ביום שישי אחרון של חודש ספטמבר 2024, נסענו רעייתי ואני לבקר את ניצן סנש, מדריך אבוקדו ומגדל אבוקדו במושב בן עמי הסמוך לנהריה. עצם נסיעתנו לצפון זיכתה אותנו בהרמות גבה של "איך אתם מעזים לנסוע לאזור מלחמה מסוכן", ואכן, ניצן התפנה לפגוש אותנו בין שמירות בשער המושב בו הוא משמש כחלק מכיתת הכוננות. כך הרגשנו מעט מהמלחמה וגם למדנו להבחין בין רעשי ירוט לבין רקטות. שומעים ירוט ובסופו בום אבל זה חלק מהשגרה.
קשב וריכוז – ניצן סובל מהפרעות קשב. רק בגיל 25 קיבל טיפול והתחיל לקחת ריטלין, שסייע לו בלימודים ולהתרכז וללמוד. נושא אותו הדגיש ניצן כבר בתחילת השיחה וגם הרשה לי להזכירו בכתבה, כדי להראות שניתן להתגבר על לקות זו ולפתח חיים נורמליים וקריירה. כיום ניצן פעיל במגוון תפקידים. אבא לשלושה, מגדל אבוקדו, מגדל פטל בחממות (דונם חממת פטל עתיר עבודה, אבל מכניס הכנסה דומה ל-15 דונם אבוקדו), מספק שרותי ריסוס באמצעות צי טרקטורים שברשות המשפחה, מדריך אבוקדו בפריסה ארצית, חבר בשולחן מגדלי אבוקדו, יושב ראש ועד המושב וקב"ט של המושב. אביו של ניצן מנהל פנסיון לכלבים וחתולים בתוך המשק, וגם בו ניצן מעורב.
סבא של ניצן, ניצול שואה – סבא וסבתא של ניצן היו ניצולי שואה הגיעו לבן עמי בתחילת שנות ה 50 והקימו את המשק, סבא של ניצן כנראה סבל מטראומת השואה ולא השתחרר ממנה על אף הקמת משק פורח. בערב יום שואה אחד, אסף הסבא את הילדים של מושב בן עמי לשיחה על השואה ועל חשיבות המדינה כעתיד של העם היהודי, ולמחרת נמצא ירוי בשטח. לזכרו הקים ניצן גלעד בסמוך לבית להזכיר את המסר של הסבא לאורו הוא ממשיך לפתח את המשק.
משפחתו של ניצן – אחיו של ניצן גם הוא אגרונום, משמש אחראי מים במשק, ונציגה של חברת פיטק בצפון. החברה מייצרת מגוון רגשים (סנסורים) למעקב אחרי התפתחות העץ ומצב המים בקרקע, עם יכולות שידור של הנתונים בצורה רציפה באמצעות האינטרנט למחשב או לטלפון של המגדל. ניצן נשוי לאפי ואבא לנטע גדי ואורי, נולד במושב בן עמי. במשק גרו סבא וסבתא וההורים. הוא נולד לתוך ענף האבוקדו. כבר בשנות ה-60 גידלו בבן עמי אבוקדו (כבר בגיל 5 צולם יושב על מיכל אבוקדו). כל חייו עסק באבוקדו, וסומן כבן ממשיך במשק, התגייס ושרת 6 שנים בצבא. מאחר וחשב שלא יוכל ללמוד עקב בעיות קשב וריכוז. אלא, שאחותו חשבה אחרת, רשמה אותו לתוכנית מיוחדת במכללת תל חי שם הצליח לסיים תואר ראשון בשנת 2010 ובשנת 2012 הצטרף לשרות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות (שה"מ). הוא קיבל את הכשרתו הראשונה בהדרכה ממיקי נוי, לו הוא זוכר חסד מקצועי, עבר הכשרה מקיפה בשה"מ בכל ענפי הצומח ואת שיטות ההדרכה למד בעיקר ממיקי נוי שהיום הוא גמלאי שה"מ. תחילת קריירת ההדרכה שלו הייתה בצפון הארץ, אבל בהמשך הגיע גם לערבה ולנגב המערבי. במקביל גם עסק במחקר משותף במו"פ צפון יחד עם ד"ר ליאור רובינוביץ.
ניצן מדריך אבוקדו פרטי – אחרי ששימש כמדריך בשה"מ במשך 10 שנים, נולדו לו ילדים והמשפחה התרחבה, הסתבר שהמשכורת הממשלתית לא הספיקה לקיום המשפחה, החליט לעזוב את משרד החקלאות והתחיל להתמודד בשוק ההדרכה החקלאית הפרטי. זה כמובן ללא הגב והתמיכה המקצועית של המשרד, אבל חופשי מהתקשיר הממשלתי עם אפשרות לקשר ושיתוף פעולה עם חברות מסחריות. לאחר עזיבתו את שה"מ, המשיכו המודרכים בקשר אתו והיום הוא מדריך פרטי של כ-18 קיבוצים בגליל עליון, עמק הירדן והנגב מערבי. הוא משתמש במערכות "פיטק " שמאפשרות לו לחלוש על המטעים באזורים השונים דרך הטלפון והמחשב ולדעת מה מצב ההשקיה במטעים השונים בכל זמן נתון.
גידול האבוקדו בישראל
הדרכה: לטענת ניצן, בכל מה שקשור לפרוטוקול הגידול אנחנו ברמה גבוהה, אבל חשוב תמיד להמשיך ללמוד ולחקור. האתגרים קדימה נטועים במגבלות כוח אדם, בהגנת הצומח ושינויי האקלים. כמדריך יש לחקור ולבצע את ההתאמות המתמידות לתנאים המשתנים ולמגבלות הנוצרות לפרקים.
כוח אדם: הפלסטינים עזבו, התאילנדים עזבו, המדריך חייב להתאים את הנוסחה המנצחת כשיש תלות בזמינות העבודה ואיכות העובדים. באבוקדו רצוי לבצע גיזום ידני כשקיים כוח אדם מיומן, אבל כשיש מחסור בידיים עובדות ניתן לשלב גיזום ממוכן אף שאינו אידיאלי. כיום עם השינויים בתקנות יבוא עובדים זרים והורדת המגבלות על מספר העובדים ניתן לכאורה לשכור כמה עובדים שרוצים, אבל יש לזכור כי לא רק מספר העובדים הוא חשוב אלא גם איכותם. יש הבדל משמעותי במוסר עבודה של העובדים ממקורות שונים, כשגם היום העובדים התאילנדיים הם היעילים ביותר. בנוסף לעובדים יש עלות, וחשוב לחשב בזהירות את מספר העובדים שהמשק יכול לשאת כלכלית ולהמשיך להרוויח.
הגנת הצומח: יש קשר לשינויי האקלים. כשהאקלים משתנה, המזיקים "עשויים להרגיש" יותר נוח. למשל, חורף חם מאפשר למזיקים לעבור את החורף בשלום או להספיק עוד גלגול, מה שעשוי לגרום לאוכלוסייה גדולה יותר של המזיק או לפעילות גדולה יותר של המזיק. וכך נושא הגנת הצומח אכן מושפע מהאקלים. כשהחורף חם יותר, התוצאה היא שיש יותר מזיקים. את המזיקים ניתן לחלק לשתי קבוצות:
1. מזיקים ש"מציקים" כמו תריפסים (תריפס הסחלב), או כנימות קמחיות, אלה מזיקים שניתן לחיות עימם.
2. מזיקים שיכולים להרוס כמו עש התפוח המדומה וזבוב הפירות שיכולים לחסום יצוא, ולכן יש להקפיד על ממשק גידול וריסוסים באם יש צורך, כדי להימנע מהם לחלוטין.
לצורך הריסוסים משתמשים בחברת FIELD INN שמנטרת את המזיקים, בשיתוף יונתן מעוז מטעם שולחן המגדלים. בנושא הגנת הצומח, אחת הטכנולוגיות שהתפתחו בשנים האחרונות היא זריעת צמחי כיסוי בשטח בין שורות המטע. מטרתם מניעת סחף קרקע ושמירה על מבנה הקרקע והגדודיות., ובנוסף להוות מקום מפלט להתפתחות אויבים טבעיים. כאן המקום להזכיר את יונתן יזהר המנוח, שעסק רבות בנושא ההדברה הטבעית ויצירת האיזון הטבעי במטעי האבוקדו. באיזור סולם צור.
שינויי האקלים: נושא שעליו עובד ניצן יחד עם ד"ר ליאור רובינוביץ. הבעיות הקשורות בשינויי האקלים הם חום, רוחות וקרה. יש אזורים כמו הגולן שבהם הרוח היא גורם מקשה על הגידול. יש מחשבה על הקמת שוברי רוח ומערכות אגרו-סולאריות שמסייעות בהפחתת נזקי הרוח במטעים בנוסף לתוספת הכנסה מהחלקה בגין ייצור החשמל. מערכות של פנלים סולריים יוצרים גם צל שמפחית נזקי קרינה ומכות שמש בחודשי הקיץ המתחממים. חוקרים מה קורה בטמפרטורות של 2-, 0 ו-3 מעלות. טמפרטורות הגורמות לנזקי צינה בפקע. בודקים גם התקנת רשתות צל כמסך טרמי שמונע התקררות יתר, התקנת מאווררים שיוצרים תנועת אויר במטע, וגם חזרה למערכות השקיה בהמטרה מעל הנוף.
שיווק ואיכות הפרי: אבוקדו כמפעל ליצור מזון, מחייב כנות עם הצרכן. כשמוכרים פרי חייבים לוודא שהפרי ראוי לאכילה. שיווק של פרי בוסר דוחה את אמון הצרכנים ודוחה בהמשך רכישה של פרי בשל ואיכותי על ידי הצרכן, שנפגע בתחילת העונה בקנית פרי בוסר. יש דיונים בנושא האיכות עם ארנה סנדל האחראית על סטנדרטים במועצת הצמחים. הפרי המיוצא לאירופה עובר הבחלה באתילן עם הגעתו. באירופה יש גם שיווק מארזים בהם מקבלים פירות במספר שלבי הבשלה, פרי בשל ומוכן לאכילה עם קליפה שחורה, פרי ירוק ופרי בוסר. וזאת כדי לאפשר קבלת פרי לצריכה רציפה ברכישה אחת לשבוע.
ניתן לזרז הבחלה של אבוקדו באמצעות עטיפה בעיתון או אריזה יחד עם בננה או תפוח, פירות כלימקטריים שמשחררים יחסית הרבה אתילן שמעודד הבשלה.
שרות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות (שה"מ): לטענת ניצן, שרות ההדרכה מהווה את סיירת מטכ"ל של משרד החקלאות, אבל לצערו נמצא כיום בחרחורי גסיסה. כיום חלק גדול מהמדריכים הפכו לחוקרי מו"פים אזוריים והם פחות מבקרים אצל מגדלים. הבעיה היא שחלק גדול מהידע נוצר בהתבוננות ותוך ביקור שוטף בחלקות החקלאיות. ההתבוננות היא "כלי מחקר" שנוטים לזלזל בו. מדריך טוב ניחן ביכולת התבוננות טובה ויכולת השוואה בין מגדלים, העברת ידע ממגדל למגדל תוך יכולת להתאים את הממשק הכולל לאזורים שונים, למגדלים שונים וליכולותיהם. יתרון נוסף להדרכה הוא ליווי מגדלים קטנים ולא רק ליווי של המגדלים הגדולים, ובכך הם מחזקים את הפריפריה ומאפשרים גם למגדלים קטנים להתקיים. הפגיעה במערכת ההדרכה והמעבר להדרכה פרטית, משמעותה הדרכה של מי שיכול לשלם תוך נטישת הקטנים שהם לעיתים רבות יצירתיים במציאת פתרונות ורעיונות חדשים.
