יבול שיא
הרפת והחלב
עגבניות מהזן לנסור

עידן אלון ממושב יתד מגדל עגבניות מהזן לנסור, מאפשר לחקלאים תמורה מעולה

3 דק' קריאה

שיתוף:

"הפרי של הזן לנסור חזק, עם צבע יפה, בעל מוצקות וראוי לשיווק"


לפני כשש שנים התגלה בחלקות העגבניות בישראל וירוס הטובמו. הוירוס שאינו מסוכן לאדם, אך שובר את עמידותם של זני העגבניות המסחריים, פוגע קשה בגידולים ומקטין את התמורה לדונם באופן חד.

תסמיני המחלה האלימים מוכרים היטב למגדלים: כתמי צבע חומים כהים ובולטים על גבי הפרי וכתמים דמויי פסיפס על העלים. כאשר החלקה הופכת נגועה בוירוס – לא ניתן לשווק את יבולה.

בדיוק כאן נכנסת למשוואה פריצת הדרך של זרעים גדרה-סינג'נטה, שמביאה בשורה למגדלי העגבניות בישראל ובעולם: עמידות (IR) בפני וירוס הטובמו עם פרי מוצק, יפה וראוי לשיווק.

ביקרנו אצל עידן אלון, חקלאי ממושב יתד אשר בחבל שלום, דור שני לחקלאים המגדלים עגבניות כבר קרוב ל-60 שנה. "בשנים האחרונות אנחנו מתמודדים עם וירוס הטובמו התוקף את החלקות והגידולים, משמיד לנו יבולים וגורם לנזקים כבדים מאוד.

אם בעבר היינו מייצרים 20-25 טון לדונם, היום אנחנו עומדים על מספרים של כ-8-12 טון לדונם – משמעות כלכלית כבדה", מספר עידן.

"לפני מספר חודשים התחלנו פרויקט חדש עם זרעים גדרה–סינג'נטה. לקחנו שני זנים: זן אחד שאני מכיר ואני עובד איתו כבר הרבה מאוד שנים, וזן חדש, עגבניות מהזן לנסור"

בביקור בחלקה עידן מראה לנו את הזן המוכר, עם פגיעה בעלים, עם גבעול מאוד דק ותפרחות חלשות. בצד הימני של החלקה מגדלים את הזן לנסור, הזן החדש. "זהו זן חזק, חיוני מאוד, ויגורי (בעל און צימוח) ותפרחות חיוניות, נראה שיש פוטנציאל יבול הרבה יותר גבוה".

עידן מראה לנו שתי עגבניות: אחת מהחלקה בה גדל הזן המוכר, אשר נפגעה מוירוס הטובמו. השניה, מחלקה חדשה, בה גדל הלנסור: "אם נשווה בין הפירות, הפרי של הזן המוכר נגוע בוירוס, מחוספס, עם כתמים. העגבניה הזו אינה ראויה לשיווק.

לעומתו, הפרי של הלנסור הוא פרי מוצק, עם צבע יפה, איכותי וראוי לשיווק".

האגרונום חן בר-שלום, אחראי אזור דרום בזרעים גדרה–סינג'נטה מסביר: "הזן לנסור מהווה פריצת דרך ביכולת להתמודד עם הוירוס וההשלכות הקשות שלו על תעשיית ייצור העגבניות למאכל.

אנחנו נוכל לחזור לייצר כמויות גדולות של עגבניות לשוק הישראלי, היבולים יעלו בצורה משמעותית, איכויות הפרי יהיו טובות יותר. ניתן יהיה לצמצם משמעותית את הצורך לייבא עגבניות מחו"ל.

בסופו של דבר, הרווחיות למגדלים תהיה גדולה יותר, הצרכן ייהנה מתוצרת איכותית יותר וזולה יותר".

עידן אלון מסכם: "הזן הזה מהווה עבורנו תקווה וציפייה שנוכל לייצר עגבניות ביבול גבוה יותר ובאיכות גבוהה יותר, עבור הצרכן הישראלי".

וירוס הטובמו: כאב הראש של המגדלים, הסיוט של הצרכנים

הנגיף שהתגלה לראשונה בשנת 2014 פגע בשטחי גידול העגבנייה בעולם כולו, בין היתר- באירופה, במזרח התיכון (יוון, ירדן) סין ומקסיקו.

הנגיף כאמור, אינו מסוכן לאדם, אך פוגע קשות בצמח וביבול העגבניות. בישראל הנגיף גרם לקריסה טוטלית של עשרות משקים, ואילץ חקלאים רבים לעקור את צמחי העגבנייה, ולסגירת חממות.

הירידה המשמעותית ביבול הביאה לעליית מחירי העגבנייה לצרכן ולייבוא בכמות חסרת תקדים של עגבניות בשנים האחרונות, בעיקר מתורכיה ומעזה, כאשר בשנת 2016 עם התפשטות שיא של הנגיף בארץ, התקיים ייבוא בהול בתקופת החגים בכמות הגדולה ביותר שנרשמה בתולדות המדינה.

בטרם פותח הזן לנסור, התמודדות המגדלים עם הוירוס הייתה מפרכת והכניעה רבים מהם. הוירוס, המועבר בצורה מכנית במגע יד, הוביל את המגדלים לקיים משטר רחב של הגבלות, והפעולות שנאלצו לבצע למניעת הפצתו טמנו בחובן עלויות כלכליות כבדות שפגעו בכדאיות הגידול.

הפעולות כללו בין היתר חיטוי החלקות ובידודן, חיטוי כלי העבודה ומניעת מעבר עובדים בין החלקות הנגועות לחלקות הבריאות. גם במהלך הגידול עצמו, נאלצו המגדלים להקדיש משאבי זמן, כוח אדם ומשנה זהירות בתהליך השתילה, עיצוב הצמח וכל הפעולות השוטפות.

גלי התייקרויות בשל מחסור אינם מועילים לא למגדלים ולא לצרכנים. המגדל מוצא עצמו מתמודד עם חלקות נגועות, שהטיפול בהן דורש זמן ומשאבים.

הצרכן מצדו נאלץ לשלם מחירים גבוהים (שלפני כמה שנים הגיעו אפילו ל-20 שקלים לקילו עגבניות).

כמו כן, לא תמיד הייבוא איכותי כמו הפרי הישראלי: עגבניות חיוורות, מימיות, חסרות טעם. אין תחליף לעגבנייה הישראלית והזן לנסור מאפשר לחקלאים תמורה מעולה לפרי נהדר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן