דורון דיאמנט, דור תשיעי מבוסתן הגליל, הקים חברה "מור בריאות" ואורי קפלן ממכמורת, הם שני חברים שזיהו עודפי פרי בלתי מופרים אך טעימים בעץ האבוקדו. כך יצאו השניים עם להיט חדש – הראשונים בארץ ודווקא בזמן הקורונה – מארזי "נשנושי אבוקדו" מהזנים הירוקים, וכן עם מארזי זוג אבוקדו בודדים המוכנים לאכילה תוך שבוע, הנארזים בכפר מונש. בריאות בצבע ירוק
לרבים יש חברים טובים עוד מימי הילדות, אך כמה מאיתנו מאחדים כוחות וכישורים ועובדים יחדיו ביוזמות חדשות? כך מצא מייסד ובעלים של חברת "מור בריאות" (על שם רעייתו מור), דורון דיאמנט מכיר את אורי קפלן, חברו הטוב, מכיתה ז' בחטיבת הביניים מביה"ס האזורי "סולם צור" בקיבוץ גשר הזיו. כשהעניינים היו קצת יותר מידי עמוסים החליט דורון לצרף את קפלן כשותף ולשמש כמנכ"ל החברה. הסיפור הזה הוא סיפור החוכמה ביזמות – לזהות מוצר חדש שאיש לא זיהה לפני כן, מוצר טעים שאפשר לשווקו באריזה מתאימה ונגישה -נשנושי אבוקדו
מה הרעיון מאחורי "אבוקדו מוכן לאכילה"?
דורון דיאמנט (37), יליד מושב בוסתן הגליל, דור תשיעי בארץ. אביו של דורון הוא איזי דיאמנט, חקלאי ופנסיונר של משמר הגבול, המשמש בשבע השנים האחרונות כיו"ר המושב. דורון הוא גם דור שלישי מצד אימו, אסתר דיאמנט, שהוריה שלמה וורדה דוד ז"ל היו בין מייסדי בוסתן הגליל בשנת 1948. דורון נשוי למור ואב לבר ( 5.5) ואלי (3) שניהם מתגוררים באבן יהודה.
דורון: "מאז שאני מכיר עצמי הייתי ילד סקרן ושובב, שמציב לעצמו אתגרים. גידול האבוקדו לא היה זר לי, במשק סבי וסבתי ובמשקים נוספים במושב גידלו אבוקדו. למרות זאת בהחלט לא חשבתי שיבוא יום ואשווק אבוקדו באריזות אישיות ואהיה פורץ דרך באופן השיווקי והייחודי: כ'אבוקדו מוכן ' או 'נישנושי אבוקדו' קטנים לא גלעין."
החיים זורמים קדימה, הוא מסביר. השורשים החקלאיים והציוניים שלו טבועים בו חזק. כנער בוגר זה התבטא בבחירה לשרת בשירות הצה"לי ביחידת "אגוז" ולאחר הצבא לעבוד עם אביו באבטחת משקים חקלאיים באמצעות כלבים, במשך יותר מחמש שנים, ביניהם משקים רבים שגידלו אבוקדו.
"לימים, כשחשבתי על הרעיון לפתח את שיווק האבוקדו, זה הגיח ממש מהשטח. הרעיון היה לאפשר לחובבי ולמשתמשי האבוקדו והם רבים, לאכלו כשהוא איכותי, בשל ומוכן. מאחר וכולנו נתקלנו בתופעה המוכרת שקונים אבוקדו קשה, שאינו בשל עדיין והוא מתקשה או מתארך בזמן להבשלתו. ועובדה נוספת: כאשר הוא כבר מתרכך, לעיתים חלקו או כולו נמצא בצבע כהה עד כמעט שחור ולאכזבת הקונה הוא בעצם רקוב, או בדרך.
דורון דיאמנט: "היעד הבא היה להביא את האבוקדו המובחר לצרכנים, שבמשך שבוע או לפני מאז שנקנה, הוא כבר יהיה מוכן לאכילה. אנו בוחרים אבוקדו מזנים נבחרים, העוברים תהליך הבשלה מבוקר כהבחלה, מה שמשמר את ערכי הפרי ומעצים את טעמו. השיווק נעשה באמצעות החברה שהקמתי, 'מור בריאות', המשווקת אבוקדו בשל ומוכן לאכילה כמעט כל השנה"
"הבנתי שיש מה לעשות עם התופעה הזאת וכך המחשבות הגיעו לצעד מעשי. קניתי ארגז אבוקדו, וכשהפרי היה כמעט בשל, סברתי שהוא יתאים מאד למעדני הסושי. כידוע האבוקדו נחשב כאחד ממרכיבי הסושי המועדפים לחך. כבר בשנת 2014 הצעתי אבוקדו בשלים לסושיה בירושלים, הם היו מאד מרוצים.
"השלב הבא היה, התקשרות והספקה לסושיות נוספות ואף לכמה מסעדות. זה לא היה פשוט בכלל, כמו שזה נשמע. עבודת שיכנוע היא עבודת רגלים בלתי פוסקת ובמקביל אתה חייב לעמוד בהבטחת איכות האבוקדו ומועדים להספקתו. תוך כדי ניסיתי שיטות שונות, של הבחלת הפרי. למדתי, קראתי וצברתי ניסיון שוב ושוב, עם הרבה אומץ ואופטימיות לבאות. תוך שנתיים עבדתי ושיווקתי לשבעים סושיות.
"היעד הבא היה להביא את האבוקדו המובחר לצרכנים, שבמשך שבוע או לפני מאז שנקנה, הוא כבר יהיה מוכן לאכילה. אנו בוחרים אבוקדו מזנים נבחרים, העוברים תהליך הבשלה מבוקר כהבחלה, מה שמשמר את ערכי הפרי ומעצים את טעמו. השיווק נעשה באמצעות החברה שהקמתי, 'מור בריאות', המשווקת אבוקדו בשל ומוכן לאכילה כמעט כל השנה.
"בתחילה התחלתי עם רשת 'סטופ מרקט' הקטנה יחסית בשוק, בסניף הצפוני שלה, מאחר וסברתי שללקוחותיו מתאימה אריזת טייק-אוויי של זוג אבוקדו בשל. בשלב מאוחר יותר הגעתי גם לסניפי הרשת בשרון ובמרכז. המחמאות והביקושים גדלו והתרחבו, הבנתי שאני מתחיל לעלות על הגל הנכון.
"זה היה הרגע שכבר הייתי צריך עזרה מקצועית אמינה, מעבר למספר עובדים, וכך הצטרף אלי חבר ילדות, אורי קפלן, שעבד אז ב'תנובה' כמחשב שכר והפך בשנת 2017 לשותף שלי ולמנכ"ל החברה. מאז אנו מאחדים ומשלימים כוחות, מסתערים על השווקים ומתקדמים בגדול.
"את המארזים של 'אבוקדו בשל' מכינה החברה במה שלמעשה הוא בית האריזה הראשון מסוגו בעולם, שמטפל, אורז ועוסק בזני האבוקדו הירוקים. זה ייחודינו לעומת מדינות אירופה, בהם הצרכנים אוהבים ומעדיפים את זן האבוקדו האס ואת טעמו האגוזי. האופייני להאס הוא צבעו הכהה בקליפה ברגע שהוא מבשיל. לצערנו, הצרכנים בארץ נרתעים מהצבע הכהה, עד קרוב לשחור.
"הבנו שהאריזה היא חלק חשוב בשיווק. בשלב זה היינו צריכים לבחור איזה סוגים וצורות אריזות עדיפים. האריזה נעשית בבית אריזה בכפר מונש ומכוניות החברה נוסעות ומשווקות למזמינים. נראה שהאנשים אהבו ואוהבים את המוצר."
מה הם נישנושי אבוקדו?
אורי קפלן (36), יליד קיבוץ לוחמי הגטאות, הוא הצעיר בארבעת בני המשפחה. אורי נשוי לקרן ולהם שתי בנות, כולם מתגוררים בשנים האחרונות במכמורת. כאמור, אורי הוא שותף ומנכ"ל, המופקד בעיקר על נושא השיווק והכספים .
אורי: "נשנושי אבוקדו הם הלהיט החדש שלנו, שיצא לשווקים לראשונה השנה, בתקופת הקורונה והפך להצלחה סוחפת. מדובר באותם פירות אבוקדו קטנים, הדומים במראם הראשוני למלפפונים קטנים. ובכן, לא מדובר בפיתוח של זני אבוקדו ננסיים. זוהי תופעה טבעית המתרחשת בטבע, והיא בעצם תקלה בתהליך הפריית הפרח והפיכתו לפרי. זה מתבטא בכך שלפירות קטנים אלו אין גלעין.
"לעץ האבוקדו, כמו לעצים רבים בזמן הפריחה, מגיעות הדבורים העוברות מפרח לפרח. בפעולה זו הן בעצם מאביקות את הפרח ובכך מפרות אותו. במקרה התקין – מהפרח המופרה יגדל פרי רגיל, עם גלעין המוכר לכולנו. אך לעיתים הדבורה 'מפספסת' מספר פרחים ולא מתקיימת הפריה. אזי זוהי תופעה הנקראת פרתנוקרפיה (שאינו פורה). למעשה העץ מנסה להתחיל באופן טבעי את תהליך גידול פירותיו, אך בשל אי קיום ההפריה, גדל פרי קטן שלא יכול לגדול ולהתפתח. רב החקלאים לא מתייחסים לפרי זה, חלקם אפילו לא מעוניינים לקטוף אותו, בנימוק שאין בו שימוש ופרנסה וכי עצם קטיפתו מהווה הוצאה מיותרת.
"לפני כשלוש שנים," מוסיף אורי דיאמנט, "נתקלנו במספר כתבות מאנגליה שעסקו בפרי האבוקדו הלא מופרה, שנחשב שם להיט אהוב ונדרש על הלקוחות. והחלטנו לנסות לעבוד על נישה חדשה ויוצאת דופן זו בארץ. מדובר על פרי שהוא בעצם אכיל בשלמותו בביס אחד או שניים. מאחר ואין גלעין, לא חייבים לפתוח אותו לאכילה. קליפתו דקיקה ונאכלת ללא בעיה. רק השנה הצלחנו לשכנע חלק מהחקלאים לקטוף ולמכור לנו את הפירות הללו, שקיבלו מספר שמות וכינויים: 'אבוקדו ננסי', 'מלפפוני אבוקדו' והשם שהכי תפש הוא 'נישנושי אבוקדו'. החלטנו שזה יהיה גם שמם המסחרי המודפס על המארזים. הפצנו את הפירות במספר רשתות שיווק גדולות, כשהמטרה היא כל הזמן להתרחב. הרעיון הוא לא להיות מוצר בוטיקי, אלא להיות הכי נגישים וזמינים שאפשר".
בעצם היה כאן סוג של הימור גדול. השניים אמנם האמינו בגדול במוצר ויצאו בבאז גדול לפני כחודשיים, דווקא בתקופת הקורונה, אך תחילה היה צריך לבחון איך יקבלו הצרכנים את המוצר החדש הזה, שבעצם לא מוכר ולא נמכר עד כה בארץ. בינתיים רק שני זנים מתאימים ל'נשנושי אבוקדו': ה-אטינגר וה-ארד. צריך להבין שבכל עץ יכולים להיות מחמישה עד חמישה עשר פירות לא מופרים. בשל עובדה זו, קשה להתחייב על הספקה רציפה ועל כמות מדויקת. לגימיק החדש, עוצבה אריזה קטנה ועגולה והמוצר הפך ללהיט ענק ומבוקש, בקנה מידה שהפתיעה גם את העומדים מאחורי שיווקו, מאחר והביקוש עולה על ההיצע.
נשנושי אבוקדו מתאים לכל בני המשפחה, כולל לילדים, אידיאלי לארוחת 'הפסקת עשר' בבה"ס, וכמובן כנשנושים בכל שעות היום – ובערב ליד הטלוויזיה, כתחליף בריא לפיצוחים ולנשנושי פחמימות. "אנחנו לא נעצרים כאן ואנחנו כבר חולמים על התרחבות עתידית למספר רשתות שיווק נוספות בארץ ואף במספר ארצות בחו"ל . אנחנו מאמינים שהפרי שאנחנו משווקים איכותי ומיוחד. נמשיך לעבוד קשה ובחריצות, וכך נצליח."
דורון, ספר על שורשיך החקלאיים!
דורון: "המשפחה שלי ותיקה ושורשית מאד בארץ. אני נחשב כדור התשיעי למשפחתו של אבי איזי דיאמנט, שמונת נכדיו הם הדור העשירי. בתחילת השושלת, במקור, הם היו אנשים מאד דתיים, חלקם היו רבנים שהגיעו לארץ במהלך שנת 1,700 לצפת ולירושלים. סבי וסבתי, חיים דיאמנט ז"ל ורעייתו תקווה, בת 99 תבדל"א, הגיעו לבוסתן הגליל בשנת 1954, מאחר וסבי מונה למפקד צבאי באזור. הוא היה חלוץ בחקלאות, בתפיסה מחוץ לקופסא. כמו למשל בחירתו בגידול משמשים בגליל המערבי, כשכולם צחקו עליו ואמרו שלא יצליח. לתדהמתם הוא הצליח בגדול.
"אבי, איזי (יצחק) בן 72 שנים, הגיע לבוסתן הגליל, אחד מכפרי האיחוד החקלאי, עם הוריו, כילד בן שש. לימים התחתן עם אימי אסתר דוד ונולדו להם שלושה בנים: ערן (49), שיצא ללימודים אקדמאים ובשנים האחרונות הוא ד"ר לאימונולוגיה – מדען העוסק בחקר מערכת החיסון. כיום מסייע במחקר הקורונה ומתגורר בנס ציונה. איתי (47), המתגורר בהרחבה של בוסתן הגליל ועובד ברכבת ישראל ואנוכי.
"להורי 8 נכדות. כילדים כולנו עבדנו במשק המשפחה. בזמנו אבי גידל עיזים, גידול שלא היה מקובל באותן השנים. הוא בעצם הקדים את זמנו. האנשים באותם הזמנים לא היו מודעים ולא רגילים למוצרי חלב עיזים. כיום הוא מגדל כרם זיתים במשק להפקת שמן. הוא מפיק שמן זית משלושה זנים מיוחדים: אסקל – זן שמאופיין בטעמו הארומטי חריף; ארבקינה – זן המאופיין בטעמו העדין במיוחד וקורטינה – זן המאופיין בטעמו החריף מריר.
" שלמה וורדה דוד ז"ל, הוריה של אימי אסתר דוד (72), הינם ממייסדי המושב. סבתי שימשה במשך שנים כאחות המושב ואימי עבדה כל השנים כעובדת סוציאלית, ועזרה לאבי במשק החקלאי שלנו. בעבר הרחוק הם גידלו גם אבוקדו. באותם הימים זני האבוקדו שהיו בארץ לא היו מוצלחים ולאחר כמה שנים הם נעקרו. מאז זני האבוקדו שופרו פלאים, והותאמו לתנאי הגידול בישראל."
"היו לו רעיונות ויזמות בדם"
על ההצלחה האחרונה של הבן דורון אומרים הוריו, איזי ואסתר דיאמנט: "אנו מאד גאים שדורון יזם ובעלים של חברה מצליחה המשווקת אבוקדו ברחבי הארץ. זה בהחלט לא מובן מאליו לדורון, שעבד קשה להגיע למעמד זה. זכור לנו, כנער בתיכון שלא אהב ללמוד במיוחד, אך תמיד היו לו רעיונות ויזמות בדם. הוא ביקש שיקצו לו חלקה במשק, בה הוא גידל פלפל חריף. הוא התעקש והצליח לגדלו יפה וביבול רב. במשך השנים ובהתעקשות לא מוותרת, הוא הצליח לממש יזמות בשיווק גידול חקלאי 'מור בריאות'. המתחבר לשורשים הציוניים והחקלאיים של המשפחה המורחבת. הקשורה גם למשפחת ברקין הוותיקה בכפר יחזקאל, ועוד רבות אחרות."
עוד כתבות על אבוקדו תמצאו כאן
