יבול שיא
הרפת והחלב

עוטף גולן – פרויקט חדשני של מכון שמיר למחקר ומו"פ עוטף עזה

2 דק' קריאה

שיתוף:

פריצת דרך ישראלית בניהול אקרית הוורואה (טפיל) בכוורות: פרויקט חדשני של מכון שמיר למחקר ומו"פ עוטף עזה זוכה לתמיכה של 1.4 מיליון ₪ מטעם הרשות לחדשנות * הפרויקט מציב את ישראל בחזית המחקר והטכנולוגיה בתחום החקלאות והדבורים על ידי פיתוח פתרונות הדברה שיהיו בטוחים לדבורים, לאדם ולסביבה.

מכון שמיר למחקר ומו"פ עוטף עזה מובילים יחד יוזמה פורצת דרך לטיפול באקרית הוורואה, אחד המפגעים המרכזיים שמאיימים על בריאות דבורי הדבש בעולם. במסגרת קול קורא של הרשות לחדשנות, זכה המיזם לתמיכה משמעותית של 1.4 מיליון ₪ , שמטרתו לייצר פתרונות הדברה ידידותיים לסביבה ולהבטיח את בריאות אוכלוסיות הדבורים החיוניות להאבקת גידולים חקלאיים בישראל ובעולם.

באמצעות שילוב של ידע גנומי, טכנולוגיות חדשניות ושיטות יישומיות, הפרויקט שואף להציע מענה ממוקד נגד 'אקרית הוורואה', טפיל שמסכן את חיי הדבורים ומוביל לפגיעה חמורה בתפקוד הכוורות ובהאבקת גידולים.

את הפרויקט מנהלות שתי חוקרות מובילות בתחומן: דר' נורית אליאש ממכון שמיר, חוקרת דבורים המתמחה באקרית הוורואה, ודר' אסנת מלכה ממו"פ עוטף עזה, חוקרת דבורים המתמחה באקולוגיה כימית. יחד עם חברת ההזנק הישראלית ToBe, הן מפתחות פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לניהול בר-קיימא של הכוורות.

varroa family צ. דר נורית אליאש
varroa family צילום: דר' נורית אליאש

במעבדה של ד"ר אליאש מתמקדים בחקר דבורת הדבש ובאתגרים המשפיעים על בריאות הכוורות. צוות המחקר עוסק בין היתר בחקר יחסי הגומלין בין דבורת הדבש, אקרית הוורואה והווירוסים שהאקרית מעבירה לדבורה, וכן בפיתוח חומרים ידידותיים וחדשניים שיסייעו במאבק באקרית תוך שמירה על בריאות הדבורים.

"הפרויקט מציב את ישראל בחזית המחקר והטכנולוגיה בתחום החקלאות והדבורים," אומרת דר' נורית אליאש. ״אנו פועלים לפיתוח פתרונות הדברה שיהיו בטוחים לדבורים, לאדם ולסביבה". הוסיפה דר' אליאש.

varroa Nurit צ. דר נורית אליאש
varroa Nurit צילום: דר' נורית אליאש

דר' אסנת מלכה מתמקדת בחקר המנגנונים המעצבים את יחסי הגומלין בין חרקים לצמחים לצד בחינת השפעתם של גורמים סביבתיים על התנהגות דבורת הדבש. "הבנת המנגנונים הללו תשפיע באופן משמעותי על מערכות אקולוגיות טבעיות ותסייע בשיפור תפוקת היבולים בחקלאות", ציינה דר' אסנת מלכה. "מחקריי משלבים גישות רב-תחומיות, בהן ביולוגיה מולקולרית, אקולוגיה כימית והתנהגות", הוסיפה דר' אסנת מלכה  "אקרית הוורואה פוגעת בענף החקלאות במישורים רבים: השפעות על ייצור החקלאי והפחתת היבולים, השלכות כלכליות והשפעות סביבתיות. מחקר זה מבטיח לספק פתרון חדשני ובר קיימא לבעיית  הוורואה, להבטיח את הבריאות והתפקוד לטווח ארוך של מושבות דבורי הדבש, החיוניות עבור ייצור מזון עולמי".

"תוצאות המיזם צפויות לחולל שינוי משמעותי בניהול אוכלוסיות הדבורים בישראל ובעולם. החזון הוא יצירת עתיד בטוח ובר-קיימא עבור החקלאות, תוך צמצום נזקים סביבתיים ושמירה על הטבע. כשהמאבק על עתיד הדבורים והחקלאות בעיצומו, הפרויקט מציב תקווה חדשה לייצור מזון בר-קיימא ולשמירה על משאב טבע קריטי להמשך קיומנו" מסכמת דינה גלעד, מנכ"לית מכון שמיר למחקר 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כולנו מכירים את הרגעים האלה בחיים, כשהמילים פשוט לא יוצאות כמו שצריך, או כשאנחנו מתקשים לשמוע ולהבין את מה שנאמר לנו. בקהילה הקיבוצית שלנו, שבה הקשר הבין-אישי הוא ערך עליון, חשוב שנדע איך לתמוך
3 דק' קריאה
בקיבוץ שלנו, השבילים הם עורקי החיים.אנחנו רגילים לצעוד לחדר האוכל, לעצור לשיחה ליד הכלבו או ללכת לבקר את הנכדים בשיכון. אבל עם השנים, מה שהיה פעם פעולה אוטומטית הופך לאתגר. נתונים חדשים מראים כי
3 דק' קריאה
מדריך מקיף לשיפור תפקודי המוח המוח האנושי הוא פלא מורכב, המהווה את מרכז השליטה של כל פעולה, מחשבה ורגש שלנו. כמו כל מערכת מורכבת, גם המוח זקוק לתחזוקה ואימון כדי לשמור על ביצועים מיטביים.
3 דק' קריאה
בקיבוץ ברעם יזמו את מיזם "קיבוץ הזיכרונות" – פרויקט שנועד לחזק תחושת משמעות ולהפיג בדידות בקרב ותיקי הקיבוץ, באמצעות תיעוד סיפורי חיים בליווי חברותה – מלווה חברתית מקצועית * הסיפור האישי והקהילתי של ותיקי קיבוץ ברעם  *תמונה ראשית: ניר שריג, מנהל "זמן איכות
3 דק' קריאה
המודל שלנו נשען על תפיסה אסטרטגית סדורה, הרואה בוותיקות ובוותיקים חלק פעיל, משמעותי ובעל חוכמה בתוך הקהילה – לא רק מקבלות ומקבלי שירות, אלא שותפים ושותפות לעשייה. לכן, לצד מענים טיפוליים ותמיכתיים, אנו שמים.ות דגש גם על
בדידות היא חוויה אוניברסלית החוֹצה מגזרים וגילאים. עם זאת ישנם גורמים או טְריגרים הקשורים לגיל זיקנה והמנבאים רמה מוגברת של סיכון לחוות בדידות * בריאות לקויה, אלמנות, מחסור כלכלי וחוסר תחושת שייכות לקהילה, הן הגורמים המובילים לתחושה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!