דילוג לתוכן
יבול שיא
הרפת והחלב
ענבי יין מאזור בן שמן

נזקים כבדים לגידולים החקלאיים כתוצאה מהחום

2 דק' קריאה

שיתוף:

גל החום הקיצוני שפקד את ישראל בתחילת ספטמבר גרם לנזקים כבדים לגידולים החקלאיים. מנתוני קנט עולה כי מאז תחילת גל החום התקבלו בחדר המצב של החברה למעלה מ-600 דיווחים של חקלאים על נזקים שנגרמו לגידולים כתוצאה מהחום. הדיווחים התקבלו ממגדלים מכל רחבי הארץ. בין השאר התקבלו דיווחים על פגיעות בגידולי תפוחי העץ, האבוקדו, ענבים, עגבניות ומלפפונים. נזקים כבדים נגרמו גם למגדלי העופות כתוצאה מהחום.

הפגיעה המשמעותית כתוצאה מהחום הכבד בגידולים השונים, ובמיוחד בגידולי הפירות הנמצאים בימים אלה טרם קטיף, היא של מכות שמש הגורמות לצריבות של הפרי על העצים. צריבות אלה פוסלות את הפרי לשיווק בהמשך. במקרה של התפוחים, החום הכבד ששרר בגליל העליון וברמת הגולן, אזורי הגידול המרכזיים של התפוחים, גרם לכך שהטמפרטורה הפנימית של התפוחים על העצים זינקה וגרמה, במקרים רבים, להתבשלות של הפרי על העץ כתוצאה מהחום.

בעקבות גל החום הצפוי להימשך, ואף להחריף, תגברה קנט את פעילות המעריכים שיוצאים למטעים על מנת שהללו יוכלו לקבוע בהקדם את היקפי הנזקים ושהחברה תוכל לפצות את החקלאים בהתאם. על פי הערכות ראשוניות, היקף הנזקים לחקלאים מגל החום הנוכחי, עד כה, נאמד בכ-15 מיליון ש"ח.

זינוק בממוצע הנזקים השנתי כתוצאה מההתחממות הגלובלית

בהקשר זה יצוין כי נזקי השבוע האחרון מצטרפים לנזקים הכבדים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מההתחממות הגלובלית והתגברות מקרי הקיצון בשנים האחרונות. מנתוני קנט עולה כי הממוצע השנתי של נזקי הטבע לחקלאות בחמש השנים האחרונות (2015-2019) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון ₪ בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2010-2014) שעמד על כ-213 מיליון ₪. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל נזקי שינויי האקלים עלולים להחמיר בהמשך כשהנפגעים המיידיים ימשיכו להיות החקלאים.

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, "מבחינת החקלאים, המשמעות של ההתחממות הגלובלית היא לא בהכרח שיהיה יותר חם. הבעיה המרכזית הגורמת לנזקים הכלכליים הכבדים היא התכיפות של אירועי הקיצון הנגרמים כתוצאה משינויי האקלים. אירועי קיצון אלו, הגבוהים כיום פי 150 מאלו שהיקפם נמדד לפני כשלושים שנה, מתבטאים בשיטפונות, הצפות, סערות, גלי חום קיצוניים, גלי קור קיצוניים, שריפות, התפרצות של מזיקים ומחלות ועוד".

לדבריו, בטווח הארוך החקלאי יתאים את עצמו למציאות החדשה. הוא ישנה הרכבי זנים, מועדים וגידולים על מנת להתמודד עם תופעות שגרתיות. "הבעיה היא שחקלאי לא יכול להתגונן מאירועי הקיצון. כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהבין שתמיכה בביטוח והקטנת החשיפה הכלכלית של החקלאי היא צעד משמעותי וחשוב יותר מבעבר לצורך שמירה על אספקה טרייה.

נזקים כבדים לגידולים החקלאיים, ענבי יין מאזור בן שמן – צלם: אפי אברהם

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין יבול שיא 

רובוטים המבצעים את כל עבודת הידיים במשתלת צמחי נוי, כלים אוטונומים המבצעים בעצמם פעולות עיבוד במטע ובשדה הפתוח, קטפות המבצעות בעצמן את הקטיף בחממת העגבניות או במטע התפוחים, חדר בקרה השולט על כל הפעולות
6 דק' קריאה
פריצת דרך ישראלית בניהול אקרית הוורואה (טפיל) בכוורות: פרויקט חדשני של מכון שמיר למחקר ומו"פ עוטף עזה זוכה לתמיכה של 1.4 מיליון ₪ מטעם הרשות לחדשנות * הפרויקט מציב את ישראל בחזית המחקר והטכנולוגיה
2 דק' קריאה
לקונסטלציה המשפחתית אין ביסוס מדעי, למעט החיים עצמם. מבחינתי, עצם האפשרות לקיומה דורשת מכולנו לפקוח עיניים ולהבין, שאם אירוע טראומתי התרחש בדור קודם והמשיך להתפשט כגרורה לדור הבא, כדאי לפקוח לגביו עשר עיניים  יש
3 דק' קריאה
בצבא שירתה כמפענחת צופנים וגם בהמשך דרכה כחוקרת עמלה על גילוי צופנים מהטבע ובעיקר מעולם הפטריות * ספרה "מדריך כרטא, פטריות מאכל ורעל בישראל", פתח צוהר לעולם זה והעלה את העניין בתחום בישראל *
6 דק' קריאה