איך הפך מטע האבוקדו בנחשונים לסיפור הצלחה, ממטע קטן שנאבק על קיומו בתחילת הדרך, למטע גדול עם יבול של כ-2 טון לדונם, אותו מנהלים 4 חברים העובדים עשרות שנים במטע
מטע האבוקדו בקבוץ נחשונים הוא כיום אחד המטעים הגדולים והמוצלחים מבין מטעי גרנות, ואולי אף בארץ כולה עם 850 דונם, מהם כ-600 דונם נושאי פרי, כשהיבול בשנה האחרונה היה 1250 טון כ-2 טון לדונם נושא פרי. כמו כן נכנס היום הענף לפרויקט גדול של נטיעת 1,000 דונם בשיתוף עם קבוץ גזר. אך כמו הרבה התחלות, גם כאן ההתחלה הייתה קשה ביותר, עד כדי כך שהיו מי שפקפקו בסיכויי הצלחתו והציעו לוותר ולעקור.
המדריך שפגש אותי לראשונה שאל: וכמה זמן אתה תישאר במטע?
לפני 54 שנים, למחרת שחרורי מצה"ל, מצאתי את עצמי מרכז את ענף המטעים שכלל גם מטע אגסים. זאת לאחר חפיפה של יום אחד עם המרכז הקודם, שעזב את הקבוץ יום למחרת. כבוגר בי"ס חקלאי, היה לי אמנם ידע וניסיון במטעים, אך לא באבוקדו שהיה ענף חדש בקבוץ, ואף חדש יחסית בארץ, כך שהקמת מטע חדש, הייתה אתגר גדול עבורי. 30 דונם אבוקדו שניטעו רק שנה קודם לכן בתוך מטע בננות, היו תחילתו של הענף, אך היו מוזנחים ביותר. עדר חמורים שרץ במטע וניזון מהנטעים הצעירים, ומה שנשאר מהחמורים, נקטל ע"י דורבנים שאהבו מאוד את הגרעין וצוואר השורש, והשאירו שתיל מנותק מהשורש ותלוי על הסמוכה. כך שהיה צורך לשנטע כמעט את כל החלקה. מילותיו הראשונות של המדריך הוותיק שלמה רויזמן ז"ל כשפגש אותי לראשונה היו: "וכמה זמן אתה תישאר במטע?"
מידי שנה ניטעה חלקה חדשה ומיד הוקפה בגדר. הנטיעות היו במסגרת ניסוי שנערך ע"י דר' אברהם בן יעקב ז"ל, חוקר של מינהל המחקר החקלאי שערך מחקר ארצי רחב היקף בו בחן צירופים שונים של כנה ורוכב. ההנחה הייתה. שצירוף מסויים של כנה ורוכב, הינו בעל השפעה רבה על יבול העץ. הניסוי נערך בשיטת בלוקים באקראי, כאשר כל בלוק כלל כ-20 צירופים שונים של כנות מערב הודיות עם רוכב שנלקח מעץ אם מסויים. כל חלקה הועלתה על מפת משבצות, משבצת לכל עץ בצבע שונה לכל צירוף. כל עץ סומן בשלט ממוספר.
משקל שנלקח ממכון החליבה הישן, הוצב על המיכל ושימש לשקילת היבול של כל עץ ועץ
כאשר נכנסה החלקה לניבה, שקלנו ורשמנו את היבול לכל עץ. לצורך זאת הצבנו משקל על המיכל. המשקל נלקח ממכון החליבה הישן וחובר לזרוע שנבנתה במסגריה. מאוחר יותר "התעצלנו" ורשמנו רק את מספר התרמילים שנקטפו מכל עץ מבלי לשקול. ואכן היו עצים שהתבלטו מידי שנה עם יבול רב, לעומת עצים בעלי יבול דל. אין ספק שאת העלייה הדרסטית ביבולי האבוקדו בארץ ניתן לזקוף גם לזכותו של דר' אברהם בן יעקב שביצע את הניסויים במשך שנים רבות והביא להשבחת חומרי הריבוי, כמו גם למגדלי אבוקדו רבים שהקפידו לרשום את היבול של כל עץ ועץ.
בשנים הראשונות היה המטע עתיר עבודה. כל עץ זכה לתשומת לב. לפי הוראות רויזמן המדריך, בעצי הפוארטה נתמכו הענפים הצדדיים ע"י קשירה אל מרכז העץ, ועם התבגרותו נתמכו ע"י סמוכות. בעצי האטינגר נעשתה פעולה הפוכה: כיפוף הענפים ממרכז העץ החוצה ע"י קשירת צמרת הענף לגזע העץ שלידו. ההנחה הייתה שבפעולה זו גורמים למוטמעים להתרכז בענפים וע"י כך ליצירת פרי רבה יותר. מאוחר יותר הוחלפה פעולה זו בחיגור: הסרת טבעת קליפה מהגזע או מהבדים. אף זאת למניעת ירידת חלק מהמוטמעים לשורש וקבלת פרי רב יותר.
כיום, לאחר כ-50 שנה, מטע האבוקדו בנחשונים הוא סיפור הצלחה. הצלחה זאת ניתן לזקוף בעיקר לזכותם של שני רונים, רוני רינגבירץ (להלן רוני ר.) ורוני יעקב (להלן רוני י.). רוני ר. המתקרב כבר לגיל 80, הגיע לקבוץ בגרעין מצרפת, ריכז את מטע האגסים כאשר זה הופרד מהאבוקדו, עבר לריכוז הפרדס כאשר חוסלו האגסים, ועם עקירת הפרדס עבר לרכז את האבוקדו, שם עובד כבר מעל 45 שנים למעט הפסקה ללימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות. רוני י. הרכז כיום, הוא ממושב ירחיב, שם היה בעל משק חקלאי בעיקר של תבלינים, הגיע לרכז את המטע לפני כ-10 שנים כמעט ללא ניסיון קודם באבוקדו, אך למד מהר מאוד את סודותיו של העץ, דחף במרץ להכנסת שיטות טכנולוגיות חדשות והביא לפיתוח והרחבת הענף. איתם עובדים עוד שני חברי קבוץ וותיקים בענף, ליאור רון – קרוב ל-40 שנה באבוקדו, ואבנר לוי "רק" 25 שנה. אין ספק שהסיבה העיקרית להצלחה היא הנחישות וההתמדה בענף של ארבעת העובדים האלו.
בתצפית התקבל יבול של 2 טון לד' בשורות בהן הייתה התזה מעל הנוף בימי שרב לעומת 500 ק"ג לד' בחלקת הביקורת
המטע כולל כיום כ-60% האס, 10% אטינגר בעיקר כמפרה להאס, 10% ריד והיתר פוארטה, פינקרטון וזנים דמיי האס. היות והמטע מושקה במים שפירים ולא במי קולחין, הוא מרושת כולו ברשת התזה מעל הנוף לצורך הרטבת העצים ושינוי המיקרו אקלים בימי שרב באביב. בתצפית שערכו עובדי המטע לפני כ- 3 שנים, התקבל יבול של 2 טון לד' בשורות בהן הייתה התזה מעל הנוף לעומת 500 ק"ג לד' בחלקת הביקורת. בעקבות התצפית, רושת המטע כולו, אך מאז לא היו כמעט ימי שרב, כך שלא ניתן היה להשוות למטעים אחרים. כמו כן מרושת המטע בטנסיומטרים המודדים את פוטנציאל המים בקרקע, ובדנדרומטרים למדידת קוטר הגזע לבדיקת התכווצותו. 2 חיישנים אלו נותנים מידע על הצורך בהשקייה. הם מחוברים למחשב במשרד המטע, ומשפיעים על קבלת ההחלטות לניהול ההשקייה.
עובדי המטע אינם שוקדים על השמרים. כל חלקה וכל זן נבחנים ביסודיות, ואם אינם עומדים בציפיות, מוחלפים ע"י שינטוע או החלפת זן בהרכבות. כך עלה היבול מחצי טון עד טון לדונם בתחילת הדרך, עד לכ-2 טון כיום, כאשר היבול יציב ודומה כבר מספר שנים ללא שנות שפל.אין ספק שניהול מקצועי של הענף, הקפדה על חקלאות מדוייקת, דישון והשקייה מבוקרים ומעקב צמוד לכל חלקה, נותנים את אותותיהם ביבול.
לגדל אבוקדו זה כמו לחיות עם אישה
רוני ר. מציין, שלגדל אבוקדו זה כמו לחיות עם אישה: 1. צריך לאהוב את זה 2. צריך להסתכל כל הזמן על העצים 3.עם עושים טעות, העץ יזכור זאת הרבה זמן 4. ומה שלא תעשה, תמיד יש תוצאות בלתי צפויות. ורוני י. אומר לי: תכתוב שרוני ר. אמר זאת, שלא יחשבו שאני שובניסט.
רוני ר. מוסיף שצריך כל יום להגיד לאבוקדו: "בוקר טוב", ואז לקראת העונה החדשה האבוקדו יגיד לנו: שנה טובה.
אז שתהיה לכולנו שנה טובה!
