ספר לתרבותניקים ולא רק 

על הספר: "תרבות ופנאי בפיתוח הקהילה: מהלכה למעשה בחמישה שלבים", מאת מיכל כהן סדיקלר, 2024 

החשיבות של צריכת תרבות וניצול הפנאי לצורך הרחבת הנפש ידועה לכול. הוסיפו לזה את החיים בקהילה, שמגבירים את תחושת השייכות של האדם למקום בו הוא חי ולאנשים מסביבו, ותקבלו הנאה צרופה. 

בדרך כלל, כאשר חיים בקהילה – וזה יכול להיות מושב, קיבוץ, שכונה עירונית, קבוצת חברים מן העבר – יש תמיד "משוגע לדבר" שמניע את כל המפגשים והאירועים וקובע את התכנים. אבל אם רוצים לשתף קהילה גדולה באופן שיטתי ובהתמדה, יש צורך באדם מקצועי שיעשה זאת. 

למיכל כהן סדיקלר, ממושב שורש, יש ניסיון רב בהפקת אירועים, ארגון מיזמים קהילתיים וכן בייעוץ והנחיה בתחום החינוך הבלתי פורמלי, התרבות והפנאי וליווי קהילות לצמיחה חברתית (ראו "תרבות יוצרת קהילה", קו למושב, גיליון 1226, 2022). 

עתה היא העלתה על הכתב את "תורתה", הכוללת פירוט של כל מה שצריך מי שפועל בקרב קהילה, החל מחקר האוכלוסייה, תכנון והגדרת המטרות,  שלבים פרוצדורליים לבחירת המקום, קביעת תפקידי האנשים. המשך בביצוע התוכנית וסיום בהפקת לקחים. מובן שיש בספר הצעות נושאים שונים לפעילויות, ביניהם אירועים כלל קהילתיים ואירועים לפלח מסוים של הקהילה.  

למי מיועד הספר? הרשימה ארוכה: "מנהלים ורכזים בתחומי התרבות, הנוער, הקהילה, הספורט, הגיל השלישי, ההעשרה, הפנאי, החוגים, החינוך המשלים (החינוך הבלתי פורמלי); נציגי ועדות קהילתיות רלוונטיות הפועלות בשגרה ובחירום; רכזים חינוכיים בבתי הספר ובגני הילדים; עובדי נוער בקהילה ובתנועות הנוער; עובדי רווחה ואיכות חיים; עובדים במחלקות משאבי אנוש; עובדים סוציאליים קהילתיים; העוסקים בפיתוח ובינוי קהילה; יועצים ארגוניים; עובדי ציבור; פעילים ומתנדבים."  

כל הנזכרים לעיל הם פעילים, מארגנים אירועים ומפגשים בקהילות, אם בהתנדבות ואם בשכר. אבל הספר מתאים לכול, כיוון שלפני כל העצות המעשיות מעלה כהן סדיקלר את "ההלכה", כלומר: תאוריות והגדרות מעניינות בנושאי תרבות, פנאי והשתלבות בקהילה.  

לדוגמא בנושא הפנאי. יש בספר הגדרות למושג "פנאי", ההיסטוריה של הפנאי, חשיבות הפנאי ודרכים לביטויו. כמו כן יש כאן נתונים ומאפיינים דמוגרפיים של תרבות הפנאי בישראל, ומחקרים שנערכו הן על הנוער בשעות הפנאי והן על הגיל השלישי בפנאי.  כך גם בנושאים תַּרְבּוּת  ו-קהילה. ניתן למצוא מידע עשיר כגון: מהי קהילה? גורמים קהילתיים המשפיעים על תרבות הפנאי? מהי קהילה דיגיטלית ועוד ועוד.  

בתחום היישום יש פירוט רב של תכנון אסטרטגי, קביעת יעדים ומטרות על פי אוכלוסיות היעד השונות – הגיל השלישי, הגיל הרך ובני נוער. יש כאן הדרכה לתכנון תקציב, לארגון מקום האירוע, הצעות לנושאים שנתיים, לחגים ועוד. מחברת הספר מציינת כיצד כותבים הסכמים עם ספקים ואומנים,  כיצד לדאוג לביטוח, כולל הטפסים הרלוונטיים!  

ולסיום, בהצהרת ה"אני מאמין" של כהן סדיקלר, היא כותבת מניסיונה רב השנים: "פעילויות תרבות בקהילה יָצְרוּ מרקם אנושי והוויה משותפת, גם ביישובים שלא האמינו בחיי קהילה, ואף טענו שאי אפשר להתגבר על מורשת פילוג רבת שנים, על שוני בין עדות ותרבויות ממזרח ומערב ועל השסעים העמוקים שנפערו בין חמולות משפחתיות. …המציאות הוכיחה כי פעילות קהילתית שהביאה את התושבים למפגשים פיזיים, נמשכה בשיח בלתי אמצעי וביצירה של ממשקים רבים, שפיתחו דינמיקה חיובית וצמיחה בקהילות משוסעות." והיא קובעת: "המפגש החוויתי והתרבותי שנוצר בין התושבים מחזק את הקשרים האישיים ביניהם, כמו גם את ההערכה והקשר של הפרט לקהילה ולמקום."