ניר מאיר קרע את מסמך ההמלצות של הוועדה לבחינת חלופת האגודה כנס חירום נערך בנחל עוז, נגד הפגיעה המתוכננת של רשות מקרקעי ישראל בבנייה באזור ובקיבוצי הפריפריה
עשרות חברות וחברי קיבוצים מעוטף עזה והנגב השתתפו ביום שלישי שעבר, בכנס החירום שהתקיים בנחל עוז, ביוזמת התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי, במחאה על העיכוב המתמשך וכוונת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבטל את חלופת האגודה ולפגוע קשות בבנייה בקיבוצים בארץ בכלל ובעוטף עזה והנגב בפרט. ההחלטה לקיים את הכנס בעוטף עזה התקבלה כיוון ששם ייפגעו הקיבוצים בצורה הקשה ביותר אם יתקבלו ההמלצות לשינוי חלופת האגודה, שהונחו על שולחנה של מועצת מקרקעי ישראל ב-2 בנובמבר 2020 על ידי הוועדה לבחינת חלופת האגודה בראשות מנכ"ל רמ"י המסיים, עדיאל שמרון.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר בכנס: "לא באתי לכאן היום כדי לדבר על 110 שנות התיישבות. לא באתי לדבר על העובדה שמאה קיבוצים מסמנים בעצם נוכחותם את גבולות מדינת ישראל. לא באתי לספר על חלקנו המאוד משמעותי במשק הישראלי, בתעסוקה הישראלית, בדגש על הפריפריה – את כל זה כולם יודעים. באתי כדי לדבר על מסמך מביש שנכתב לפני כחודש על ידי ועדה 'עאלק' מקצועית, ולגנות גינוי אישי חריף את כל מי שחתם עליו. אני מעריך שלאורך הזמן כל מי שחתום על המסמך הזה יתבייש במעשיו. המסמך זרוע הרס והשמצות. מהמסמך משתמע כאילו הסיבה היחידה שהקיבוצים בחרו בחלופת האגודה היא כלכלית. באמת? בעוטף עזה שמחיר הקרקע הוא אפס? ההחלטה לבחור בחלופת האגודה התקבלה על ידי 65 קיבוצים שהבינו בדיוק על מה הם חותמים. חברי הקיבוצים רוצים לשמר את הקיבוץ. אלמלא האנשים שישבו פה עשרות שנים, לא היו בכלל מגרשים לחלק. אתם לא מחלקים רכוש שלכם, אתם מחלקים את הרכוש שלנו".
בסוף דבריו אמר מאיר כי התנועה הקיבוצית לא תקבל את המסמך הזה לעולם וקרע אותו בידיו.
מאיר אמר, שאורח הכבוד והדובר הראשי בכנס היה אמור להיות שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, אך הסתבר שהוא חתם על סעיף ניגוד עניינים עם כניסתו לתפקיד ואסור לו לעסוק בנושא, שכן הוא חבר קיבוץ מפלסים. במקום זאת הוא קרא את הדברים שכתב שוסטר בעת שהיה ראש המועצה האזורית שער הנגב, ומבטאים את עמדתו: "קיבוצים רבים בעוטף מאמינים כי בכוחה של החלטה זו לתרום משמעותית ולטווח ארוך לצמיחתם ולהאצת אכלוסם, ועל כן אימצו את חלופת האגודה. לאורך השנים חל כרסום מתמשך ומשמעותי בהחלטה, ובדיון האחרון במועצת מקרקעי ישראל הוקפאה רכישת זכויות המגורים במגרשים בלתי מתוכננים והצוות התבקש לבחון את הסוגיה. להערכתנו ולהערכת הקיבוצים שאימצו את ההחלטה, חלופת האגודה תורמת לחיזוק הישובים ולקידום תהליכי הקליטה. ביטול רכישת הזכויות למגורים במגרשים הבלתי מתוכננים תוביל לפגיעה חמורה בפרספקטיבה לצמיחה דמוגרפית ותפגע מידית בקליטה".
אל תקבעו לנו איך לחיות
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, אמיתי פורת: "אנו פונים לממשלת ישראל ואל מקבלי ההחלטות מתוך תפיסה התיישבותית-ערכית-ציונית, לא מתוך עולם רווחי הנדל"ן. מי שבוחרים לגור בעוטף עזה הם החלוצים של ימינו. מי שבוחרים לצאת ולחרוש בשדה סמוך לגדר מעצבים גם היום במחרשה את הגבול, את הקו הראשון של ההגנה וזה שסופג את האש. על הממשלה לאמץ את המתיישבים, להבין ולכבד את אופי חייהם, לתת להם יד מחזקת ותומכת ולהימנע מלהכות בהם באגרוף או במחדל של התעלמות וחוסר הבנה. הקהילתיות בהתיישבות הציונות בכלל, ובעוטף בפרט, הם החוסן ועוצמה הישראלי אל מול כל איום, וחשוב לחזק אותן ולסייע להם לצמוח."
אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב, הודה לתנועה הקיבוצית שארגנה את הכנס דווקא בנחל עוז, בעוטף עזה. "לעוטף עזה יש מספיק אתגרים להתמודד איתם, אך פה בחרנו להיאבק לא רק על האזור שלנו, אלא במאבק משותף למען כל הקיבוצים בישראל, מאבק לכינון חיי קהילה כפי שהקיבוצים בוחרים. משמעות הדבר היא שאם לא יאפשרו לנו לשמור על הקהילות החזקות שלנו בעוטף עזה, אזי הקהילות תחלשנה ואז הקו הראשון של ישראל מול ארגוני הטרור בעזה, תהיינה הערים הגדולות – אשקלון ואשדוד."
שר החקלאות וחבר הכנסת לשעבר, חיים אורון (ג'ומס): "מדובר בזכות של קבוצת אנשים להחליט על אופי חייהם ביחד. אני מסרב להיכנס לוויכוח הנדל"ני. זו הכרעה פוליטית ולא נושא של פקיד זה או אחר. התנועה הקיבוציות צריכות לבוא לרמ"י ולומר: 'הסירו את ידכם מהנער הזה. אל תקבעו לנו איך לחיות'. אני קורא לשר השיכון יעקב ליצמן, לו עזרתי בעבר עם הקמת השכונה החרדית בערד: 'אנחנו רוצים את הזכות לקיים את אורח חיינו לפי ראות עינינו, בהתאם לכללי המדינה, כפי שהחברה החרדית שאתה נציגה רוצה לקבוע לעצמה את אורח חייה'".
מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי ילין, שיתפה בחוויה הקשה שהייתה לה בעת ששימשה כיו"ר קיבוץ אלונים והייתה במגעים מול רמ"י, ולאחר מכן אמרה: "רמ"י מוליכה את כולנו שולל שנים רבות והסוף לא נראה באופק. הם מנסים בכוח לפרק אותנו, להוביל אותנו בדרך שאנחנו לא מעוניינים ללכת בה. השיוך הקנייני לא מתאים ליותר ממחצית מהקיבוצים. המשמעות לקיבוצים עם ביטול חלופת האגודה היא קטסטרופלית. אנחנו לא יכולים לקבל את הדבר הזה. עברנו בקיבוצים משברים גדולים, והיום אנחנו בצמיחה. נעבור גם את המשבר הזה. אם נעבוד יחד ונעמוד כחומה בצורה – ננצח".
רננה יעקב, מנהלת אגף אסטרטגיה במועצה האזורית אשכול וחברת קיבוץ ניר עוז: "הניסיון שלנו לייצר כאן עתיד לאזור הזה מתבסס, בין היתר, גם על ההטבה של ההנחה שאנחנו זוכים לה על הקרקע. מנכ"ל רמ"י אמר לי בעבר, שהוא לא ייתן לאף קיבוץ לממש את מלוא המגרשים שלו, אלא רק את מקסימום המגרשים המתוכננים כעת בתב"ע המאושרת. הוא אמר, שהיום ערך הקרקע אפס, אבל מחר אולי היא תהיה שווה יותר. מדינת ישראל שכחה שבשביל שתמשיך להיות פה התיישבות, צריך לתת לה אפשרות לצמוח בדרך שהיא רוצה לצמוח ומייחדת אותה, וזה מה שעושה חלופת האגודה. צר לי כי זה ביטוי נוסף לדרך שבה מדינת ישראל רואה את עתידה של ההתיישבות ואת סיום תפקידה."
הפגיעה בנחל עוז
נחל עוז, הקיבוץ המארח, הוא דוגמה לקיבוץ בעוטף עזה שייפגע באופן חמור ביותר מהמלצות הצוות של רמ"י. הקיבוץ הנושק לגדר הביטחון ספג אבדות כבדות בנפש וברכוש בצוק איתן, ומשפחות רבות עזבו אותו בתום המבצע. מאז נעשים מאמצים כבירים לקלוט בו חברים חדשים. יעל רז לחייני, חברת נחל עוז, שהנחתה את הכנס, תיארה את מה שעובר על הקיבוץ. "יש כאן קו עימות פעיל, כזה שבמשך שנים העזיב מפה משפחות. הזיכרון קצר אבל סגרו פה גנים ומוסדות חינוך, היו פה בתים ריקים והיו שנים שתמונת העתיד הייתה מאוד לא ברורה. על השקט שהגיע אחרי צוק איתן בירכנו ומיד יצאנו לעבוד – להביא משפחות וצעירים מכל רחבי הארץ אל נחל עוז. וזה לא פשוט. אנחנו מתכננים ואז המשפחות נרתעות, אנחנו מתכננים ואז יש אירוע ביטחוני של כמה ימים והמשפחות מהססות. יעלה על הדעת שנמשיך לתכנן ומי שימנע מאתנו את התכנון יהיה מוסדות המדינה?
"חלופת האגודה מבטאת ביטחון בקהילה הקיבוצית – הבטחה שעבור הגרים פה והעתידים להגיע לפה, שכאן, 800 מטר מהגבול, תהיה קהילה קיבוצית מאוחדת ומגובשת שביחד מייצרת את החוסן להתמודד עם העתיד לבוא. אין פה עסקת נדל"ן – יש פה בחירה בדרך חיים משותפת. חיי קהילה זה מצוין וזה מפתה, אך כדי להבטיח הגעה של משפחות וצעירים, עלינו להעניק להם ודאות היכן שאפשר. בביטחון אי אפשר, בתעסוקה אי אפשר – מה נשאר? בקהילה ובמדור. הוודאות הכרחית, ואתם נמצאים פה כולכם כי אתם יודעים שיש לנו מספיק חזיתות. מהחזית הזו שחררו אותנו, מהתקיעות הכרוכה בחוסר הוודאות שחררו אותנו. אפשרו לנו להרחיב את היישוב, אפשרו לנו לייצר חוסן אישי וקהילתי. עזרו לנו דווקא כאן בקו הגבול לוודא יציבות, חוסן, חזון וערכים שבאים לידי ביטוי בקהילה צומחת ומתפתחת ללא סייגים. ואם בכל זאת יש עדיין מי שחושש מעסקת נדל"ן, מוזמנות ומוזמנים, אנחנו קולטים משפחות שרוצות לחיות ולהתפתח עם קיבוץ נחל עוז".
בתנועה הקיבוצית מסבירים, כי ההמלצות לשינוי חלופת האגודה, שלא נחתמו על ידי כל חברי הצוות, כוללות אמירות קשות מאוד נגד הקיבוצים וחברי הקיבוצים בכלל וחלופת האגודה בפרט, פוגעות בזכויות יסוד של הקיבוצים ומערערות על משטר הנחלות ועל מושכלות יסוד ביחסי המדינה והקיבוצים. ההמלצות אינן מותירות דבר מההחלטה המקורית של החלופה, סותרות את רוחה ותכליתה, ומרעות מאוד את תנאיה עד כדי הפיכתה לבלתי אפשרית ליישום בקיבוצים רבים. אנשי רמ"י שמים את עצמם כאחראים על זכויות החברים וכמשטרת המוסר של הקיבוצים, תוך הנחה ברורה לפיה כל הקיבוצים יהפכו ליישובים קהילתיים, ולכן אין לאפשר להם הטבות הכרוכות במעמדם ההתיישבותי המיוחד.
הוועדה לבחינת חלופת האגודה נוצרה ב-2013 בוועדה שמינה שר השיכון דאז, אורי אריאל, בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, במטרה לבחון את אפשרויות הבנייה ושיוך הדירות בקיבוצים בצורה מרוכזת, שבה הקיבוץ יהיה החוכר הראשי של כל חלקות המגורים וחבר הקיבוץ חוכר משנה. מועצת מקרקעי ישראל אישרה את חלופת האגודה באוגוסט 2014. על החלטת השיוך הזו חתמו שני שרי אוצר, יאיר לפיד ומשה כחלון.
