מעבר חד

בין שנים ובין מצבים

אחרי הפסח, במהלך חודש אפריל, מתחילים הסיכומים הכלכליים באזורים הקיבוציים. מכינים טבלאות וגרפים, מזמינים את מובילי הענף ולמפגשים מגיעים, בנוסף למנהלי הרפתות, גם מרכזי המשק, מנהלים עסקיים ופעילים רבים בענף. אלה מפגשים מקצועיים וכלכליים שמסכמים את השנה שעברה, אך גם פותחים את העיניים למה שקורה עכשיו ובעתיד הקרוב.

נראה שאנחנו נמצאים במעבר חד, בין תקופות ובשורה התחתונה, צריך לקחת הרבה אוויר ולהיערך, בחזית רחבה, לנושאים רבים שלא מקלים על הביצועים של הרפת הישראלית

סיכומים כלכלים של 2021

שנה שנייה למגיפת הקורונה בעולם ובישראל ועליית מתמדת במחירי המזונות, שעדיין עולים ומטפסים. בשורה התחתונה, סיימנו שנה יחסית טובה, מקצועית וכלכלית. שיפור לעומת 2020 עם שקט בחזית הפוליטית-ציבורית והתמקדות בשיפור התוצאות, ובכל זאת…

• פיזור גדול בין המשקים – מדהים לראות את השונות הגדולה בין רפתות באזורים וגם בין רפתות שכנות, עם אקלים זהה, פרות מאותו גזע ותשתית דומה. ללמדנו שנושאי הניהול וההון האנושי בענף, הם המרכיב המרכזי בביצועים וחשוב לטפח אותם כל הזמן.
• צוות העובדים – המקצוענות, היציבות, ההתמדה ושביעות הרצון של צוות העובדים, תורמים רבות לביצועים טובים יותר של הענף ויש להשקיע הרבה מחשבה ואמצעים, לעידוד הצוות ולהנעתו.
• ייצור חלב – כללית יש עצירה בגידול המכסות בענף, שנראית תקרה לעוד שנים,  ומה שנשאר הוא לנצל את הדגשים בעידוד הייצור, בעונות וברכיבים, כל עוד יימשך…
  עידוד העברת חלב לקיץ – משקים שהעבירו מהחורף לקיץ ואף חרגו מכלל המכסה בעונה החמה, קיבלו תוספת הכנסה.
• רכיבי חלב – יותר חלבון ושומן מביאים הכנסה גבוהה יותר ועלייה בחמ"מ ובהכנסה.
• מחיר החלב –  מתעדכן בהתאם לשינויי המחירים ובעיקר בהוצאות המזון. השיא היה ב-2013 – 2.27 ואנחנו בדרך לשבור אותו, עם השינויים שאנחנו נמצאים בהם. מחיר המטרה  "טיפס" מ-2 ₪ ברבעון הראשון ל-2.13 ₪ ברבעון 4. בממוצע שנתי 2.085 ₪ לליטר חלב נורמטיבי, 12 אג' יותר משנה שעברה.
  גרף 1
• מחלות ברפת – עלינו על גל של מגוון מחלות: קדחת קיקיונית, פה וטלפיים, נאוספורה ועוד מרעין בישין. הן פוגעות בביצועים של הרפת ומדגישות את חשיבות ביצוע צעדים בבטיחות הביולוגית וכניסה לביטוח האסונות בקרנות – זה עוזר לקזז חלק מהנזק.
• מכירות בקר – מכירות לבשר מהוות כ-10% מכלל הכנסות הרפת. מחירי הבקר היוצא ב-2021, גבוהים בהשוואה ל-2020. ב-1 ₪ לק"ג בממוצע.
• מזון – מהווה 60% מההוצאות ברפת וכ-50% מכלל ההכנסות. ניצולת המזון דומה לשנה שעברה. עליית מחירי המזון גרמה לתוספת הוצאה סך 14 אג' לליטר. בהשוואה  לשנה שעברה, ממוצע המחיר לטון חומר יבש מזון, עלה ב-16%, בהשוואה ל-2020.
• תרומה – התרומה התפעולית הממוצעת לליטר עלתה בכמה אג', עם פיזור גדול בין הרפתות.

מה קורה השנה… עדכוני מנהלי הענף: איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב וליאור שמחה, מנכ"ל ההתאחדות

• עליות מחירים – המלחמה באוקראינה, משבר הקורונה, מחסומים בנמלים ועוד צרות, הביאו לעליות מחירים גבוהות במחירי הגרעינים והמספוא. העליות עדיין לא נגמרו ואנחנו שוברים שיאים בכל חודש..
• מחירי המוצרים המפוקחים של המחלבות – ועדת המחירים המליצה להעלות את המחירים המפוקחים של מוצרי החלב, ב-6.5 אג'. זה מחייב אישור של שרי החקלאות והאוצר וכמו אצל השר משה כחלון גם כאן, יש השתהות באישור כי זה משפיע ישירות על הצרכנים ויוקר המחיה. ניסיונות ההגעה להסכם משולב לא צלחו -רוצים לחדש את הדיאלוג ואולי…
  גרף 2
• מחיר המטרה ברבעון השלישי – יגיע לשיא של כל הזמנים עם עלייה צפויה של 21 אג' ברבעון אחד ולאחריו יהיו עוד עליות. העלייה פוגעת ביכולת של חלק מהמחלבות לייצר מוצרים מפוקחים ופוגע בכל הענף. אנחנו שואפים להסכם משותף, שייתן יציבות וביטחון ובינתיים זה לא קורה.
• מחירי המספוא הגס – נכשלנו בדיאלוג עם מנהלי הגד"ש להבין את חומרת עליות המחירים ולהסתפק בעליות מחירים מתונות. זה יביא להגדלת עלויות ייצור החלב והגברת הקשיים.  
• מחלת פה וטלפיים – גורמת לנזקים גדולים בעיקר במשקי הצפון. קשיי תפעול וכניסה למחלבות ובעיקר לתל יוסף, לייצור אבקת חלב וחמאה. עלויות גדולות בשינוע ובאחסנה. עליות המחירים של האבקה והחמאה, מצמצמים את הנזק הכולל.
  בדיאלוג עם השו"ט ומשרד החקלאות, אושר שהחקלאים יכולים לחסן בעצמם למחלת הפו"ט וזה יעזור למיתון התפרצויות בעתיד – אנחנו לוקחים את האחריות ומחסנים.
• ימי עיון – הכנס המדעי לא התקיים שנתיים ובהובלת מחלקת הבקר בשה"מ מתקיימים השנה ארבעה כנסים אזוריים ובהם נותנים גם במה לסיכומי מחקרים מגוונים בענפי הבקר והצאן. הכנס השנתי יתקיים השנה בירושלים, בחודש דצמבר.
• ייצור חלב – צופים יותר חלב מאשתקד וזה לא משמח כי אין מה לעשות עם החלב העודף. חשוב לשמור על מדיניות מרסנת. הביקושים הכלליים נעצרו ויש אפילו ירידה אחרי תקופת הקורונה. מנגד, יש עלייה מתמשכת בצריכת תחליפי החלב – סויה, דגנים ועוד..
• רכיבי חלב – העידוד עושה את העבודה ויש רכיבים גבוהים וזו בשורה משמחת, אבל יש עודף מלאי של חמאה וויסות המלאים עולה הרבה כסף.
• חמאה שולחנית – הייתה בעיה תפעולית של המחלבות. במקביל, פתחו את השוק לייבוא חופשי לתמיד והמותגים העולמיים תופסים מקום במדף ומתחרים היטב עם החמאה המקומית. אין פיקוח על מחירי החמאה השולחנית.
• מחירי המלאים בעולם – נמצאים בעלייה מתמשכת וזה הופך את המלאי שלנו לשווה יותר. בגדול יש עודף שומן וצריך להוריד את מחירו – כרגע מאוזנים.
  גרף 3
• מכסות החלב – הגדלת המכסות תלויה בביקושים לחלב מקומי ובשנים הקרובות אין לצפות לעלייה במכסות הפרטניות.
• יצרנים חדשים – היצרנים אינם מועדון סגור ונותנים ליצרנים חדשים בכל חלוקה. חלק מהמכסות החדשות לא ממומש ולוקחים אותן חזרה ואלו החלטות של תקנות הכנסת ושרי החקלאות. כך נתנו לאחרונה, מכסות חדשות ל-2 רפתות שיתופיות ול-10 משפחתיות. יצרנים חדשים באזורי עדיפות מחזקים את הענף ונותנים לו אהדה בקרב אוכלוסיות רבות. זה טוב וחיוני לענף.
• האתגר הגדול – לעבור את ה-1.7 עם עליית המחירים ברבעון השלישי שהיא ללא תקדים. האם מנגנון מחיר המטרה ישרוד גם בעליות שלא חווינו בעבר? כרגע יש מו"מ על קודש הקודשים – הבסיס לענף מתוכנן ובמנגנון מחיר הטרה לא נוגעים ואם כן, אז כולנו בצרות. המנגנון שומר עלינו וצריך לשמור עליו.
  בתחילת הרבעון השלישי זו הפעימה הראשונה וגם ברביעי יהיו עליות לא קטנות ואלו אירועים חיצוניים שקשורים למהלכים עולמיים.
• יחסים עם הגדש – מחירי התחמיצים והשחתות עלו מאוד ומוסיפים קשיים גדולים בעליות המחירים. צריך להעלות לדיון את היחסים בין הגדש לבין הרפת. חייבים לנהוג באחריות ולמצוא פתרון משותף לטווח ארוך.

אנחנו, אם כן, נמצאים במעבר חד בין תקופות ובשלב זה סיימנו את היציבות והשקט, שמביאים לתוצאות יותר טובות ועוברים לתקופה של חוסר ודאות, טלטלות במחירי התשומות וגם הגברת המתח והקונפליקטים עם השותפים שלנו לענף ומשרדי הממשלה…