המדענית הראשית של משרד החקלאות וביטחון המזון, ד"ר מיכל לוי, בשיחה על האתגרים, הפתרונות והחזון לעתיד החקלאות הישראלית
*תמונה ראשית: ד"ר מיכל לוי: "הידע הרב שקיים באקדמיה חייב להגיע לחקלאים ולתעשייה"
בעידן של תמורות גלובליות מואצות, החקלאות ניצבת בפני אתגרים מורכבים הדורשים פתרונות יצירתיים ומתקדמים. בלב המאמץ הישראלי להתמודד עם אתגרים אלו ולשמור על עתיד חקלאי משגשג, ניצב משרד המדענית הראשית במשרד החקלאות וביטחון המזון. גוף מרכזי זה ממלא תפקיד קריטי בקידום המחקר והפיתוח החקלאי במדינה, תוך התמקדות בהבטחת קיימות, יעילות וביטחון מזון.
משרד המדענית הראשית פועל ככוח מניע מאחורי החדשנות החקלאית בישראל. הוא אמון על גיבוש ויישום מדיניות מחקר ארוכת טווח, המותאמת לצרכים העכשוויים והעתידיים של החקלאות המקומית. באמצעות ניהול קפדני של תקציבי מחקר. המשרד תומך בפרויקטים פורצי דרך בתחומי חקלאות מגוונים. תמיכה זו אינה מתמקדת רק במחקרים תיאורטיים, אלא בעיקר במחקרים יישומיים וחדשניים, שמטרתם להביא כלים ושיטות עבודה מתקדמות ישירות אל החקלאים בשטח.
אחד מעמודי התווך של פעילות המשרד הוא עידוד שיתופי פעולה. מתוך הבנה כי פתרונות מיטביים צומחים משילוב ידע ומומחיות מתחומים שונים, המשרד פועל לחיזוק הקשרים בין חוקרים אקדמיים, חקלאים מנוסים, יזמים טכנולוגיים, גורמי ממשל רלוונטיים והתעשייה האגרו-טכנולוגית, הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית.
בנוסף, משרד המדענית הראשית שם דגש משמעותי על קידום חדשנות ויזמות בתחומי האגרו-טק. באמצעות תמיכה במיזמים חדשניים וטכנולוגיות מתקדמות, המשרד שואף למצב את ישראל כמרכז עולמי של ידע וטכנולוגיה חקלאית. גישה זו לא רק תורמת לצמיחה כלכלית, אלא גם מסייעת במציאת פתרונות לאתגרים סביבתיים דחופים.
הטיפול בנושאים סביבתיים הוא מרכיב מרכזי נוסף בעבודת המשרד. מתוך הכרה בחשיבות השמירה על משאבי הטבע וקידום חקלאות בת קיימא, המשרד עוסק בממשקי חקלאות וסביבה, תוך עידוד שיטות אגרו-אקולוגיות המפחיתות את ההשפעה הסביבתית של הפעילות החקלאית.
יתרה מכך, המשרד אחראי על תחום קריטי נוסף – הגנה על זכויות מטפחים. באמצעות מתן הגנה משפטית לזנים חדשים של צמחים שפותחו בישראל, המשרד מעודד השקעה בטיפוח זנים חדשים ומשופרים, התורמים לגיוון החקלאי ולשיפור התפוקה.
בראש משרד חשוב זה עומדת כיום ד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית של משרד החקלאות וביטחון המזון. תחת הנהגתה, המשרד ממשיך לפעול במרץ לקידום המחקר והחדשנות. לצדה פועלות יחידות ואגפים מקצועיים, ביניהם אגף אקדמיה, המנהל את תקציבי המחקר ומפקח על ביצועם; אגף פיתוח עסקי, יזמות וחדשנות, המטפח את הדור הבא של טכנולוגיות חקלאיות; ואגף לזכויות מטפחים, המבטיח את המשך פיתוחם של זנים חדשים.
ד"ר מיכל לוי: "חזון חדש לחקלאות הישראלית"
שוחחנו עם ד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית של משרד החקלאות וביטחון המזון, כדי להבין את האתגרים הייחודיים של החקלאות הישראלית, את הפתרונות החדשניים המפותחים ואת החזון שלה לעתיד התחום.
מהפקולטה לחקלאות לשדה
ד"ר לוי, בעלת שלושה תארים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, פוסט-דוקטורט מאוניברסיטת UC דיוויס, ולאחר מכן פוסט-דוקטורט נוסף ממכון ויצמן, הגיעה לתפקידה הנוכחי לאחר שנים של עבודה מחקרית וניסיון רב בתעשייה. "לאחר הפוסט-דוקטורט, עבדתי בחברת 'יישום', שזו חברת מסחור הידע של האוניברסיטה העברית, שם הייתי אחראית על מסחור הידע בתחומי החקלאות, הסביבה והווטרינריה", היא מספרת. "התפקיד הזה חיבר אותי לעולם היישומי ולאתגרים הקיימים בשטח".
ד"ר לוי מדגישה את חשיבות החיבור בין המחקר האקדמי לצרכים של החקלאים בשטח. "הידע הרב שקיים באקדמיה חייב להגיע לחקלאים ולתעשייה", היא אומרת. "אני רואה את תפקידי כגשר בין שני העולמות הללו".
בהמשך, ד"ר לוי עברה למשרד החקלאות, שם כיהנה כסמנכ"ל למינוף המו"פ החקלאי והחדשנות. "התחלתי לחבר את המשרד לעולמות הסטארט-אפים הישראליים ולחפש פתרונות לאתגרי החקלאות מתוך היזמות הישראלית", היא מסבירה. "הבנו שיש פה פוטנציאל עצום לחדשנות שתצמח מלמטה, מהשטח". לפני שלוש שנים מונתה לתפקיד המדענית הראשית של המשרד, לאחר שנה שהייתה בתפקיד ממלאת מקום.
אתגרי ההווה והעתיד
ד"ר לוי מצביעה על מספר אתגרים מרכזיים העומדים בפני החקלאות הישראלית, כאשר רבים מהם נובעים ממשבר האקלים. "מזג האוויר נהיה קיצוני יותר, אנו רואים מיעוט משקעים ובצורת, וכן יותר מחלות ומזיקים", היא מתארת. "השנה במיוחד ראינו את ההשפעה של מיעוט המשקעים, שהגיע לכדי בצורת של ממש. במקביל, אנו צריכים להבטיח את ביטחון המזון של האוכלוסייה הגדלה ולמצוא פתרונות לייצור מקומי, במיוחד לנוכח האתגרים המדיניים ובעיות הסחר העולמיות".
ד"ר לוי מדגישה את הצורך בפתרונות ארוכי טווח. "אנו מחפשים פתרונות שיאפשרו לנו להסתמך כמה שיותר על ייצור מקומי", היא אומרת. "זה מאבק מתמשך, במיוחד בעידן של מלחמות ובעיות סחר עולמיות".
כדי להתמודד עם אתגרים אלו, משרד החקלאות משקיע בפיתוח זנים עמידים ליובש ולמחלות, פתרונות להגנת הצומח ושיטות גידול חדשות. "אנו מחפשים פתרונות שיאפשרו לנו להמשיך לייצר מזון, תוך הסתכלות ודאגה לדורות הבאים", מדגישה ד"ר לוי. "זה כולל פיתוח זנים עמידים ליובש, מנות קור מועטות, וכן פתרונות להגנת הצומח שתהיה איכותית ויעילה יותר".
תמיכה במחקר יישומי וחדשנות
משרד המדענית הראשית מפרסם "קולות קוראים" המפרטים את האתגרים החקלאיים ומזמין הצעות מחקר מהקהילה האקדמית. "ועדות שיפוט בודקות את ההצעות ומדרגות אותן, וההצעות הטובות ביותר מקבלות מימון", מסבירה ד"ר לוי. "התהליך הזה מבטיח שאנחנו מממנים את המחקרים הרלוונטיים והמבטיחים ביותר".
המשרד גם פועל לעודד חוקרים להתמקד במחקר יישומי. "אנו מפרסמים קולות קוראים מיוחדים למחקרים קצרי טווח, שמטרתם לחבר חוקרים, מדריכים וחקלאים ולמצוא פתרונות פרקטיים לבעיות בשטח", אומרת ד"ר לוי. "אנחנו רוצים לקחת מחקרים שכבר הגיעו לתובנות מסוימות ולבנות מהם פרוטוקולי עבודה עבור החקלאים. אנחנו מתקצבים מידי שנה 15 מחקרים כאלו.
ד"ר לוי מציינת את "מיזם חץ" (חקלאות צומחת) כדוגמה מוצלחת לשיתוף פעולה בין חוקרים וחקלאים. "זהו מיזם חקלאות תומכת שעוסק בנושא העגבניות, וכולל חוקרים רבים שכל אחד מהם עוסק בתחום אחר, אבל הכול חייב להיות מאוד מחובר לפרקטיקה", היא מסבירה.
קידום סטארט-אפים ואגרו-טק
ד"ר לוי מדגישה את החשיבות של קידום חדשנות ויזמות בתחום האגרו-טק. "אנו תומכים בקהילת 'GrowingIL', שמחברת בין יזמים, חקלאים, תעשייה ומשרדי ממשלה", היא מספרת. "המטרה היא לייצר שיח וחיבור שיעודדו יצירתיות ומציאת פתרונות, וגם לחבר את הסטארט-אפים לחקלאות המקומית".
ד"ר לוי מציינת כי השוק הישראלי הוא רק חלק קטן מהתמונה עבור רוב הסטארט-אפים בתחום האגרו-טק. "שווקי היעד של החברות הללו הם בדרך כלל בחו"ל", היא אומרת. "אבל אנחנו מעודדים אותם להתקשר עם חקלאים ישראלים, לעשות פיילוטים ולעזור בפיתוח והטמעה של הטכנולוגיות שלהם".
המשרד גם הקים מרכזי חדשנות בשיתוף עם רשות החדשנות ומשרדי ממשלה נוספים. "המרכזים הללו מחברים את העולמות היזמיים לחקלאות האזורית ומקדמים את החיבור של המחקר לעולמות אלה", מסבירה ד"ר לוי.
החזון לעתיד: חקלאות מקיימת ופורייה
ד"ר לוי מסכמת את החזון שלה לעתיד החקלאות הישראלית: "אנו שואפים לפתח זנים עמידים ליובש ולתנאי אקלים קיצוניים, לקדם גידול כלכלי במתקנים סגורים ולמצוא שיטות חקלאיות שיחזירו את הפריון לקרקע".
היא גם מדגישה את החשיבות של צמצום אובדן המזון, שכן לדבריה, כ-30% עד 50% מהתוצרת החקלאית נזרקת. "החזרת חלק מהתוצרת הזו למעגל הצרכנות תגדיל את היבול המגיע בסופו של דבר לצרכן", היא אומרת. "זה מצריך גם עבודה מול הצרכנים בנושאים כמו אחסון נכון של התוצרת".
ד"ר לוי אופטימית לגבי עתיד החקלאות הישראלית. "אני מאמינה שבשנים הקרובות נראה התקדמות משמעותית בתחום החקלאות החכמה, שתאפשר לחקלאים לייעל את הייצור, להפחית עלויות ולמזער את ההשפעה הסביבתית", היא מסכמת. "אנו במשרד המדענית הראשית נמשיך להשקיע במחקר ופיתוח, לקדם שיתופי פעולה ולעודד חדשנות, כדי להבטיח את עתיד החקלאות הישראלית כחקלאות בת-קיימא, יעילה ומשגשגת".
