יבול שיא
הרפת והחלב
תמונת אלי אהרון

משבר האקלים ותוצאותיו בחבל אשכול

3 דק' קריאה

שיתוף:

חברת מקורות אינה מסוגלת לספק, בתשתיות הקיימות, את תצרוכת המים הנדרשת, ומדי יום היא מודיעה לחקלאים על סגירות מים

מנהל האגף המקצועי בארגון מגדלי הירקות

דובר כבר רבות על משבר האקלים העולמי הממשמש ובא והנבואות בנוגע לתוצאותיו ההרסניות בתחומים שונים ובעיקר בחקלאות. מדובר על תנאי אקלים בלתי צפויים, הכוללים שיטפונות שלא בעיתם וכן מצבים של חום כבד שלא ידענו עד כה.

לצערנו, במדינת ישראל לא התייחסו ברצינות למצב זה, לא קיימו דיונים בנוגע להשלכות האפשריות בתחומים השונים וע"כ גם לא הוכנו המענים הנדרשים למצבי קיצון אלו.

ביישובי המועצה האזורית אשכול מייצרים החקלאים כ- 60% של העגבניות ותפוחי האדמה הנצרכים בישראל. בכל קיץ רגיל אנו מודעים לבעיית החנטה בגידול העגבניות (גידול אינטנסיבי בבתי צמיחה), אך החקלאים למדו להתמודד עם המצב בכך שהגדילו את כמות המזרעים ובכך חיפו על החוסר ביבול.

דא עקא, בשנה זו פגע משבר האקלים בישראל בכך שמזג האויר היה חם מאוד ומיוחד לעומת שנים קודמות וכן משך הזמן לקיומו של אירוע זה היה ארוך במיוחד.

ברור לחלוטין כי במצב עניינים זה כמות החנטים שנפלו הינו כפול משנים קודמות. אך בשנה זו מתברר גם כי חברת מקורות אינה מסוגלת לספק, בתשתיות הקיימות, את תצרוכת המים הנדרשת ומדי יום היא מודיעה לחקלאים על סגירות מים. במצב זה ברור כי בעיית החנטים הינה שולית לעומת תמותה של הצמחים בבתי הגידול.

חברת מקורות מודיעה כי תפעל לשיפור התשתיות והגדלת יכולת אספקת המים וטוענת כי העניין ייפתר בתוך שנה. לעומתה מודיעה רשות המים כי יידרשו לכך שנתיים ימים.

יש לציין כי ביישובי המועצה צמצמו החקלאים את שטחי הגידול בעגבניות מחשש להפסדים גדולים עקב מימוש הרפורמה בחקלאות שמשמעותה ביטול מכסי המגן והפעלה חופשית של יבוא עגבניות וירקות נוספים ממדינות אחרות, בעיקר מתורכיה. גידול העגבנייה הינו גידול יקר הדורש עלויות כבדות שאינן מאפשרות להתמודד עם העלויות בתורכיה – עלות העובדים, עלות המים ועוד.

ידוע כי בעולם כולו, בגלל משבר האקלים ובגלל הגידול באוכלוסייה, תומכים בחקלאות ובחקלאים בכדי לייצר עצמאות בייצור המזון המקומי ללא הזדקקות ליבוא ממדינות אחרות שגם הן מתמודדות עם אותה בעיה.

לעומת זאת בישראל פוגעים בחקלאות ובחקלאים לטובת היבוא תחת כותרת שגוייה של מלחמה ביוקר המחייה, כאשר בפועל הוכח כי יבוא זה, לא רק שאינו פותר בעיה זו אלא גם גורם לעלייה במחירי התוצרת לאור עלויות היבוא ולאור פיחות השקל לעומת המטבעות הזרים. להזכיר, כיום שער הדולר הינו 3.8 ₪.

באם לסכם את העניין, המדינה היכתה בחקלאיה ונותרה ללא עצמאות בייצור המזון לאזרחיה.

תגובת מקורות:

  1. מקורות היא לא גוף מחליט או קובע מדיניות, אלא רק גוף מיישם. לפיכך את מכסות המים (כמה כל אחד יקבל) כמו גם את התעריף קובע הרגולטור, והוא זה שמנחה אותי מה לעשות. אני מבצע.
  2. בהשוואה לשנים עברו, השנה האזור קיבל הרבה יותר מים ממה שהוקצב לי על ידי רשות המים, חרף חריגה לכאורה ממכסות שנקבעו מבעוד מועד ולא על ידי מקורות.
  3. בדומה לערי ישראל, גם פה מקורות מספקת את המים לפתח היישוב, ותושביו הם שמחלקים אותו פנימית. אם גורם כלשהו קיבל פחות מים לכאורה, אף על פי שכלל האזור קיבל יותר בהשוואה לשנה שעברה, למקורות אין ידיעה או שליטה על זה. 

בפניות קודמות של כלי תקשורת בנידון (גל"צ, ידיעות אחרונות, חדשות N12) מי שהגיב לנושא הוא מי שאחראי עליו, קרי רשות המים, שקובעת טכנית כמה כל גוף בישראל יקבל.

תגובת רשות המים:

מערכת השפד"ן מובילה קולחים מאזור המרכז לדרום הארץ לשימוש חקלאי. מערכת אספקת המים מתוכננת לתת מענה לצריכה הנדרשת בימי שיא, באמצעות תשתיות הולכה ומאגרים שמשמשים לאיגום המים בתקופות של צריכה נמוכה, ושאיבתם בעת צריכות גבוהות.

לאור רצף מתמשך של ימים חמים ביותר הגיעה המערכת לקצה מבחינת יכולת האספקה. בהתאם לכך על מנת לאפשר אספקה לכל הצרכנים החקלאיים, מבצעת חברת "מקורות" "חלוקת מחסור" על ידי סגירת המים להשקיה למספר שעות לסירוגין היכן שיש צורך בכך.

רשות המים מקדמת את הגדלת מפעל השפד"ן על ידי חברת "מקורות" באמצעות הנחת תשתיות הולכה חדשות בקטרים גדולים מהמרכז ועד לקצה המערכת בדרום, וכן הוספת מאגרים גדולים לאיגום המים בהיקף של 3.25 מיליארד שקלים. חלק מהתשתיות כבר בוצעו וחלקן בתכנון או במהלך ביצוע. ההערכה היא שבשנה הבאה יחול שיפור ביכולת אספקת המים בזמני שיא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, עולם החקלאות לא נשאר מאחור. אחד מהחידושים המרתקים שמופיעים לאחרונה הוא השימוש במציאות רבודה (AR) לשיפור ניהול שטחים חקלאיים. פרויקט משותף בין חברת Ceres Imaging ואוניברסיטת קליפורניה, דייוויס,
< 1 דק' קריאה
יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים: "בשנת 2024 צרכו הישראלים כ-43 אלף טון מנגו, עלייה של כ-18% ביחס לשנת 2023" בכנס 'ענף המנגו' השנתי של מועצת הצמחים, מו"פ צפון-מיגל ושה"מ במשרד החקלאות בשנת 2024
4 דק' קריאה
במפגש חקלאי מקיף שנערך במרץ בחיספין, הציגו "מי גולן" והיחידה לחקלאות וחדשנות פתרונות מעשיים לקראת עונת ההשקיה המאתגרת שבפתח. הכנס, שמשך אליו מעל מאה חקלאים מרחבי הגולן, התמקד בהיערכות מיטבית למציאות המורכבת של מחסור
2 דק' קריאה
(פוסט שפורסם בפייסבוק) ב-11.4, עמרי מירן, אשר נחטף מביתו בנחל עוז לעיניי לישי, אשתו ושתי בנותיו רוני ועלמא – יציין יום הולדת שני בשבי. לאחרונה, משתלת חישתיל, יחד עם עוד עשרות מתנדבים, קיבוץ נחל
< 1 דק' קריאה
שיחה עם ברוך זמר, חקלאי ותיק מקדמת צבי, על גידולים חדשניים ואתגרי החקלאות בגולן קדמת צבי היא מושבה חקלאית שנוסדה בשנת 1981, ועברה לישוב קבע ב – 1985. עד אז ישבו המתיישבים במוצב הסורי
2 דק' קריאה
אילאיל הרץ מניר אליהו, מעצבת גרפית במקצועה, הפכה לחקלאית כאשר הקימה חממה הידרופונית כמיזם משפחתי, בו היא מגדלת בעזרת בני משפחתה חסה, עשבי טיבול ועלי מאכל אילאיל הרץ, בת 43, אמא לשלושה ילדים, בוגרת

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן