (מיעוטם) ועד לפגיעה מתמשכת ברקמת העטין .
חלקם הנו בעל יכולות להתבסס בתוך רקמת העטין ולהפוך לכרוניים, ללא יכולת טיפולית כנגדם. כשמדובר בפרט/ים בודדים הנזק הנגרם מנגיעות זו הוא, בד"כ, באובדן חלב או בהתבטאות קלינית שאינה חריפה. לעומת זאת, בנגיעות נרחבת בעדר, האפקט המצטבר הופך למשמעותי והטיפול היחידי היעיל כנגד קבוצה נרחבת זו של חיידקים הוא במניעה (שמירה על סביבה יבשה, חיטוי מקדים יעיל לפטמות או בטיפול היובש, שמשלב טיפול ומניעה גם יחד).
בקבוצת המבכירות, הנגיעות עשויה להיות כפולה מזו של הפרות הבוגרות ומתרחשת כנראה כבר בתקופת היותה עגלה ו/או מיד לאחר ההמלטה. גם אם הנושא זה אינו מאיים, לכאורה, כדוגמת המיקופלסמה וה-MRSA חייבים המחקרים העתידים להתייחס לגורמים המרכיבים את הקבוצה הזו, לאפיינם באופן פרטני, תוך העזרות בשיטות אבחון זולות ומתקדמות. על סמך תוצאות מחקריות אלו, ניתן יהיה בעתיד לצאת בתוכנית מניעה / טיפול יעילה לכל מרכיב בודד בקבוצה ולא ע"פ הקבוצה בכללותה, כפי שמתבצע כיום.
תקופת "היובש" –יתרונות, חסרונות, סיכונים וטיפולים עתידיים
תקופת "היובש" ידועה כבר עשרות בשנים כתקופה, שעלולה להוות סיכון לנגיעות חדשה אשר תתבטא בריבוי דלקות קליניות בתחילת התחלובה. בארץ, למעלה מ-25% מהדלקות הקליניות מתרחשות בחודש הראשון, לאחר ההמלטה. הגורם העיקרי נשאר החיידק א. קולי. אחריו באים לידי ביטוי קבוצת חיידקי הסטרפים למיניהם (שאינם סטרפ. אגלקטיא).
פרה אשר המליטה וחלתה במחלת עטין, בחודשיים הראשונים, גורמת לנזק כלכלי כבד במיוחד. בנוסף לנזק באובדן חלב, קיימת פגיעה מוכחת במדדי הפוריות שלה ומכאן גם ביכולתה לשרוד בעדר.
אין ספק, כי הטיפול הניתן כיום בארץ בכניסה לתקופת "היובש" הנו היחידי המשלב מניעה וטיפול גם יחד. יעילותו רבה במיוחד לחיידקי גראם חיוביים ואין הוא משפיע על נגיעות קיימת, או מניעת נגיעות חדשה כאשר מדובר בחיידקי גראם שלילים. הטיפול הניתן לכלל העדר הנחלב מתבצע כבר כמה עשורים והוא התחיל, כאחת ההמלצות בביעור החיידק סטרפ. אגלקטיא (שנות השמונים). כיום חיידק זה נמצא בשיעורי נגיעות הנמוכים מ-1% מכלל האבחונים השנתיים. מעבר לכך, מצב בריאות העטין בארץ הנו בהחלט תקין גם בהשוואה למדינות העולם.
יחד עם זאת, הולכת ומתעצמת בעולם המערבי, הדרישה למנוע בכל מחיר יצירת חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה ובמקביל, ירידה משמעותית בשימוש באנטיביוטיקה, במיוחד כטיפול מנע. נושא זה מהווה איום על עולם הרפואה הווטרינרית וכמובן, יש לו השלכות על בריאות הציבור.
יש לציין כי ענף הבקר לחלב בארץ, נמנע מטיפולים הניתנים במזון או במים (בניגוד למגזרים אחרים של בע"ח) וכך נפגעת היכולת החיידקית ליצירת עמידות. מעבר לכך, במעבדת מאל"ה מבצעים כשגרה מזה מספר שנים, בדיקות לאבחון חיידקים עמידים (MRSA). בשנים האחרונות אובחנה התפרצות גדולה של חיידק זה, במשק שיתופי בצפון והתוצאות היו הרסניות, באובדן חלב ובהוצאה מסיבית לא רצונית של פרות ומבכירות מהעדר. מעבר למשק זה, אנו מאבחנים בצורה ספורדית גם משקים נוספים עם חיידק זה ורק מדיניות של ניטור קבועה, תזהה את הנגיעות בתחילת דרכה ולא כאשר הנזק כבר קיים.
משקים הנמצאים תחת בקרה עצמית קבועה ורמת הנגיעות התוך עטינית נמוכה, מומלץ לבדוק שנית גם את מדיניות "טיפול היובש" ולנסות להתאימה למגמה העולמית של "ייבוש סלקטיבי" המבוסס על עובדות ותוצאות מעבדה.
לסיכום – אנו מחויבים להמשיך ולצמצם את השימוש באנטיביוטיקה מבלי לפגוע בבריאות בע"ח וברווחתם. במקביל, יש להמשיך לבדוק אלטרנטיבות טיפוליות אחרות, שאינן אנטיביוטיקה, תוך שימת דגש בעקר על פעילות מונעת ממשקית לאורך כל הדרך .
יעדים ונושאי מחקר עתידיים
יש לציין כי למרות שמבוצעים עשרות ומאות מחקרים בתחום בריאות העטין קצב התקדמותם והחדשנות שלהם, במיוחד בתחום המעשי / קליני, אינו מספק. יש להתרכז בעשור הקרוב בנושאים מחקריים, אשר בסופו של תהליך, יתנו הכרה מעמיקה יותר של גורמי המחלה, יקדמו את יכולות מניעת המחלה וכן יאפשרו שימוש בשיטות מתקדמות וזולות לאבחון ראשוני גם בתנאי שדה.
השאלות העיקריות שהחוקרים אמורים להציב לעצמם כיעדי מחקר עתידיים הנם :
- זיהוי והבנה גדולה יותר של גורמי האלימות בחיידקים השונים.
- הכרת הגורמים והתנאים הסביבתיים המשפיעים על יכולות האלימות של החיידקים השונים בסביבה החיצונית ובעטין (חשוב במיוחד בתנאי האקלים בארץ).
- מהות היחסים הנוצרים בין החיידקים השונים בסביבה ובתוך העטין ואיך הדבר משפיע על עמידותם בפני מערכת החיסון של בע"ח ו/או תרופות ו/או חיסונים.
- האם ניתן לייצר חיסון ייחודי נגד גורם פתוגני אחד/ קבוצת חיידקים בעטין, שימנע את המחלה, כפי שחיסונים כנגד מחלות אחרות מצליחים לעשות זאת ביעילות רבה.
- הכרה והבנה גדולה יותר של פעילות מערכת החיסון העצמית בעטין ואיך ניתן לשפר אותה, בהתמודדות מול גורמי מחלה שונים בעת ובעונה אחת.
אבחון מחלות העטין – איך מתקדמים?
הרבה מאוד נעשה בתחום זה, במטרה להגביר את רגישות שיטת האבחון, צמצום הזמן עד לקבלת תשובה והעיקר, להפוך את התהליך כולו לאמין וזול גם יחד. כלים שונים וטכנולוגיות רבות ייכנסו בעתיד, לתחום אבחון הפתגונים בחלב.
כיום אנחנו עדיין מאבחנים פתוגנים בחלב, על פי רוב, בשיטה הסטנדרטית של אבחון מיקרוביאלי, גם אם הוא לוקח לפחות 48 שעות, עד קבלת תשובה. במקביל, אנו משלבים שיטות נוספות כמו "אלייזה" לזיהוי רמות נוגדנים בחלב למחלות כמו בת שחפת, BLV ושיטות מולקולאריות מתקדמות (rT PCR) לאבחון פתוגנים מדבקים דרך מיכלי החלב של המשקים. התקדמות הטכנולוגיות הממוחשבת במכוני החליבה ועבודה עם תוכניות ניהול מתקדמות, יביאו בסופו של תהליך גם לאבחון on line של הגורם הפתוגני ברמת העטין /רבע/חצי בבע"ח הנחלב. הרפתן העתידי יוכל לקבל "אזהרות" מהמערכת על חשש לנגיעות תוך עטינית ובהמשך, לפי בקשתו, לקבל גם תוצאת האבחון של הגורם האחראי לכך.
גם בדיקת רמת התאים הסומטים המתבצעת כיום, "סופרת" את כלל התאים בדוגמת החלב. בעתיד הלא רחוק תוכל המערכת להבדיל בין סוגי התאים המאפיינים נגיעות תוך עטינית ע"פ השפעתם וחומרתם. בהמשך, נתן יהיה גם לתת למגדל את המידע הרלוונטי על התהליך הדלקתי בעטין (האם מתקיימת התבססות/כרוניות של הנגיעות או לחילופין החלמה).
לסיכום – מחלות העטין
מדינות העולם המתקדמות הבינו שהקמת מערכת בקרה על בריאות העטין ואיכות החלב, חייבת לכלול הגדרת יעדים מקצועיים, איסוף נתונים, עמידה ביעדים וקבלת משוב קבוע על תוצאות בפועל. הצלחת התהליך מחייבת את ביצועו ברמה הלאומית ולא כאתגר אישי של רופא וטרינר או מגדל.
שילוב של מחקר מתקדם/בקרה טכנית קבועה על ציוד ומערכות המחשוב, תוך יישום קפדני של נוהלי עבודה, יכולים יחד להוות את המרשם להצלחת התוכנית העתידית.
מדינות כמו הולנד, אוסטרליה, נורווגיה, שוויץ, בריטניה – כל אחת מהם, יצרה את תוכנית הבקרה הלאומית שלה, כאשר ברור מעל לכל ספק, כי מעבר לתוכנית הכוללת, יש מקום להתייחס באופן פרטני גם לכל משק/מגדל והאמת שלו.
המגדל העתידי חייב להיות עם הבנה נרחבת של גורמי הסיכון בעדר, בעל כישורים טכנולוגים, הכרת המערכת החיסונית של בע"ח והיכולת שלו למזער מצבי עקה. הדבר אולי החשוב ביותר שעליו להפנים, הוא שקידמה והתפתחות, אינם מיתרים אף פעם, את הצורך בניהול מקצועי הבנוי על לימוד בלתי פוסק, התנסות ומעורבות אישית ברפת/דיר בכל שלבי ייצור החלב וגידול בע"ח.
מחלות העטין: העשור הקרוב במחקר, בקרה וטיפול . כותב המאמר: ד"ר שמוליק פרידמן – מאל"ה, מועצת החלב
