יבול שיא
הרפת והחלב
כיסא עם מסיכה צהובה ודמעה נוטפת דם

"נראות המייצג הוא זעקת מדם ליבי" 

3 דק' קריאה

שיתוף:

אומרת זהבית בלחסן בר-שביט ממושב כפר בן נון, שיחד עם בעלה אודי יזמו מיצג אמנותי בקריאה לשובם של 134 החטופים * המיצג כולל 134 כיסאות ועליהן מסיכות צהובות נוטפות דמעות של דם 

*תמונה ראשית: מסיכה נוטפת דמעת דם. צילום: זהבית בלחסן בר-שביט 

"החיים חזקים, יש ילדים והשגרה חייבת להימשך אך המחשבות מסרבות להרפות, הלבבות נחמצים ומתכווצים בכל דקה שחולפת. מכאן נבט הרעיון בגופי ובנשמתי, מבקשת לצעוק את קולן וקולם של אלה שנלקחו מאתנו. זה חייב להדהד בעיניי כולם כל הזמן, הם עדיין שם!!"  

את הדברים האלה מספרת לי זהבית בלחסן בר-שביט מכפר בן נון. לפני כמה שבועות עלה במוחה רעיון למייצג למען החטופים והחטופות שנמצאים בשבי חמאס מאז ה-7.10.23. על מנת ליישם את הרעיון ולהציג אותו לכל באי המושב, זהבית חיפשה, איתרה ואספה 134 כיסאות, כמספר החטופים והחטופות. הקמת הפרויקט הזה והרגשות המעורבים בתהליך והרגשות שעולים כל פעם שחולפים על פניו, הם ההפך הגמור מפשוטים. המייצג שבנתה זהבית, בעזרת בעלה אודי, בכניסה למושב הפסטורלי שבשפלה, רק מדגיש עוד יותר את האבסורד שבשגרה שבכאילו. 

"המיזם בוער בנשמתנו. 134 חטופות וחטופים, ששניים מתוכם הם חברים קרובים ואהובים שלנו, 'הברמנים' מכפר עזה." בהתייחסות זו, התכוונה זהבית כמובן, לזיו וגלי ברמן, האחים התאומים, שנחטפו ממיטותיהם בשבת השחורה.  

"הם חברים של אודי, אישי, קולגות  לעבודה. הם ישנו כשהכל התחיל ולא קיבלנו מהם אות חיים מאז ה-7.10.23. נציין שאנחנו מתפללים לשובם ומקווים שעד שהכתבה תצא, היא כבר לא תהיה רלוונטית."  

זהבית מקפידה על התקווה הזאת בכל הזדמנות ובכל שיח. בין אם זה כאשר היא מחלקת במושב צמידים שנרכשו על ידה ממטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, ואם זה בחלוקת דגלי ישראל לכל בית במושב שנרכשו מכספי דמי הכיס של אלה ונדב, ילדיהם של זהבית ואודי, ביוזמתם ולבקשתם.  

Screenshot 2024 04 18 121446
134 הכיסאות והמסיכות בכנסה לכפר בן נון. צילום: זהבית בלחסן בר-שביט 

"מבקשת לצעוק את קולן וקולם" 

עם פרוץ המלחמה גויסו חלק מבני המושב בצו 8. אודי, כרכז הביטחון השוטף של המושב יחד עם חברי ועדת הבטחון הקימו את כיתת הכוננות – ואף שינו את שמה של הכיתה ל"צוות תמר", ע"ש תמר גוטמן ז"ל, בת המושב שנרצחה במסיבת הנובה ב-7.10. כיתה זו משרה ביטחון רב בקרב התושבים. 

"שיתפנו את ועד המושב על רצוננו להקים את המיזם בכניסה למושב, הועד נענה בהסכמה. לא היה כל כך סיעור מוחין לגבי נראות המייצג הוא זעקת מדם ליבי. קו הכיסאות נמצא בכל מיצג שעושים לשחרור החוטפים, בין אם זה במסעדות שמשאירים להם כיסא ריק או באוניברסיטאות שמשאירים כיסא ריק באולמי הרצאות," זהבית מתארת לי את שלבי החשיבה והתכנון.  

"רציתי להמשיך את הקו הזה ולהתחבר לשאר המייצגים בעזרת אותה שפה אמנותית. המסכות הצהובות הגיעו משתי סיבות – ראשית, כי הצהוב הוא הצבע של הקמפיין הזה והסיבה השנייה שהחלטתי לעשות מסכות ולא לפי שמות, כי רציתי להחדיר לכולנו את המסר שהמסיכה היא אנחנו! החלטתי שאני לא מציינת את שמות החטופים אחד-אחד, אלא בעצם מסכה צהובה נוטפת דמעות דם זועקות כאב. המימון לפרוייקט הוא פרטי ואישי שלנו.  

"התחלנו בגיוס הציוד למיזם, ראשית הכיסאות, האיסוף לקח הרבה זמן, מכל מקום במועצה. פרסמתי בכל קבוצה ובכל פורום שיכולתי לחשוב עליו. זה הגיע למצב שבו התקשרו אלי: 'היי זהבית, אני מאחד המושבים, יש לי כיסא כתר אחד, זה יכול לעזור לך?' ועניתי 'כן' ונהגתי ונסעתי לקחת גם כיסא אחד ממשפחה אחת, ממושב אחד ספציפי. ככה אספתי אותם אחד, אחד עם הטנדר. כל מי שאמר שיש לו כיסא לתת, הלכתי ואספתי.  

"היה לנו חשוב לאסוף כיסאות שאינם בשימוש עוד ואותם אספנו מכל רחבי המועצה. זה היה השלב הכי קשה. כשהצטברה לנו כמות הכיסאות הנכונה, תפרנו דגלים הנושאים את זעקת החטופות והחטופים, תפרנו דגלי ישראל, רכשנו מסכות פלסטיק לבנות ובעזרת חברות יקרות שנרתמו צבענו אותן בצהוב והוספנו בציור דמעות אדומות זועקות.  

"אודי ואני פינינו בוקר מהעסק  שלנו, והחלטנו להקים את זה ללא דיחוי. היה לנו חשוב להדגיש גם את עניין הילדים ולכן בחרנו בכיכר שעל כביש 424 כמייצג בודד עבורם. פנינו לעובד זהבי, גנן המושב, וביקשנו עזרתו בהכנת הכיכר למייצג, נענינו מידית בחיוב. שאר המיזם נבנה לאורך כל גדר הכניסה לכפר בן נון, תוך הקפדה על בטיחות וקיבוע האביזרים וכן הצגתם בנראות מקסימלית. כמו כן, חיברנו קורות עץ צרות, לייסטים, לגדר, כדי שמי שמרגיש צורך אישי או רצון לקבע לשם תמונה מנוליינת או בריסטול עמיד של אדם ספיציפי שעדיין לא איתנו, שיהיה לו מקום באופן מכובד. 

"אין לנו קשר ישיר עם המטה למשפחות החטופים בהקשר למייצג הזה," זהבית מסיימת את דבריה, מול המייצג השלם, אותו אי אפשר לפספס בכניסה הראשית למושב הקטן והצנוע שבשפלה. "זו יוזמה פרטית ועצמאית שסחפה את הקהילה שלנו לתוכה. אני מאמינה שזה יגיע אליהם איכשהו ומתישהו ואנחנו תמיד נשמח להיות איתם בקשר ולחבק אותם, להיות איתם ולעטוף אותם." 

אנחנו לא שוכחים לרגע לחבק את צה"ל וכל כוחות הביטחון העוסקים בלחימה ובהגנה ומתפללים לשובם בשלום ובמהירה.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן