הפחתת נזקי קשיון רולפסי באגוזי אדמה

מרי דפני ילין¹, און רבינוביץ'¹, רן חובב², וניבה שקד¹ 1 – מו"פ צפון, מיגל, 2 – מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני

הפחתת נזקי קשיון רולפסי – מבוא ותאור הבעיה

מחלת העובש הלבן נגרמת על ידי הפטרייה קשיון רולפסי (Sclerotium rolfsii) ופוגעת במגוון גידולי קיץ, כאשר הרגיש ביותר מביניהם הוא גידול אגוזי אדמה (איור מס' 1). המחלה נקראת גם ריקבון דרומי, בעקבות תפוצתה הגבוהה בקרקעות מדינות ג'ורג'יה ופלורידה בדרום ארה"ב (Thompson, 2014). בישראל היא נפוצה בקרקעות צפון הארץ, בעיקר בעמק החולה.

בשנים האחרונות פיתחנו פרוטוקול להתמודדות עם קשיון רולפסי, הכולל שילוב של טיפול כימי יחד עם זריעת זנים עמידים.

בסריקת זנים על קרקעות נגועות מצאנו כי הזנים "חנוך" ו- "איתן" (B65) הינם רגישים פחות למחלה בהשוואה לזנים "הררי" ו- "אורית" (B77).

בתהליך פיתוח הזנים נמצא כי הזן העמיד ביותר, "איתן", אינו כלכלי בשל יבול נמוך (חובב, ידע אישי).

מבחן טיפוח זנים

במבחן טיפוח זנים שבוצע בהובלת ד"ר רן חובב, בשיתוף בתהליך פיתוח הזנים נמצא כי הזן העמיד ביותר, "איתן", אינו כלכלי בשל יבול נמוך (חובב, ידע אישי) שבוצע בהובלת ד"ר רן חובב, בשיתוף עם מו"פ צפון-מיגל, נמצא כי צמחים משתרעים רגישים יותר למחלה ביחס לצמחים בעלי צורת צימוח שיחית (Agmon et al., 2021).

תכשירים כימים שונים נמצאו יעילים כנגד המחלה בארה"ב (Franke and Brenneman, 1998). בארץ, מצאנו כי הממשק המיטבי לטיפול במחלה הינו 4 טיפולי "נתיבו" 150 גר' לדונם (מכיל Trifloxystrobin 25% ו- Tebuconazole 50%), בריסוס ודחיקה במהלך העונה (Dafny-Yelin et al., 2015). טיפול זה הינו יקר, ולאחר העלאת מחירי המים אף מאיים על רווחיות הגידול.

שימוש בחיטוי סולרי על ידי כיסוי השטח באופן רציף ביריעות פוליאתילן שקופות, פותח ונבחן על ידי פרופ' יעקוב קטן (Katan and DeVay 1991).

שיטה זו נמצאה כיעילה להפחתת קשיון רולפסי (Mihail and Alcorn 1984, Ristaino et al., 1991). שיטה זו אינה מיושמת בצפון הארץ בשל עלויות גבוהות והקושי ליישמו בתנאי הגידול בעמק החולה, בעיקר בגלל הרוחות החזקות הנושבות בעמק בקיץ.

חיפוי קרקע ביריעות צרות יחסית על גבי ערוגות הגידול ללא כיסוי התלמים עשוי להיות יעיל וזול באופן משמעותי.

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון האם ניתן להפחית את רמת המחלה על ידי שילוב של זנים  סבילים (בעלי עמידות שדה) וחיטוי סולרי המיוצר על ידי חברת גניגר, על גבי הערוגה, בהשוואה לטיפול כימי הכולל 4 יישומים במהלך העונה.

מהלך המחקר

חלקת הניסוי נזרעה ב- 2020 במתכונת של ניסוי דו-גורמי בחלקות מפוצלות, על שטח המאולח ברמה גבוהה (חלקת אגוא"ד  שהודבקה על ידינו בשנת 2018, במבחן זנים). כל חלקת ניסוי היתה ברוחב ערוגה של 1.93 מ' ובאורך של כ- 8 מטר. הניסוי הועמד במתכונת של בלוקים באקראי בחלקות מפוצלות ב- 4 חזרות. הגורם הראשי היה הזן.

לניסוי זה נבחרו הזנים המסחריים חנוך והררי וכן שלושה קווים אשר היוו חלק מ- 20 הקווים הכי עמידים מניסויי ההדבקה הישירה: HH100, HH212, ו- HH242.

קווים אלו מכילים את כל שלושת הלוקוסים לעמידות, שניים שמגיעים מההורה חנוך, ואחד שמגיע מההורה הררי.

הלוקוס שהגיע מההורה הררי מעורב גם בקביעת צורת הצימוח השיחית (Agmon et al., 2021). כל זן נזרע לאורך 32 מטר. תאריך הזריעה היה ב- 27/4/20, בעומד של 7.7 זרעים למטר.

בתוך כל חלקה כזאת נבחנו 2 טיפולים בהשוואה לביקורת לא מטופלת: (i) חיטוי הסולרי נעשה בסתיו הקודם לזריעה, כאשר ב- 8/9/19 נפרסו יריעות פוליאתילן שקוף אנטידריפ בעובי 40 מיקרון וברוחב 220 ס"מ על גבי הערוגות.

(ii) טיפול בתכשיר נתיבו נעשה בכמות של 150 גרם לדונם (נפח ריסוס 20 ליטר לדונם ואח"כ השקית דחיקה בשיעור של 40-45 מ"מ) וניתן ב- 4 יישומים במהלך העונה (בתאריכים – 28/6/20, 29/7/20, 20/8/20 ו- 8/9/20).

בכל החלקות, לפני הזריעה יושם 200 סמ"ק לדונם טופסטאר (ח"פ Azoxystrobin) בפס הזריעה, למניעת נפילות כתוצאה מפטריית אספרגילוס וקשיון רולפסי בתחילת המחקר. במהלך הגידול עקבנו אחר תמותת הצמחים כתוצאה מהמחלה, ובתום הגידול נעקרו החלקות ונשקל היבול של כל אחד מהטיפולים.

תוצאות

במשך הימים שלאחר פריסת היריעות (איור מס' 2) נמדדו בשעות הצהרים טמפרטורות מתחת ליריעה במד חום ייעודי בעומקים 5 ס"מ, 10 ס"מ ו- 20 ס"מ. הטמפרטורות שנמדדו היו של 45-58 מעלות, 44-50 מעלות ו- 40-45 מעלות בהתאמה. טמפרטורות הקרקע החשופה בכל העומקים הייתה נמוכה יותר בכ- 10 מעלות.

בבחינת מדדי היבול או פגיעה בצמחים, ראינו כי אין אינטראקציה בין הטיפול לזן, אך יש השפעה מובהקת לטיפול או לזן כל אחד בנפרד (p<0.01). בהשוואת כל זן בנפרד ראינו כי בזן הרגיש הררי, 4 יישומי נתיבו במהלך הגידול או חיטוי סולרי בתום הגידול הקודם, העלו באופן מובהק את היבול, והורידו את אחוז הצמחים עם נוף או פירות נגועים ביחס לביקורת לא מטופלת.

החיטוי סולרי והטיפול בנתיבו הפחיתו את אחוז הצמחים הנגועים בזנים חנוך, HH100 ו- HH242. טיפול בתכשיר נתיבו בזן HH242 העלה גם את היבול באופן מובהק.

באיור מס' 1 מוצגת השוואה ביו הזנים השונים בכל אחד מהטיפולים. בביקורת הלא מטופלת – ניתן לראות כי בזן HH100 התקבל היבול הגבוהה ביותר ואילו בזן הררי היבול הנמוך ביותר, בהתאמה ניתן לראות כי בזן הררי מספר הצמחים הנגועים (נוף ופירות) הוא הגבוה ביותר.

בעקבות הטיפול בנתיבו והחיטוי הסולרי ההבדלים בין הזנים מצטמצמים, פרט לזן הררי שעדין נראה הרגיש ביותר. הזן HH212  נתן יבולים נמוכים גם על רקע הטיפולים המוצלחים יחסית.

איור מס' 2. יבול ונגיעות (הסתכלות על נוף הצמחים מעל הקרקע, ועל הפירות לאחר העקירה) בזנים השונים, השוואה בין זנים בטיפולים השונים. אותיות שונות מסמלת הבדלים מובהקים בין הזנים בכל טיפול (p<0.05, LSD).

סיכום ודיון

בעבודה,הפחתת נזקי קשיון רולפסי, הראנו כי: (i) ארבעה יישומים של נתיבו וכן חיטוי סולרי בקיץ הקודם הפחיתו את הנגיעות והעלו את היבול, כאשר התרומה הגבוהה ביותר נראתה לזן הרגיש הררי.

(ii) ארבעה יישומי נתיבו או טיפול מקדים בחיטוי סולרי הפחיתו את הנגיעות באופן מובהק גם בזנים חנוך, HH100 ו- HH242, אך עליה מובהקת ביבול נראתה רק בזן HH242 בעקבות הטיפול נתיבו. (iii) הזן הררי רגיש למחלה בצורה מובהקת בהשוואה לזן חנוך כפי שנראה בעבר.

(iv) הזנים HH212, HH242, ו- HH100 סבילים למחלה בדומה לזן חנוך בטיפולים השונים וכן בביקורת הלא מטופלת.

מבין שלושת הקווים האלה הקו HH100 הוא בעל מאפייני תרמיל דומים לזן חנוך – בעל תרמיל מאורך וקליפה קשיחה.

השניים האחרים פחות דומים לזן זה. התמודדות עם קשיון רולפסי בעמק החולה עדיין מאתגרת, יחד עם זאת הראנו כאן כי שימוש בזן חנוך יחד עם ארבעה יישומים של תכשירים המשלבים את החומרים הפעילים מקבוצת הסטרובילורינים ו- DMI מפחיתים את הנזקים בצורה משמעותית כפי שהראנו כבר בעבודה קודמת (Dafny Yelin et al., 2015).

חיטוי סולרי על גבי הערוגה נמצא כיעיל

בעבודה המוצגת כאן, חיטוי סולרי על גבי הערוגה נמצא כיעיל ביותר בדומה לטיפול הכימי. ההמלצה בחיטוי סולרי הינה לערוך את פריסת היריעות בקיץ הקודם בתקופה בה הקרינה וטמפרטורות הסביבה מרביות.

יחד עם זאת, הראנו כאן כי חיטוי בחודשי הסתיו, לאחר הגידול הקיצי, מספיק על מנת להגיע לטמפרטורות קטלניות לפטרייה קשיון רולפסי, וכן לעיכוב התפתחות המחלה.

תוצאות אלו נמצאות בהתאמה לעבודתם של Lifshitz et al., 1983 אשר מראים כי חימום הקשיונות בטמפרטורה של 50 מעלות צלזיוס במשך 30 דקות גורם לסדקים בקשיונות וכתוצאה מכך לדליפת יסודות הזנה חיוניים ולפגיעה על ידי מיקרואורגניזמים אחרים המצויים בקרקע. וכן בהתאמה לעבודות של Mihail and Alcorn 1984  ו-  Ristaino et al., 1991 אשר הראו כי חיטוי סולרי יעיל להתמודדות עם קשיון רולפסי.

הפחתת נזקי קשיון רולפסי, הניסוי התבצע בשיתוף חברת גניגר.

ספרות

Agmon S., Kunta S., Dafny-Yelin M., Moy J., Ibdah M., Harel A., Rabinovitch O., Levy Y., Hovav R. (2021) Mapping of stem rot resistance in peanut indicates significant effect for plant architecture locus. Crop Science (in review).

Dafny Yelin M., Dor, S., Dahar, R., Rabinovich, O., Ben-Yephet, Y. (2015) Chemical control of Sclerotium rolfsii incidence in peanut cultivars in the Hula Valley in Israel. In: 47^th Annual meeting of the American peanut research education society.

Thompson, C. (2014).  News- Georgia Seed Development Commission. Nighttime Spraying Best Time to Spray Peanuts for White Mold Disease. Online, Verified 8-22-18.

Mihail, J. D., & Alcorn, S. M. (1984). Effects of soil solarization on Macrophomina phaseolina and Sclerotium rolfsii. Plant Disease, 68(2), 156-159.

Ristaino, J. B., Perry, K. B., & Lumsden, R. D. (1991). Effect of solarization and Gliocladium virens on sclerotia of Sclerotium rolfsii, soil microbiota, and the incidence of southern blight of tomato. Phytopathology, 81(10), 1117-1124.

Katan, J., & DeVay, J. E. (1991). Soil solarization. cRC Press

Lifshitz, R., Tabachnik, M., Katan, J., & Chet, I. (1983). The effect of sublethal heating on sclerotia of Selerotium rolfsii. Canadian Journal of Microbiology, 29(12), 1607-1610.