התכנית הוצגה במסגרת כנס של משרד החקלאות וביטחון המזון,שכלל את כלל השותפים לכתיבתה: משרד הבריאות, הכלכלה, הגנת הסביבה, המל"ל ורח"ל. התקציב המוערך לתכנית הוא בין 2.5 ל-5 מיליארד ש"ח
משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף משרדי הבריאות, הכלכלה, הגנת הסביבה, המל"ל ורח"ל, הציג ב-12 במאי את התכנית הלאומית לביטחון מזון 2050. בכנס השתתפו שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, מנכ"ל משרדו, אורן לביא, תא"ל איציק בר, סגן ראש המל"ל למדיניות ביטחונית וראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס.
מטרת התכנית עם יעדי ביניים לשנת 2030 ו-2040, להבטיח אספקה סדירה של מזון בריא, מגוון ובר-השגה לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות ותעשיית מזון מקומיות וביסוס מערכות מזון מקיימות המותאמות לאתגרי האקלים. עקרונות התכנית המתגבשת כוללים תכנון אסטרטגי ארוך-טווח, שיתוף פעולה בין-משרדי ושילוב כלל בעלי העניין, לצד קידום צעדים אופרטיביים ליצירת השפעה משמעותית לאורך שרשרת מערכת המזון. התכנית מבוססת על ארבעה עוגנים: ראשית, תזונה בריאה ומקיימת. שנית, מדפים מלאים. למנוע מחסור ולדאוג לאספקת מזון רציפה, סדירה ויציבה. יכולת ייצור וייבוא ועוגן רביעי, שימור והמשכיות לטווח הארוך. התקציב המוערך לתכנית הוא בין 2.5 ל-5 מיליארד ₪, בהתאם לצרכים התקציביים של המשרדים השונים ליישום של כל רכיבי התכנית.
תכנית זו גובשה ברקע נתונים מדאיגים על אתגרים מהותיים לביטחון המזון הישראלי בהיעדר תכנון. למשל, מוערך שמשבר האקלים צפוי להביא להפחתת עשרות אחוזים בכמויות התוצרת החקלאית בגידולים שונים, לצד צפי לגידול האוכלוסייה בארץ שתגיע ב-2050 ל-16.5 מיליון אנשים שיצרכו כ-12.5 מיליון טונות מזון בשנה. מדובר בעלייה צפויה משוערת של כ-65% בביקוש למזון ב-25 שנים! בנוסף, צפויה ירידה של כ-10,000 עובדים בשוק המזון בחמש השנים הקרובות, שתתווסף למחסור נוכחי של כ-5,000 עובדים.
כזכור, בינואר האחרון נחשפו תוצרי הביניים של שש קבוצות העבודה הבין-משרדיות, העוסקות בהיבטים שונים של ביטחון המזון, שזיהו ומיפו את האתגרים והחסמים, הציבו מטרות ויעדים, וגיבשו מהלכים רוחביים לפתרון האתגרים.
* קבוצת סל המזון והרגלי צריכה – בדגש על סל מזון בריא ובמקביל, קידום חינוך תזונתי והגברת מודעות הציבור לחקלאות מקומית, הגבלת הפרסום על מזון מזיק, הגברת השקעות במ"פ מזון בריא ועוד.
* קבוצת חקלאות מקומית – הוגדרו יעדים להגדלת הייצור: עלייה משמעותית בייצור דגים למאכל, קטניות יבשות, ירקות ושמן זית ולשם כך, הבטחת משאבי הקרקע הנדרשים ליעדי הייצור (כ-4.1 מיליון דונם כיום), הרחבת השימוש במי קולחין לחקלאות (עד 550 מיליון מ"ק ב-2050), והפחתת התלות בעובדים זרים באמצעות הכשרת חקלאים ועוד.
* קבוצת מו"פ וחדשנות – הקמת מערך ידע דיגיטלי כפלטפורמה לאיגום נתונים חקלאיים, סביבתיים וכלכליים, ככלי אסטרטגי לחיזוי מגמות וזיהוי סיכונים. הקמת ממשק לסנכרון האקוסיסטם, רגולציה מדרגית להורדת חסמים עד לאישור השימוש בכלים הטכנולוגיים הזמינים ואלו שיפותחו ועוד.
* קבוצת תעשיות מזון – ייעול התחום כרוך ביצירת תכנית לעידוד צריכת מזון בריא בשני מודלים אפשריים: בראשון, תמריצים כלכליים, שיעודדו את הצרכן לקנות מזון בריא ואת תעשיית המזון לייצרו. השני, מערך מיסוי מדורג על מזונות שאינם בריאים ועוד.
* קבוצת סחר ושיתופי פעולה – לוודא תשתיות יבוא מהימנה, להבטיח את תמהיל היבוא, שהוא גיוון מקורות היבוא והמוצרים, ניהול סיכוני היבוא ועוד.
* קבוצת אובדן המזון – הקמת מערכת מידע תומכת החלטות, זירת מסחר דיגיטלית למכירת עודפים לתעשייה ואפליקציה לדיווח בזמן אמת על התהוות עודפים לתרומה. היעדים אותם הגדיר הצוות: הקטנת המזון האבוד לנפש בשיעור של 20% עד 2035, וב-50% עד 2050. יעדים להצלת מזון ויעדים ממוקדי מקטע יוגדרו בהמשך ועוד.
במשרד החקלאות מדגישים, העבודה המעמיקה על התכנית הלאומית לביטחון מזון תמשיך לאחר הכנס.
מצגת מצורפת בלינק: https://www.gov.il/he/pages/food_security_plan
