יבול שיא
הרפת והחלב
אלי יניר עוד סגן רשמת האגודות

מעבר בין חלופות שיוך אינו משנה את המועד הקובע 

3 דק' קריאה

שיתוף:

האם בחירת חלופת שיוך אחרת במועד אחר משפיעה על זוגות גרושים?  

*תמונה ראשית: סגן רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד אלי יניר. האם העובדה שהקיבוץ החליט לשנות את חלופת השיוך גרמה לכך שהחבר יהיה זכאי לשיוך דירה בנפרד מגרושתו? צילום: רוני שחר יניר 

לפני שני עשורים, בחודש ינואר 2004, החליטה אסיפת חברים באחד מקיבוצי המרכז על אימוץ החלטת מועצת מקרקעי ישראל שמספרה 751 בדבר שיוך דירות הקיבוץ לחבריו. משמעות החלטה זו, בין השאר, הייתה קביעת "מועד קובע" (23.1.2004) לזכאות חברי הקיבוץ לשיוך דירה, באופן שבית אב של חברים היו זכאים לשיוך דירה אחת.  

בהחלטה של אותה אסיפה גם נקבע כי בית אב אשר היה זוג חברים במועד הקובע שלאחר מכן נפרדו – יוסיף וייחשב לבית אב זכאי אחד. מועד קובע זה נקבע גם בתקנון הקיבוץ.  

עשרה חודשים לאחר מועד החלטה זו, חל פירוד באחד מבתי האב. שני בני זוג מחברי הקיבוץ התגרשו וכל אחד מהם החל לנהל משק בית נפרד. במונחים של כללי השיוך, זוג החברים שנפרד, היה במועד הקובע בית אב שהיה זכאי כאמור לשיוך דירה אחת בלבד. התוצאה: גם לאחר שנפרדו השניים, הם נותרו זכאים לשיוך של דירה אחת לשניהם ביחד.  

שינו את חלופת השיוך- האם השתנה המועד הקובע? 

חלפו שבע שנים ובאוקטובר 2017, החליטה אסיפת החברים בקיבוץ האמור לשנות את "חלופת השיוך" ו"לעבור" מחלופת 751 ל"חלופת השיוך לפי החלטה 1456" (מגלגוליה של החלטה 979 ההיסטורית). בהחלטת האסיפה לגבי המעבר בין החלופות נקבע כי היום הקובע לצורך שיוך הדירות לחברי הקיבוץ יישאר בעינו: 23.01.04.  

מהלך דומה (של מעבר בין חלופות) ביצעו קיבוצים נוספים בשל השוני הקיים בין החלופות, אך אלה אינם נוגעים לסיפור שלפנינו. אלא מאי? בהחלטה 1456 נקבע בזמנו שהמועד הקובע לבחינת זכאותם של חברי הקיבוץ הזכאים לשיוך דירות הוא: 27.03.07, מועד השונה מהמועד הקובע שקבעה האסיפה הכללית של הקיבוץ המוזכר כאן: ינואר 2004. 

משכך, טען החבר שהתגרש שבע שנים קודם לכן, כי בהחלטת הקיבוץ לשנות את חלופת השיוך ולבחור בחלופת השיוך של החלטה 1456, יש שינוי של המועד הקובע לבחינת זכאותו לשיוך. במילים אחרות: במועד הקובע לפי החלטה 1465 הוא כבר היה נחשב בית אב נפרד מגרושתו ולכן הוא תבע מהקיבוץ להכיר בו כבית אב נפרד הזכאי לשיוך מגרש בנפרד מגרושתו. משנדחתה דרישתו זו מהקיבוץ, הוא נקט עוד בשנת 2019 הליך מול הקיבוץ לבירור העניין, באמצעות בורר שמינה משרד האגודות השיתופיות. ההליך התארך, התגלגל גם לבג"ץ, ובסופו הגיע לשולחנו של סגן רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד אלי יניר, שנדרש להחליט בעניין זה.  

מועצת מקרקעי ישראל שינתה את קודקס ההחלטות 

אתנחתא קצרה: בשאלה "מי קובע את המועד הקובע" כבר עסק טור זה "משפט חברים" לא אחת. עמדתה "הפרשנית" של רשות מקרקעי ישראל הייתה בעבר שהמועד של 27.3.2007, מהווה "מועד אוניברסלי" (אחיד) הקובע את רשימת החברים הזכאים לשיוך דירות בקיבוצים, ללא קשר לשאלה מהו המועד שקבע הקיבוץ בהחלטותיו הפנימיות. ואולם, לאחרונה, שינתה מועצת מקרקעי ישראל את "קודקס ההחלטות" שלה וקבעה כי המועד הקובע לזכאות של חבר קיבוץ לשיוך דירות – יהיה המועד שבו החליטה האסיפה הכללית על שיוך דירות וככל שתבקש האגודה כי שיוך הדירות יהיה במועד אחר (מוקדם יותר, למשל) – עליה לקבוע מועד זה בתקנון האגודה, לשם כך עוד נקבע שם, כי היורשים זכאים לשיוך בתנאי החברים המורישים (ראו לעניין זה גיליון "זמן קיבוץ" מיום 21.3.2024).  

עו"ד אלי יניר הגדיר בהחלטה שיפוטית שנתן בימים אלה את השאלה במחלוקת כך: האם העובדה שהקיבוץ החליט לשנות את חלופת השיוך, מהחלטה 751 להחלטה 1456, גרמה לכך שהחבר יהיה זכאי לשיוך דירה בנפרד מגרושתו, שכן במועד הקובע לפי החלטה 1465, הם כבר לא היו בני זוג בפועל (הגם שהיו כאלה בעת שאימץ הקיבוץ את החלטה 751)? 

עו"ד יניר תאר את גילגולי "חלופות השיוך" בהחלטות השונות של מועצת מקרקעי ישראל שאוחדו כיום לכדי "קודקס", שכללי השיוך מצויים בו בפרק 8.4 (הקודקס, אגב, נגיש לקריאה באתר האינטרנט של רמ"י). כאמור, הוראות אלה שונו ב-20 במרץ 2024, ולפיהם כאמור המועד הקובע הוא המועד בו החליטה על כך האסיפה או מועד אחר שעוגן בתקנון הקיבוץ.  

חוזה שבין החבר לקיבוץ 

מאחר ושינויים אלה אירעו לאחר שהחל ההליך שבין החבר לקיבוץ, טען פרקליט החבר, עו"ד עמי ורוד, שלא צריכה להיות להם השפעה על המחלוקת שבין הצדדים. עו"ד ורוד שב והציג את עמדתה הקודמת של רמ"י (קודם לשינוי הקודקס) ולפיה המועד הקובע הוא מרץ 2007, ולא המועד שקבע הקיבוץ באסיפה. מנגד טען הקיבוץ, באמצעות עו"ד תמיר סלע, כי דווקא שינויים אלה תומכים בעמדתו העקרונית של הקיבוץ, לפיה המועד הקובע לשיוך דירות בקיבוץ הוא המועד בו קיבלה האסיפה הכללית החלטה בעניין (23.01.04).  

עו"ד אלי יניר דחה את תביעת החבר וקבע כי המועד הקובע לעניין החלטות השיוך בקיבוצו של החבר הוא המועד שנקבע בהחלטת אסיפת החברים ואושר בתקנון הקיבוץ. הוא הוסיף ואמר שלעמדתו פרשנותה הקודמת של רמ"י לעניין המועד הקובע (קודם לשינוי הקודקס), סותרת את פסיקת בית המשפט העליון ואף את עמדת הוועדות הציבוריות שעסקו בנושא זה בעבר (עמדה זו אינה רלוונטית עוד כעת לאחר השינוי, כאמור).  

לעניין זה, הדגים עו"ד יניר מפסיקת בית המשפט העליון (בעניין נאות מרדכי), לפיה: "כללי השיוך הם בגדר חוזה שבין הקיבוץ לבין החבר. כללים אלה נקבעו על ידי האסיפה הכללית של הקיבוץ, ולכן הם בגדר תוספת לתקנון הקיבוץ", והמשיך: "ספק גדול אם בתי המשפט מוסמכים להכתיב לקיבוצים כיצד לשייך בתים ודירות לחברים וליורשיהם. דיני האגודות השיתופיות מגבילים עד מאוד את סמכות ההתערבות של בתי המשפט בניהולו הפנימי-אוטונומי של קיבוץ ובהטבות שהקיבוץ בוחר להעניק או לא להעניק לחבריו וליורשיהם. התערבות כאמור מוגבלת למקרים של קיפוח קשה, של הפרת דין ושל פגיעה בתקנת הציבור". 

אותה פרשנות שניתנה, סיכם עו"ד יניר, מהווה התערבות רמ"י בקביעות פנימיות של הקיבוץ וממילא לא יכולה הייתה לעמוד. סוף דבר, נדחתה תביעת החבר ובנסיבות לא הוטלו עליו הוצאות משפט נוספות (מעבר להוצאות של 40,000 שקלים שכבר הוטלו עליו לשלם לקיבוץ קודם לכן בהליכים אלה). 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה– האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק נגד
9 דק' קריאה
הוא נולד ב-1394 בכפר אברהם, מושב שהפך לשכונה בפתח תקווה והיום הוא מוכר בגולן כאחד מראשוני הדבוראים ברמה * בנץ הנאמן ממושב נוב פעל במשך שנים למען ההתיישבות ועבד כל חייו בגידול דברים ורדיית
9 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה
מסע בין משמעות הקיום, התמכרות לקאנדי קראש והלוויה של ראש עיריית טול כרם ככל הידוע לנו כיום, על סמך תצפיות הטלסקופ החדש והמפליא לעשות "ג'יימס ווב", היקום הנראה לעין, זה שאנחנו יכולים לזהות, מכיל
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן