ד"ר שירלי גזית ואבישי וזה
חקלאות ברת קיימא: במאמר הקודם הצגתי לראשונה את ממשק השדה המאוזן- (Balanced Field Management (BFM. הממשק פותח לגידולי שדה וירקות, אך ניתן ליישום בהצלחה גם בגינות ירק ובבתי צמיחה. הממשק מתאים לחקלאות אורגנית (בהתאמות הנדרשות) ולחקלאות ברת קיימא, במטרה לייצר מזון איכותי במערכת מאוזנת ובריאה של קרקע-סביבה. שילוב המרכיבים המוצע, יטפח את הפעילות הביולוגית (המיקרובים השונים..) ופוריות הקרקע לצד תכונת הסופרסיביות שלה (היכולת לדכא התפתחות/ סימפטומים של מחלת קרקע כאשר הפתוגן מצוי בקרקע).
אז כן.. "עוד ממשק לאוסף" אך שונה מכולם בכך שהוא מתייחס למחזור הגידולים והוא מעשי ובנוסף הדגש מושם על בריאות הקרקע והמיקרובים שלה כבסיס למערכת הייצור החקלאית.
בשטחים הנרחבים של הגד"ש ובייחוד במשקים המאורגנים, זהו עניין מאתגר; בדרך כלל האחריות על מחזור הגידולים נחלקת בין מגדלים שונים, האחראים כל אחד בתורו לגידול יחיד/ מספר גידולים מצומצם מתוך המחזור הכללי. ישנו אחראי פלחה, מגדל גזר, מגדל תפוחי אדמה ומגדל אחר שירכז מספר גידולי שלחין קטנים יותר. אחריות זו כוללת גם ניהול כלכלי במטרה להגיע למקסימום רווח בגידול.
בחקלאות אורגנית ו חקלאות ברת קיימא, ברור כי כל הסתכלות על המערכת החקלאית צריכה להיות כוללת וזהו אתגר לא קטן… לדוגמא: מי אחראי לעיבודים שלאחר הגידול? הגידול עצמו או זה שאחריו במחזור? מי ישלם את עלויות החיטוי הסולרי שנעשה לפני גידול גזר/ עגבנייה לתעשייה המפחית כתמים שקועים/ עלקת בגידולים אלו בהתאמה, אך תורם להפחתת העשבייה ומשפר צימוח גם בגידולים העוקבים? ואם רוצים להכניס למחזור גידול מטייב ממשפחת המצליבים או כרב נח – איזה גידול/ מגדל ישלם עבורו? אכן אתגר לא קטן!
על אף האתגר, חקלאים אורגניים נוטים לאמץ גישה כוללת המתייחסת למחזור הגידולים כמערכת אחת. במשקים רבים בארץ, ישנו אחראי אחד לגידול האורגני ואם הוא מוכשר ומיומן, הענף דינמי ומצליח. בחקלאות ברת קיימא וחקלאות קונבנציונאלית, יש עדיין צורך לדלג מעל לתפיסה הקטגורית של "כל גידול בנפרד" ולהגיע לתפיסה כוללת וזה מה שממשק השדה המאוזן- Balanced Field Management (BFM) מציע באופן מעשי.
עקרונות המודל:
כל אחד ממרכיבי הממשק תורם לפתרון בעיות שונות בגידול, כאשר בתמונה הכללית מתקבלת מערכת חקלאית מאוזנת. כל זה נראה מעניין, אך איפה מתחילים?
בדרך כלל אנחנו נוטים לא לחפש פתרון, אלא אם מתעוררת בעיה!
אז.. ראשיתו של ממשק השדה המאוזן בחיפוש אחר פתרון לבעיית העשבייה, בעיה מרכזית בחקלאות אורגנית. בנגב, מקובל להוציא שטחים מהמחזור האורגני, לאחר כ- 10 שנות גידול אורגני כיוון שהתאלחו בעשבייה רבה ולהכניס במקומם שטחים חדשים שעברו הסבה לאורגני מבעוד מועד. בעמקי הצפון, עתודות הקרקע החקלאית מצומצמות מאוד וכן הקרקע הכבדה עם בנק זרעי עשבים נכבד, מכתיבות חשיבה יצירתית וכוללת להתמודדות עם העשבייה.
דוגמא לפתרון בעיית עשבייה, במשק אורגני/ חקלאות ברת קיימא, תוך שימת דגש על בריאות ופוריות הקרקע מוצגת לפניכם.
אזור: נגב.
מחזור הגידולים: חיטה לתחמיץ/ שחת, תפו"א/ גזר, חיטה לתחמיץ/ שחת, כרוב כגידול מטייב וחיטה.
פירוט מחזור גידולים/ עיבודים לדוגמא, ע"פ ממשק השדה המאוזן- BFM:
עיבודי הכנה לגידול חיטה לתחמיץ/ שחת – משתת+ מעגלה, פיזור קומפוסט/ דישון, קלטור/ דיסקוס+מעגלה, השקיה/ גשם, הנבטת עשבייה וקלטור 8 ס"מ.
גידול חיטה זריעה מאוחרת, לתחמיץ/ שחת (דצמבר- אפריל).
עיבודי הכנה לגידול תפו"א – משתת 2 אלכסונים, ארגז מיישר+ מעגלה, פיזור קומפוסט/ דישון, מערג עמוק 43 ס"מ+ מעגלה, השקיה/ גשם 70 מ"מ, תיחוח עמוק 32 ס"מ, הנבטת עשבייה וקלטור קל/ משדדה.
גידול תפו"א סתווי (אוקטובר- ינואר/ פברואר), עיבודים במהלך הגידול- זריעה, בגובה צמחים 15 ס"מ פיזור קומפוסט על הראש, תילול מכני וכיסוי מרבית הנוף, התפתחות הנוף וטיפולים נגד פגעים, כיסוח נוף צורתי, מעגלה לשיטוח הנוף והחלקת סדקים בקרקע, אסיף.
עיבודי הכנה וגידול חיטה לתחמיץ/ שחת (כמפורט לעיל).
עיבודי הכנה לגידול גזר- חריש עם מגרופיות קטנות/ משתת 2 אלכסונים+ מעגלה, פיזור קומפוסט/ דישון, מערג עמוק 43 ס"מ+ מעגלה, השקיה לפי הצורך, הנבטת עשבייה ותיחוח עמוק 32 ס"מ, השקיה קלה, הנבטת עשבים ומשדדה/ משלהב, מעגילה חלקה.
גידול גזר (ספטמבר- פברואר), עיבודים במהלך הגידול- זריעה, פיזור קומפוסט/ דישון על הראש, קלטור מברשות מדויק במצלמה/ הגה, התפתחות הנוף וטיפולים נגד פגעים, קלטור בן ערוגות ועישובים במידת הצורך, אסיף.
עיבודי הכנה לגידול כרוב מטייב קרקע- חריש עם מגרופיות קטנות/ משתת 2 אלכסונים+ מעגלה, פיזור קומפוסט/ דישון, מערג 25 ס"מ+מעגלה, השקיה לפי הצורך, תיחוח 20 ס"מ, השקיה/ גשם, הנבטת עשבייה וקלטור קל/ משדדה, מעגילה חלקה, השקיה/ גשם, הנבטת עשבייה ושלהוב.
גידול כרוב (ספטמבר- נובמבר/ דצמבר), עיבודים במהלך הגידול- שתילה, פיזור קומפוסט/ דישון על הראש, קלטור מברשות מדויק במצלמה/ הגה, התפתחות הנוף וטיפולים נגד פגעים, אסיף.
הצעה כללית זו היא דוגמא אחת מבין רבות המשלבת את מרכיבי המודל באזור נתון ובמחזור גידולים מסוים. המודל מקיף אך גמיש וניתן להתאמה לפי מטרות וצרכי המשק.
לפרטים נוספים לגבי הממשק, שאלות, רעיונות והארות מוזמנים לפנות ל –
ד"ר שירלי גזית, יועצת אגרונומית בכירה בחקלאות אורגנית וברת-קיימא, גידולי שדה וירקות שטח פתוח, כרמים והגנת הצומח, מרצה וכותבת בנושאי חקלאות משמרת
אבישי וזה, מדריך מיכון וטכנולוגיה ושיטות בחקלאות
