יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2025 12 30 152500

סיור מצולם בבארי: בית הרוס, מיגונית ומכבסה 

3 דק' קריאה

שיתוף:

"ומאז שנעצר השעון יש לבגדים בתאים השונים שעונים וזמנים נפרדים. יש הנלקחים תדיר, יש את אלה שלפעמים, ויש שאינם נלקחים כלל" 

*צילום תמונה ראשית: מיכל הלמן יצחקי 

לא זוכרת מה הביא אותי לאזור הזוגונים שלנו. בכל מקרה הוא קרוב לבית שלי ואני עוברת בו מדי פעם. משהו באזור, שלא הוחלק ושויף תחת מבטיהם של התיירים, תפס אותי. פה נמצא מגרש כושר וכאן בית שקירו האחד נהרס מכלי כבד, ודרך החור הגדול נראים לוח מחיק, שולחן וכיסאות, שעומדים שם כמו שעמדו עטופים בקירות.  

מחלון בית הרוס אחר מציץ ראש של פועל עסוק, מחוצה לו, מתחתיו, על האדמה, מוצב שלט לזכר נופל שנהרג ממש בנקודה הזאת. וכך עוד ועוד… והדשא, שהוא אותו הדשא, ומגרש הכדורסל אותו מגרש הכדורסל, ואדניות הפרחים הריקות, וכמוהן המיגוניות. מעל הכול נפרשת הימיומיות בכוחה המאחד של "ככה זה וזהו", וגם ככה אני זזה למקום כלשהו. לא זוכרת מתי תפס האזור הזה את תשומת ליבי. 

חייב להיות שקרה אחרי עידן הבומים (לידיעתכם, יש עדיין, אבל לא כמו שהיו) כי מין שלווה נחה על המקום, עייפות ברוכה שמאפשרת לדברים לקרות מעצמם, כל התערבות במהלך האירועים נבלעת בזרם הנינוח של "עכשיו קורה מה שקורה".  

תנופת בנייה 

רציתי עין מצלמת, וביקשתי ממיכל הלמן יצחקי, בת קיבוץ בארי, שגרה בגבעת ברנר, וכבר נהניתם מהצילומים הנהדרים שלה, לבוא לבארי.  

לקח קצת זמן, אבל היא באה, והסתובבנו. בינתיים כבר ירד גשם, וגם מאזן הדברים שקרו ויקרו השתנה. חלק מהבתים כבר משופצים וצבועים, במקומות אחרים יוצקים יסודות. בארי, ככלל, נמצאת בתנופת בנייה. שיפוץ הכביש המרוצף, עליו כבר אמרתי מה שאמרתי (מאיפה אני מוצאת דעה על כל דבר?) מסתיים בקרוב ופולש לכיוון הבניה החדשה. מכל עבר נראות התחלות בנייה (בנוסף לשכונה החדשה שכבר לבשה צורה), ממנופי עגורן נשפך בטון, קולות מקדחים נשמעים תדיר. היה יום יפה, ומיכל צילמה את הערבוביה החדשה בין ההרוס ונבנה בין הדשא, העצים, והשמים. 

תמונה 5 c410713e 5490 421e b2c3 e27230b6f33b
אני במחסן הבגדים. מנסה להסביר את מה שאי אפשר 

קודש הקודשים 

בין השאר הגענו גם למחסן בגדים. לא כתבתי עליו עד עכשיו, מסיבות שנגיע אליהן מתישהו בהמשך, אבל אי אפשר להבין את החזרה לבארי בלעדיו.  

כל ציידי הבתים השרופים לא יבינו זאת לעולם, למרות שאין להאשים אותם, כי הם לא יזכו להיכנס אל קודש הקודשים הזה, לא יודעים אפילו על קיומו.  

כשחזרתי לבארי הכניסה אליו לא הייתה פשוטה. 

בתאים שסביב התא שלי, בסמטת הבגדים "הירוקה", (בהם תווית הסימון בירוק), נעצר הזמן מלכת. מלפני, מאחוריי, ומכל צדדיי, נחו הבגדים בדממה מוזרה. בגדים שנזרקו לכביסה, אולי אפילו שעות לפני ה-7, בעולם של תום בו השמש הולך וסובב, הכביסה מתכבסת (חוץ מימי רביעי) ובמחסן מתקפלת. 

עולם בו אוספים אותם כל ימות השבוע ובשבת פותחים לחיילים וגם אז אפשר לבוא.  

ומאז שנעצר השעון יש לבגדים בתאים השונים שעונים וזמנים נפרדים. יש הנלקחים תדיר, יש את אלה שלפעמים, ויש שאינם נלקחים כלל.  

לאחר ה-7, סיפרו לי, כיבסו את כל הבגדים בתאים, והשיבו אותם למקומם. יד נעלמה, שיש העומדות מאחוריה, דאגה לפנות (ברשות) חלק מהבגדים. ועדיין עומדים חלקם תקועים בנצח שנכפה עליהם, תוהים אם יזכו לקשר אנושי שיפשיר למענם את הזמנים.  

וכמו בכל בארי, זורמת סביבם הכביסה החיה. מכבסים לנמצאים בבארי, ולמעוניינים בכך מחצרים (רבים מהם מכבסים בביתם) שעשרות שקי כביסה מגיעים ממנה כל שבוע.  

שתי עגלות של כביסה לא מזוהה עומדות בתקווה שיזוהו. מדהים כמה בגדים אבודים יש בהשוואה לכמות הכביסה, שקטנה מאוד! אולי בגלל חוסר היציבות ותחלופת האנשים.  

אבל עזבו אותכם מזוטות המקום, זה הפְּנִים. כך נראים הדברים בתוך הקירות, כמו חיי הבגדים, שגרים לרוב בארונות, ונלבשים מתוך בחירה מה להראות ומה לא. אלה חיי הפנים, מלאי הבנאליות והראויים לפרטיות, ואנחנו, הגרים, מבינים זאת אינטואיטיבית ומאומנים בהתמקדות בתא שלנו ולא במה שסביבו. 

והינה, כתבתי. 

עומק הבגידה 

והנה כתבתי. רציתי "לצלם" את בארי, והינה, בשבוע הצילום האחרון הומחשה לנו פרשת קטארגייט.  

הרגשתי שלשם כך צריך ל"צלם" גם את הפנים.  

לעומק הבגידה (משחק המילים עם הבגדים לא מתוכנן, אם כי ניתן לפירוש) שבחלקו הוכח, חלקו יוכח, ואת חלקו לכאורה של רוה״מ בו, אם היה, נטען שחוששים לחקור.  

הופקרנו ונמכרנו למען אינטרסים של מדינה עוינת?  

השבר, השכול, בגלל זה?  

זה בלתי נתפס. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מנכ״ל ומייסד השומר החדש יואל זילברמן עושה בשעה זו את דרכו מביתו ברמת הגולן למשכן הכנסת בירושלים, כדי להצטרף לאוהל שהקים הערב ח"כ אלישע מדן בקריאה להקמת ממשלת אחדות. זילברמן: ״אני לא משויך לשום
< 1 דק' קריאה
למעלה מ-120 מציגים הציגו בתערוכה שהתקיימה בגן לאומי מעיין חרוד  20–21 באוקטובר 2026 * להלן רשמים מהכנס יו"ר הכנס: חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון-מיגל *תמונה ראשית: תערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2026 במעיין חרוד.
4 דק' קריאה
דו"ח מסכם 2023-2025 מו"פ דרום / דו"ח סופי מסכם, – מספר מחקר: 92-16-0022– חוקר ראשית: טל אוגד ‘ חוקר ירקות, מו"פ דרום. – חוקרים שותפים: דוד סילברמן, מנהל תחום ירקות, שה"מ, ליווי וייעוץ בניסויים;
14 דק' קריאה
נטלי תורן 1,3, דורון שבתאי 2,1, עדי קושמרו ביאר 1, ישי נהרי 1, ורן אראל 1. 1 מרכז מחקר גילת, המכון למדעי הקרקע, המים, והסביבה, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני 2 הפקולטה לחקלאות,
5 דק' קריאה
תקציר כמשון שקעים (סטמפיליום) בבצל היא מחלת עלווה מורכבת, אשר הופעתה בשדה אינה מוסברת על ידי תנאי מזג אוויר בלבד. מתוך ניטורי שדה רב-עונתיים גובשה היפותיזה שלפיה הופעת המחלה דורשת שילוב בין רצף אקלימי
8 דק' קריאה
חוות עדן-2026 יפתח גלעדי, צבי ניומן, שמעון לחיאני, מחמוד זועבי, חזי גורן – חוות עדן, מו"פ בית שאן. ליאור אברהם, ניצן כהן – שה"מ תקציר מבחן זני אבטיח מורכב נשתל בחלקת נסיונות בחוות עדן,
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!