הצהרתה של שרת האנרגיה קארין אלהרר כי משרדה לא יעניק רישיונות לחיפוש גז טבעי במים הכלכליים של ישראל בשנת 2022 ויעדיף על פניו אנרגיות מתחדשות.
מאגרי מי חקלאות
זה החל כפיילוט במאגר באשדות יעקב איחוד בשנת 2018, בשיתוף "נופר אנרגיה" שהיווה סנונית ראשונה בישראל מערכות פוטו וולטאיות על מי חקלאות תחום שהולך ומתרחב במהירות למאגרים ובריכות דגים בכל הארץ (ובצידו תרומה נאה) שמייצרים נכון להיום מאות מגה ואט של חשמל ירוק.
בעקבות הצלחת הפיילוט הסולארי במאגר אשדות, העבירה אגודת המים בעמק הירדן תוכנית למערכת פוטו וולטאית נוספת בשותפות חברת "נופר אנרגיה", ובימים אלה הסתיימה התקנה של קרוב לשבעה מגה ואט על "מאגר ירמוכים".
מדובר בכ-11 אלף פנלים סולארים המיוצרים בסין וצרפת, הנפרשים על פני 80 אחוז משטח המאגר, שלפי שעה הוא הגדול מבין מאגרי המים בעמק הירדן.
למה רק 80 אחוז? משום שריצוף מלא עלול להשפיע על איכות המים, ובנוסף, ישנה התחייבות כלפי הגופים הירוקים, שעופות יוכלו לרדת ולשתות מים ללא חשש.
מאגר ירמוכים אל מול גלעד
"במהלך שיחות השלום עם ירדן", אומר מנהל התשתיות של אגודת המים זיו הר-חול, (60, דור שלישי למייסדי קיבוץ כנרת), "ביקש המלך חוסיין מעמיתו יצחק רבין לאגום עבור הממלכה העניה את זכויות המים שלה בירמוך, כפי שהוסדרו בהסכמי ג'ונסטון 1955, זאת מאחר ולירדנים אין יכולת אגירה עצמאית.
לאור ההסכם המתגבש, בנתה אגודת המים של עמק הירדן בשנת 1994 מאגר בגודל 144 דונם, ובעקבות כך 80 מיליוני הקוב של הירמוך, שהגיעו עד אז לנהריים וחולקו בין המדינות בהתאם להסכם ההיסטורי, פסקו לזרום (למעט מי נגר).
46 מיליוני הקוב לשנה, המובטחים לירדן בעקבות הסכמי חלוקת המים, נשאבים היום ממאגר ירמוכים לכנרת ובהמשך מוזרמים לממלכה בצינור תת קרקעי החוצה את הגבול עד תעלת עבדאללה, ומשם מועלים להר ומחולקים לצרכנים.
"צריך לזכור", מוסיף הר חול, "שבבירת ירדן יש יומיים בשבוע בלבד מים זורמים, ומצוקת המים שם הולכת ומחריפה".
זיו מציין שבהסכם המים המקורי שנחתם בין ישראל לירדן בשנת 1994, סוכם על העברת 25 מיליוני קוב בשנה באמצעות מתקני האגודה, אלא שמאז נוספו לא מעט קובים, חלקם בעקבות פרשת חאלד משעל (28 מלמ"ק) וחלקם לטובת הפליטים שהגיעו בהמוניהם לירדן בעקבות מלחמות האזרחים בסוריה ובעיראק.
האם זה הסוף? ממש לא. בהסכמים עליהם חתם לאחרונה ראש הממשלה בנט, מדובר על תוספת משמעותית לירדן שעל פי פרסומים בתקשורת, עתידה להגיע עד 200 מיליון קוב, במחיר מלא כמובן.
כיצד עובד "מאגר צף"?
"הרעיון של מערכות פוטו וולטאיות על מים", מסביר הר חול, "מבוסס על קרני שמש שמעבירות אנרגיה לפנלים סולארים שבאמצעות ממירים הופכים את אנרגית החום לחשמל, כפי שיש לנו בבית."
"מי שהתמחתה בכך היא חברה ישראלית הנסחרת בבורסה (סולארג'), העוסקת בפיתוח וייצור מערכות למיצוי ההספק של מתקני אנרגיה סולארית. כרגע כל המערכות שלא בניסיון צבירה הולכות לרשת החשמל הארצית לפי שיטות תעריפיות או מכרזיות".
איזו תחזוקה דרושה למערכת כזו?
"תחזוקת הפאנלים המתבצעת בחודשי הקיץ מייצרת מקומות עבודה עבור עשרות צעירים משוחררי צבא כעבודה מועדפת, ומשרתת את האינטרס של חברת 'נופר' ואגודת המים להעסיק צעירים במרחבי הפריפריה. הצעירים האלה שוהים בקיבוץ מסדה".
כיצד פועלת המערכת בימים בהם קרני השמש אינן מגיעות?
"מעקב שלי מלמד שגם בימי גשם ועננות שיא, רואים חדירה של קרניים על המערכת המייצרת ומעידה על כך שהיא פועלת באופן חלקי, וגם בתחום זה ישנה התקדמות ניכרת".
איזה יתרון כלכלי יש למערכות סולאריות צפות?
"מערכות סולאריות צפות על מים במאגרי חקלאות הן פתרון יעיל ומוכח בייצור חשמל, תוך שימוש באנרגיה ירוקה והורדת התאיידות המים במאגרים, ולפיכך הן בעלות פוטנציאל לשינוי משק האנרגיה הישראלי והעולמי. יתרון נוסף הוא שהמערכת משתמשת בשטחים שכבר מנוצלים לצורכי חקלאות, ולא צריכה לנצל שטחים נוספים".
קשה להציף את הארץ בחשמל ירוק
בימים אלו שוקדת אגודת המים בעמק הירדן יחד עם חברת "נופר אנרגיה" על פיתוח פרויקטים נוספים בתחום האנרגיה המתחדשת, כאשר ההספק של כלל הפרויקטים עתיד לעמוד על 22 מגה ואט, שצפויים לייצר בכל שנה כ-40 מיליון קוט"ש.
ההרחבה למאגרים נוספים תביא את אגודת המים בעמק הירדן למצב שבו היא מספקת מאה אחוז אנרגיה מתחדשת לכל 12 הקיבוצים החברים בה.
"לאור הצלחת יעילותה של המערכת הראשונה", אומר מנכ"ל אגודת המים בעמק הירדן אריק ראובני (אשדות יעקב איחוד), "היה ברור לנו שאנו הולכים להתעצם בתחום הפקת החשמל בדרך ירוקה, יעילה וחסכונית, כאשר הרווח פה ברור כשמש, תרתי משמע".
מערכות פוטו וולטאיות
"המגמה הירוקה" שאגודת המים בעמק הירדן חרתה על דגלה לשנים הבאות, משתלבת עם מדיניות ממשלת ישראל השואפת לכך שעד שנת 2030, כשליש של האנרגיה בארץ תבוא ממקורות 'ירוקים'."
זיו הר חול מעריך שהסיכויים לכך נמוכים עד אפסיים בעיקר בשל מגבלות רגולטוריות, ומצר על כך שבישראל, מדינה של תשעה חודשי שמש בשנה, טרם נפל האסימון בעניין הזה, ולמעט חשמל סולארי וטורבינות רוח "קטנות" (חוות רוח גדולות דוגמת זו של עמק הבכא ברמת הגולן, שעובדת, ירדו כרגע למדרון אחורי לאור התנגדויות שונות) לא נעשה מספיק, וכאשר הביורוקרטיה משחקת תפקיד ראשי, קשה להציף את הארץ בחשמל ירוק.
מערכות פוטו וולטאיות חקלאות | צילום: נופר אנרגיה
