יבול שיא
הרפת והחלב
רוברט אמרוסי 1

"אני לא צופה עתיד לחקלאות הישראלית" ראיון עם רוברט אמרוסי – מהמושבה מגדל

2 דק' קריאה

שיתוף:

"אבל האמת, תמיד אהבתי חקלאות. זה בדם אצלי. אני קם כל בוקר והפעולה הראשונה שאני עושה – נפגש עם ששת התאילנדים שעובדים אצלי בשטח"

רוברט אמרוסי אוחז 500 דונם של מיני פירות במשק חקלאי במושבה מגדל, לחופי הכנרת. מאות טונות של אשכולית, מאות טונות של המנדרינה "אור". גם מנגו וזיתים.

"ממתי אני חקלאי? עשו אותי בשטח, גדלתי בשוק של טבריה", שם יש למשפחה חנות למכירת פירות וירקות".

רוברט, בן זקונים מתוך שמונה אחים ואחיות, השתחרר משירות כלוחם בחיל התותחנים בשנת 1989 "ומאז אני במשק. עוד כחייל נטעתי מטע מנגו".

בן 54 ומצהיר בקול: "אני לא רואה ברכה בעמלי. אני לא חי מחקלאות. עלויות המים והעובדים הזרים אינן ריאליות. פערי התיווך של הרשתות הן שחיטה בחסות החוק, התעללות בלתי פוסקת בחקלאי".

לדבריו: "פערי התיווך הם הבעיה הקשה מאד של החקלאי. חזירות ממש. אני לא עובד עם הרשתות, רק עם שווקים פתוחים – השוק הסיטונאי בחיפה והשוק הסיטונאי בצריפין. אני הרי לא יכול למכור את כל התוצרת שלי בחנות".

מגלה: "עקרתי מטע זיתים של 150 דונם, בגלל יבוא חופשי פרוע של זיתים ירוקים וכבושים מכל העולם ולא שהמחיר השתנה ברשתות. הצרכן כלל לא הרגיש את ההפרש. קנו ממצרים זית כבוש ב-5 שקלים לקילו. מטר מעוקב מים שלי הוא מעל שני שקלים. דונם זיתים דורש 1000 מ"ק מים בשנה. בירדן החקלאים לא משלמים על המים. עלות עובד בירדן היא אפילו לא עשרה אחוז מעלות עובד בארץ. כשמים חינם והעובדים זולים, אין בעיה לירדנים למכור לנו בזול".

אתה לא חי מחקלאות, ממה כן?

"אני קבלן ציוד מכאני הנדסי. יש לי כלים ואני סוחר על בסיס יומי. אבל האמת, תמיד אהבתי חקלאות. זה בדם אצלי. אני קם כל בוקר והפעולה הראשונה שאני עושה – נפגש עם ששת התאילנדים שעובדים אצלי בשטח. מהזיתים נשארו לי 200 דונם שאני עדיין מתחזק אותם".

רוברט מספר לי שאביו ז"ל קרא לו בשעתו שיעזוב הכל ויבוא לעבוד בחנות המשפחתית. "אחיי הגדולים באו לחנות ומפעילים אותה".

רוברט אמרוסי בדעה מוצקה ש"אין עתיד לחקלאות בישראל. כל עוד לא יבינו בממשלות שהחקלאות היא ערך, לא יהיה עתיד לחקלאות. בכל העולם מכירים בחקלאות כערך עליון. פה מסתכלים כמו בחור של הגרוש.

"סע, שמעון, בעמק הירדן ותראה במו עיניך – הכול ירוק. היכן שאין חקלאות, הכל יבש. מה אני בסך הכול מבקש מהממסד החקלאי, מהממשלה: תנו לנו לעבוד, אל תפריעו, אל תפילו עלינו חוקים ותקנות ומשוכות ומה לא. בכל העולם מסבסדים את החקלאות. חקלאי ביוון או חקלאי בתורכיה מקבל סובסידיה ובישראל – מעבר לגבולות המדינה העובדים זולים, וכאן אין מאיפה להביא עובדים שלא יעלו לך כל כך הרבה כסף".

"אגלה לך עוד עובדה מהשטח. במטולה מאות פירות נשרו לקרקע כי לא היה מי שיקטוף. ביסוד המעלה נשירים נשרו בכמויות אדירות. נוצרו מרבדים של פירות שנפלו, באין קוטף. בחג אחד של בני דודינו הכול מושבת, אין מי שיעבוד והתוצרת הולכת לפח האשפה".

פגשתי ברוברט אמרוסי בכנס לקוחות שארגנה חברת התשומות החקלאיות "עמיר" ב"בית גבריאל" לשפת הכינרת.

אין חקלאי, ספק או לקוח שאינו מכיר אותו. כולם הם חבריו ונהנים לשהות בחברתו. הוא גם פעיל פוליטית ועל כך בתיבה המופיעה בגוף הכתבה.

רוברט קנדי אמרוסי

רוברט אמרוסי בן 54. נשוי לשגית, עובדת בהנהלת חשבונות בחברת "פזגז" בטבריה. מתגוררים במושבה מגדל, לחוף הכינרת. הורים לשלושה: נוי (בת 20) חיילת בחיל האויר. הוד (בן 18) תלמיד במכינה בכפר אדומים והדר בן 14 לומד ב"בית ירח".

נולד במושבה מגדל להורים: חטטו וסברסה שעלו לישראל מתוניסיה. חבר הנהלת התאחדות האיכרים. חבר מפלגת הליכוד במועצה המקומית מגדל ו"אתמודד על ראשות המועצה המקומית בבחירות שייערכו בחודש אוקטובר 2023".

"מדוע בחרו הוריי לקרוא לי רוברט? נולדתי שנה אחרי רצח הסנאטור רוברט קנדי. הוריי העריצו את משפחת קנדי. אז אמא השתכנעה לקרוא לי על שם הסנאטור שנרצח. בתעודת הזהות שלי נכתב: רוברט קנדי אמרוסי".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן