בגיל 24, לאחר קריירה מרשימה כספורטאית התעמלות מכשירים, פצחה ספיר כהן-כרמי בענף חדש לחלוטין – ענף הנינג'ה. ההתחלה הייתה קשה אבל כהן-כרמי שהשתתפה ב"נינג'ה ישראל" השתפרה ואף זכתה בתואר אלופת ישראל בנינג'ה לשנת 2025. השנה בתחרות בארה"ב היא רשמה הישג – סגנית אלופת העולם בנינג'ה
*תמונה ראשית: ספיר מחזיקה גביע סגנית אלופת העולם. צילום: Rachel Shapiro
היא צעירה, רק בת 31, אבל במקצועות בהן היא התחרתה בעבר (התעמלות מכשירים) ומתחרה היום (נינג'ה) היא נחשבת לבוגרת. כאשר נסעה לתחרות אליפות העולם הנינג'ה, שהתקיימה בגרינסבורו, צפון קרוליינה, שבארצות הברית, היא נסעה בעיקר כמאמנת ומלווה של 12 הבנות אותן היא מאמנת בישראל, ועל הדרך גם נרשמה כמתחרה לתחרות ולבסוף הצליחה להפתיע את עצמה כאשר הגיעה למקום השני.
ספיר נולדה להוריה, אורנה ומוטי כהן, וכשלספיר מלאו שנתיים, עברו הוריה מפתח תקווה למושב שתולים, שבמועצה האזורית באר טוביה. אביה של ספיר הוא דמות ציבורית מוכרת, קצין משטרה בדימוס בדרגת ניצב, ששימש כממלא מקום מפכ"ל משטרת ישראל. היום, מזה שש שנים, מכהן מוטי כהן כמנכ"ל עיריית רמת גן.
ספיר: "הורי עברו למושב אחרי שאחות של אימי, שגם גרה בעיר, עברה עם משפחתה למושב, הם קנו משק והיו ממש מרוצים. אני חושבת שהורי עברו בעיקר בשביל השקט, שכנים טובים והמושב הוא מקום טוב לגדל בו את הילדים."
לספיר שני אחים גדולים ממנה, רועי (39), מהנדס חשמל ותוכנה בהייטק, נשוי ואב לשתי בנות ולירון (36), קצין במג"ב המתגורר במזכרת בתיה, נשוי ואב לשתי בנות.
ספיר: "גדלתי במושב, למדתי במועצה האזורית באר טוביה. כל החיים שלי, מלבד שנה אחת שעשיתי מעין גיחה לאזור המרכז וחזרתי – התגוררתי במושב שתולים. כאמור למדתי במועצה באר טוביה, הייתי ספורטאית מגיל 9 ועד לגיל 17, הייתי מתעמלת בהתעמלות מכשירים בנבחרת ישראל והתעמלתי בהפועל תל אביב. אז כל יום הייתי עושה את הנסיעות, משתולים לתל אביב וחזרה הביתה, בתמיכה של ההורים כמובן."
לאחר מכן, מגיל 17, ספיר התאמנה בקרוספיט ומאז, מגיל 23 – היא עוסקת בנינג'ה. ההתחלה הייתה קשה, היא השתתפה בכמה עונות ב'נינג'ה ישראל', בעונה הראשונה התקשתה לסיים מסלול אך לבסוף בנתה לעצמה שם של ספורטאית מובילה בתחום הנינג'ה.
"התחלתי בנינג'ה מגיל 23. איך הגעתי לזה? עוד לפני הצבא פגשתי כל מיני מתעמלים, התחלתי לעשות חדר כושר, קרוספיט וכדומה. במקביל התחלתי ללמוד, עשיתי תואר בהוראת חינוך גופני בסמינר הקיבוצים. ואז אחד החברים שלי סיפר לי שהוא היה באימון נינג'ה ושהוא מאמין שזה יהיה לי ממש מתאים, שזה מתאים לי בול ושאני אבוא לנסות.
"עשיתי אימון אחד – התאהבתי בזה ומאז אני ממש ממש עמוק בתוך הענף, גם כספורטאית, כמתאמנת וגם כמאמנת ואני מאוד אוהבת את התחום. השתתפתי בתוכנית הטלוויזיה 'נינג'ה ישראל' במשך ארבע עונות. בעונה הראשונה הלך ממש ממש לא טוב, נפלתי במכשול הראשון, פשוט החלקתי. בעונה השניה שלי הגעתי למכשול לפני הקיר – ואז בשתי העונות האחרונות עשיתי באזר (כפתור האור הסופי שמוצב בראש הקיר בסוף המסלול. לחיצה עליו מסמלת את סיום המסלול בהצלחה רבה והעפלה לשלב הבא). אלו היו עונות ממש מוצלחות ומאז אני ממשיכה להתאמן.
"כיום יש לי גם עסק של חוגי התעמלות קרקע במושבים של המועצה האזורית באר טוביה. יש לי במושב שתולים, בבאר טוביה ובתימורים. חשוב לי לעשות טוב לאנשים. כל המהות של החוגים זה לעשות טוב לתושבים ולילדים וזה בעלויות נמוכות יחסית, כדי לתמוך בתושבים."
איך מתאמנים על נינג'ה? יש מכונים מותאמים?
"יש מכוני נינג'ה, ממש אולמות עם מתקני נינג'ה. כללית, מאז שיצאה תוכנית הטלוויזיה 'נינג'ה ישראל' הספורט הזה עשה קפיצת מדרגה והפך להיות ענף ספורט לכל דבר ועניין. היום יש איגוד רשמי לנינג'ה, יש אלפי ילדים ובני נוער שעושים את הספורט הזה ונפתחו מתחמי נינג'ה בערך בכל מקום בארץ, מצפון ועד דרום. בערים המרכזיות יש אפילו כמה וכמה מכונים. אני בעצמי מנהלת כרגע מכון נינג'ה בכפר סבא, מכון שנקרא Ninja School. גם ברעננה ניהלתי מכון נינג'ה.
"במקביל לחוגי ההתעמלות שלי במושבים אני גם מאמנת בראשון לציון, שזה המתחם המרכזי של הספורטאים המקצועיים בנינג'ה, ושם אני מלמדת נבחרות נינג'ה. הבנות שאני מאמנת בראשון גם הן טסו והשתתפו באליפות העולם בארה"ב ואני טסתי איתן כמאמנת, כמלווה של הספורטאיות שלי, וגם קיבלתי בעצמי קריטריון להשתתף בתחרות הזאת."
חשבת שתגיעי לתואר סגנית אלופת העולם?
"האמת שלא, לא חשבתי שאגיע למקומות הראשונים כי יש בנות שהן מאוד מאוד טובות בנינג'ה מארצות הברית, קנדה, שוויץ וממלא מדינות אחרות, מדינות שהנינג'ה בהן מאוד מאוד מתקדם, ובנוסף אני לא בשיא הכושר כרגע – יש לי ילד בן שנתיים, אז אני גם מתזזת בין חיי משפחה לבין העסק, לבין וניהול מכון, גם עובדת כמאמנת וגם ממשיכה באימונים – לא כל החיים שלי זה רק נינג'ה.
"אז באתי לתחרות בלי המון המון ציפיות, באתי בעיקר כדי ללוות את הבנות שלי, את המתאמנות וכדי לחוות את אווירת התחרות ובאמת באמת הלך לי ממש טוב – התוצאה וההישג הוא באמת מטורף! זה באמת משהו שלא צפיתי אותו, אבל עדיין גם המסלולים שעשיתי בתחרות ואיך שניגשתי ואיך שהגעתי למסלולים – שם באמת יצאתי מאוד מאוד מרוצה מהביצועים שלי, ובסופו של דבר הביצועים האלה הביאו אותי להישג הזה. גם לא הייתי זוכה במקום השני עדיין הייתי מאוד מרוצה מהביצועים שלי."
אז איך מתנהל תחרות הנינג'ה העולמית? זה היה שונה או דומה?
"התחרות היתה אירוע שבו השתתפו למעלה מ-2,500 ספורטאים ממדינות שונות. האמת שהתחרות בארצות הברית היא מאוד שונה ממה שאנחנו מכירים בישראל מהתוכנית 'נינג'ה ישראל'. כללית, מי שאושר לו להשתתף בתחרות על אליפות העולם זה מישהו שעבר קריטריון בארץ, שהשתתף באליפות ישראל והיה צריך להיות מדורג בטופ חמש. באליפות ישראל לשנת 2025 סיימתי במקום הראשון."
אז את גם אלופת הארץ…
"אלופת הארץ לשנת 2025, לגבי שנת 2026 אני עדיין לא יודעת מה יהיה. אבל מה שחשוב זה שקיבלתי את הקריטריון להשתתף בתחרות, כלומר לא כל אחד יכול להגיע ולהשתתף באליפות העולם, כלומר שמי שכן מגיע לשם הוא כבר ברמה מאוד מאוד גבוהה.
"לתחרות יש שלושה שלבים. יש את השלב הראשון שהוא מסלול קצר ואם אתה סוגר אותו, כלומר אם עשית באזר, אוטומטית אתה עולה למסלול השני. במסלול השני אם אתה סוגר אותו אתה עולה למסלול השלישי ובמסלול השלישי אתה מקבל את הדירוג שמאשר להתחרות על אליפות העולם, כי מי שיכול להיות אלוף עולם או סגן אלוף עולם או להיות על הפודיום, זה רק מי שסגר את המסלול הראשון והמסלול השני, והאלוף העולם עשה במסלול השלישי את התוצאה הטובה ביותר. למסלול השלישי עולים גם כאלה שלא סיימו את המסלול הראשון או השני – הם מתחרים אבל הם לא יכולים להיות אלופי עולם או לעלות על הפודיום.
"אני התחריתי בקטגוריה שלי שהיא קטגוריית בוגרות. בנינג'ה יש הפרדה בין גברים לנשים. התחריתי ב-70 בנות שהגיעו לתחרות מכל העולם. בשלב הראשון היו 70 בנות, בשלב השני היו אולי 45 בנות ובשלב השלישי היו כ-20 בנות שקיבלו את הניקוד הכי גבוה, אם כי כאמור לא כולן סיימו את המסלולים השני והשלישי."
משפחה במושב
ספיר כהן כרמי נשואה לאיתי ולבני הזוג תינוק בן שנתיים ושמו איתמר. "אנחנו המון המון שנים ביחד, בעצם אנחנו ביחד מגיל 17 – ממש אהבת נעורים. בגיל 24 התחתנתי ואז איתי בעלי רצה שנביא ילדים ואני כל הזמן דחיתי את הכניסה להריון, כי אז כבר היה לי את הנינג'ה. אז כל שנה דחינו עוד קצת את נושא הילדים."
איתי, בעלה של ספיר, עובד בהיי-טק כמהנדס תוכנה בחברה תל אביבית, וספיר אומרת שהוא "הבעל הכי תומך בעולם! אני רוצה לספר לך משהו – מי שיצא לחופשת לידה במשפחה שלנו זה בעלי. אני עצמאית, בעלת עסק, צריכה לנהל את העסק, לנהל את המכון בכפר סבא ולהמשיך עם הספורטאיות שלי ובקיצור – אני לא יכולה להיעדר מכל זה שלושה חודשים, זה לא פשוט למצוא מחליף."
אז בעצם זכית בתואר סגנית אלופת העולם אחרי לידה.
"נכון, אגב זאת שזכתה באליפות העולם היא בת 24 מארצות הברית וכנראה שבלי ילדים. הנינג'ה התפתח במהירות בארץ ובעולם, היום ילדים מתאמנים בנינג'ה מגיל צעיר. במתחם שאני מנהלת יש לנו חוגים לילדים בגיל שלוש. אני רואה המון כישרונות צעירים עם פוטנציאל עצום."
להיות ספורטאי ברמה שלך, במה זה כרוך מבחינת חיי היום יום?
"זה לגמרי כרוך באורח חיים מוקפד, שזה אומר תזונה נכונה, הקפדה על שעות שינה, זה אומר שגרת אימונים קבועה, כל יום להתאמן. זה אומר להשקיע בזה המון המון זמן, אם זה טיפולים או פיזיותרפיה, עיסויים. אם לומר את האמת על כל אלה מאוד מאוד הקפדתי כספורטאית נשואה ללא ילד, וברגע שנכנס ילד לסיפור זה הופך את כל השגרה הזאת למשהו הרבה יותר מורכב. הבט, יש לי את המחשבות האלה שאיך אני יכולה להיות ספורטאית כמו שאני רוצה, כאשר יש לי קטנצ'יק בבית שמעיר אותי כל כמה שעות, אין לי שעות שינה כמו של ספורטאית.
"יש סדר עדיפויות שהוא כמובן שונה ואנחנו מוצאים את הדרך כדי לשלב בין כל הדברים. וצריך לפעמים לוותר על אימונים כי צריך להיות יותר בבית – זו שגרה שהיא קצת שונה. עם הזמן למדתי לשלב את זה ולהכניס הכול בלו"ז, וגם אם לא ישנים את המקסימום כמו שצריך עושים את המקסימום באימון. כמובן שחשוב לשמור על עצמך אבל מוצאים את הדרכים לעשות הכל ביחד."
מה זה אומר תזונה נכונה?
"זה אומר ארוחות מסודרות, בוקר צהרים וערב, זה אומר לאכול מגוון ולהקפיד שבאמת לגוף שלך יהיה מספיק אנרגיה בשביל להיות ספורטאי שתעמוד בכמות האימונים. לדוגמא, ארוחת בוקר זה יכול להיות חביתה עם פרוסת לחם, עם טונה, גבינה, קוטג', סלט או ירקות בצד. זה משתנה, אני לוקחת לפעמים את האוכל לעבודה אז אתה עושה את ההתאמות. אתה צריך הרבה חלבונים, לא המון, לא בצורה קיצונית אבל כן להקפיד על חלבונים, לאכול בשר בצהרים. אני יותר בקטע של חזה עוף אז נגיד ארוחת צהרים שלי זה אורז וחזה עוף. אני פחות בקטע של לאכול בחוץ, אני תמיד מביאה איתי את האוכל מהבית ואוכלת בעבודה."
איך מסתדרים עם כל הנסיעות האלה?
"אני עושה את הקילומטראז', עושה הרבה נסיעות, בעיקר על כביש 4. בעלי גם כן בנסיעות אבל הוא מאוד מאוד תומך ועוזר וחשוב לציין שגם הסבתות עוזרות, הסבתות הם חלק בלתי נפרד מהמערכת הזאת. הנשק הסודי שבלעדיו אי אפשר."
בשנה שעברה נועה הייתה אמורה לנסוע לאליפות העולם בנינג'ה אך בשל המלחמה עם איראן כל הטיסות לחו"ל בוטלו והיא נאלצה להישאר בארץ.
"אז השנה אפשר להגיד עשינו פיצוי על שנה שעברה," אומרת ספיר. "לא יצא לי כל כך לדבר עם המתחרות האחרות כי בעיקר הייתי עסוקה בללוות את המתעמלות שלי ואת המתעמלים הישראלים, אבל רוב המתחרות בתחרות הן צעירות, רובן בגילאי ה-20 בקטגוריה שלי, אני הייתי שם על תקן הכי מבוגרת. מה שכן הן כולן מפרגנות, מעודדות ותומכות והייתה ממש אווירה טובה. המשלחת הישראלית לתחרות הייתה די גדולה, היינו כ-70 ישראלים וישראליות כולל כולם ולא הרגשנו שום עוינות כלפינו, הייתה אווירה תומכת ומפרגנת. אני באופן אישי לא הרגשתי עוינות, דווקא מארגני התחרות באו לקראתנו ותמכו בנו, נתנו לנו להגיע עם משלחת גדולה. אותו יחס קיבלנו מצד המשתתפים והקהל, לא הרגשנו איזשהו איום או התרסה כלפינו כישראלים או יהודים."
