משק המים בישראל: ראיון עם מוטי פלדלייט, מנהל מדור איכות מים בארגון עובדי המים
האם נגיף הקורונה יכול להימצא במי שפכים או קולחים? האם קיימת סכנה לביצוע השקיה במים מטופלים ממקורות אלו?
בעת האחרונה, רבו הפניות בשאלות מסוג זה. חשש נוסף שעלה, שהשפכים באזורים אליהם פונו חולי קורונה רבים עלולים להיות מדביקים. כיום ידוע שאפשר למצוא קורונה בשפכים ואף קיימים מספר מקומות בעולם שמנסים לאתר ריכוזי הדבקה על ידי בדיקת נוכחות קורונה בשפכים המקומיים. בארץ כל הנושא הזה רק החל להיבדק.
הלכה למעשה, הנחיות הבטיחות הרגילות לעבודה עם קולחים לא השתנו. עם זאת, משרד הבריאות החליט להפחית את מספר הבדיקות במערכות טיפול בשפכים (מט"שים), כדי להגן על האנשים המבצעים אותן מחשיפה מרובה.
האם יש צורך בנקיטת צעדים מסוימים עם החזרת מערכות מים לפעולה אחרי הקורונה?
בתקופה האחרונה נגרמים שינויים משמעותיים בתפעול מערכות מים בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. מערכת מים אשר עובדת בשגרה באופן שוטף וחל שינוי משמעותי בהפעלתה, בין אם מדובר בהפעלה מועטה ובין אם מדובר בהשבתה מוחלטת לזמן ארוך, קיים סיכון לאיכות המים המתקבלים מהמערכת עם הפעלתה מחדש. מצב בו "המים עומדים" ואין הזרמה של מים טריים למערכת במשך מספר ימים או שבועות, מהווה קרקע להתפתחות זיהום, תהליכי קורוזיה, יצירת משקעים ופגיעה באיכות המים.
אתרים ועסקים כמו עסקי אירוח ולינה, בריכות שחיה, בריכות זרמים ובתי אוכל, נדרשים לבצע הערכת סיכונים על מנת להבטיח את איכות המים והמזון שיסופקו עם החזרת המערכת לפעולה. משרד הבריאות פרסם מהן הפעולות הנדרשות לחלקי מערכת מי השתיה על פי סוג המערכת ומשך ההשבתה. במקרים מסוימים בין הפעולות הדרושות יש צורך בביצוע בדיקת מדדי איכות פיזיקוכימיים ובדיקה בקטריאלית לבדיקת נוכחות חיידקים שונים במערכת.
ריאיון עם איתן ישראלי, מדור ניהול משאבי מים ורגולציה בארגון עובדי המים
מה האמצעים המיידיים, אשר ננקטו במשק המים עד כה במשבר הקורונה?
עד היום מנהל רשות המים ומועצת רשות המים קיבלו שלוש החלטות עיקריות, בנוסף לפעילות השוטפת המחייבת כגון הפעלת משק בשעת חירום:
- בתחום הצריכה הביתית – דחיית תשלומים וחיובים של עסקים ותעשייה בגין הוצאות המים.
- אפשרות לדחיית תשלומים לספקי מים כולל חברת מקורות.
- בהתאם לבקשת משרד החקלאות, מועצת רשות המים החליטה על הגדלה של הקצאות מים שפירים לחקלאות במערכת הארצית, באזור סובב כינרת ובאזור מעלה כינרת. החלטה זו יצאה לשימוע ציבורי וניתנו 60 יום להבעת התנגדויות, כאשר ההחלטה החלטה סופית תתקבל ביוני 2020.
אלו שלושת המהלכים הציבוריים שעשתה מועצת רשות המים כדי להקל על המגזר החקלאי, העסקי והתעשייה. מנגד, לא התקבלה כל הטבה עבור הצרכנים הפרטיים.
איך השפיע החורף האחרון על הקצאת המים ומשק המים?
ראשית, כתוצאה מהחורף הגשום והמבורך, התקיים ובוצע מילוי טבעי של אקוויפרים ומאגרי מים עיליים כדוגמת הכינרת. בנוסף, בעקבות החורף הגשום והאפשרות שניתנה בכללי המים לשנת 2020, הוגדלה הקצאת המים המקורית של שנת 2020. לסיכומו של עניין, אם נכלול גם את התוספת שניתנה בגלל משבר קורונה וגם את יישום כללי המים לשנת 2020, ניתנה תוספת הקצאה של כ- 130 מיליון קוב לשנה! השאלה המסקרנת היא האם יוכלו החקלאים לעשות שימוש בתוספת זו, שינתן וזו תוספת חד-שנתית.
איך משק המים מתארגן לקראת רצף אפשרי של שנות בצורת?
בשנת 2018 קיבלה הממשלה החלטה לגבי דרכי פעולה כהערכות למשבר האקלים ובמקרה של רצף שנים שחונות כצפוי באזורנו. אחרי ויכוחים רבים הוחלט על הקמה של שני מתקני התפלה נוספים, אחד בשפך נחל שורק והשני בגליל המערבי. מהלך זה יאפשר מתן מענה לחוסרים עתידיים על ידי ייצור של עוד כ- 500 מיליון קוב מים מותפלים.
ישנם כמה היבטים למשמעות התוספת הנ"ל. המשמעות הראשונה היא שדרוג איכות האספקה הסדירה של המים, בעיקר לצורכי בית. בנוסף, איכות המים צפויה להיות טובה יותר וכך יקטן הצורך בסינון רב ויוקטן פחת רב של מים. היבט שלישי הוא שמחיר המים צפוי לעלות בעיקר בחקלאות. איכות מים מותפלים גבוהה יותר מצורכי הבסיס של החקלאות. על פי ההחלטות שהתקבלו בעבר, כל המים שיוצאים ממתקני ההתפלה עליהם להיות באיכות הראויה לשתייה. מכאן שעלות המים תהיה גבוהה יותר וככל הנראה, החקלאי הוא שיידרש לשלם על עליה זו.
ימים יגידו.
משק המים בישראל – מחירי המים לחקלאות
