יבול שיא
הרפת והחלב
Capture 6

ספר חדש מציג איך לוויינים יאפשרו חקלאות מקיימת בצל משבר האקלים

2 דק' קריאה

שיתוף:

ביטחון מזון הוא אחד מערכי היסוד הבסיסיים ביותר לאוכלוסיית העולם.

ספרו החדש של פרופ' טל סבוראי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מציג כיצד ניתן בעזרת לוויינים וטכנולוגיות חדשניות לשמור על החקלאות מפני שינויי אקלים, לשם הבטחת אספקת מזון בסטנדרטיים מודרניים

חקלאות יעילה, המושתתת על קרקע פורייה ומקיימת למשך מאות שנים ויותר, היא תנאי הכרחי לאספקת מזון. עם זאת, תהליך ההתערבות המוגברת של האדם בקרקע הפכה לאיום סביבתי בקנה מידה עולמי ובעלת השלכות כלכליות המוערכות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. בד בבד, נוכח משבר האקלים והשינויים הצפויים במשטרי הגשם וטמפרטורת הקרקע, האיום של סחיפת קרקע מאגנים חקלאיים גדל באופן משמעותי – עד כדי פגיעה ביכולת אספקת מזון בסטנדרטים מודרניים.

קרקעות מדולדלות גורמות להפחתת יבולים עקב ירידה ביכולת אגירת מים, אוורור לקוי, פעילות חיידקים מועטה ומבנה קרקע רופף. אלו יכולים לגרום להפחתת ספיגת פחמן, שיבושים באספקת חומרי מזון חיוניים לקרקע, זיהום של גופי מים בעודף נוטריינטים, הגנה מוגבלת מפני שיטפונות וצמצום התרומה האסטטית של נוף חקלאי. השלכות אלה רחבות ועמוקות ונוגעות לכל השירותים שמערכות אקולוגיות-חקלאיות מספקות לתועלת האדם ולרווחתו.

ספרו של פרופסור טל סבוראי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, A Geoinformatics Approach to" Water Erosion: Soil Loss and Beyond", מדגים כיצד ניתן להשתמש בגיאו-אינפורמטיקה ונתוני לוויינים ורחפנים כדי למדוד, לחזות ולווסת את המפגעים הסביבתיים העיקריים הללו. הספר מראה כיצד נעשה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כדי לכמת בזמן ובמרחב את השפעת סחיפת הקרקע לא רק על שכבת הקרקע, מינרלי הקרקע ואובדן הקרקע―אלא גם על אותם שירותים שמערכות אקולוגיות חקלאיות עשויות לספק לאדם, ובכך חידושו.

האלגוריתמים המתוארים בספרו של פרופ' סבוראי ממלאים תפקיד מרכזי בשינוי ניכר בפרדיגמת המחקר―ממחקר העוסק באובדן קרקע למחקר העוסק בבריאות הקרקע ובמארג התכונות הפיסיקליות, הכימיות והביולוגיות שלה. האלגוריתמים כוללים חילוץ של נתונים טופוגרפיים מחיישנים המותקנים על רחפנים ומיפוי שימושי קרקע מלוויינים חדשניים, חישובים מתקדמים של תכונות מערכות ניקוז, פיתוח מודלים מבוססי לוגיקה עמומה וחישובי סף טופוגרפיים מרחביים, כמו גם כלים חדשניים לכריית נתונים ולמידת מכונה לזיהוי אזורים בסיכון.

נוסף על כך, הספר מתאר גם שיטות גאו-סטטיסטיקה מתקדמות למיפוי מרחבי של בריאות קרקע ותכונותיה באגנים חקלאיים, שיטות שונות של מערכות מומחה ומערכות תומכות החלטה מרחביות לתכנון מתקני ניקוז ושימור קרקע על מנת להילחם בנזקים. הספר גם סוקר את היקפי הבעיה בעולם, את ההיסטוריה של סחיפת קרקע מאגנים חקלאיים, מימי הציידים לקטים ועד ימינו, ואת תפקידו של החקלאי ותפקידה של המדינה בהתמודדות עם סחיפת קרקע. 

פרופ' טל סבוראי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פירט על הספר ואמר: "קרקע היא התשתית הבסיסית לאספקת מזון בעולם מתמלא והיא נשמטת לנו מתחת לרגליים בגלל עיבוד חקלאי לא מושכל. שימוש מודרני בגאו-אינפורמטיקה ומדעי הנתונים מאפשר לנו לזהות אזורים בסיכון, לכמת את בריאות הקרקע ולפתח מערכות קבלת החלטות המאפשרות הגנה כמעט מוחלטת על הקרקע. בעת הזאת, בהחלט הבשילו התנאים לשימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר של המאה ה-21 להגנה על מקורות המזון שלנו".

ספרו של פרופ' סבוראי פורסם בהוצאה לאור Springer-Nature

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם,  1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״.
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן