יבול שיא
הרפת והחלב
שימוש בזבל ירוק בחקלאות

שימוש בזבל ירוק בחקלאות בת קיימא

2 דק' קריאה

שיתוף:

חקלאות בת קיימא היא חקלאות ששואפת למזער את "טביעת הרגל הפחמנית" שלה, כלומר למזער את השפעות החקלאות על הסביבה.

במאמר הקודם הצגתי שני עקרונות מרכזיים בחקלאות בת קיימא לצמצום "טביעת הרגל הפחמנית",  באמצעות קיבוע פחמן בקרקע:

  1. הפרעה מינימלית לקרקע (ממשק "ללא עיבוד"- "No tillage"/ "עיבוד מינימלי"- "Minimal tillage").
  2. העשרת הקרקע בחומר אורגני: גידולי כיסוי, חיפוי קרקע, זיבול בזבל אורגני, גידול קטניות כזבל ירוק, ורעייה מבוקרת.
שימוש בזבל ירוק בחקלאות
שימוש בזבל ירוק בחקלאות

שימוש בזבל ירוק בחקלאות הוא גידול בתוך מחזור הזרעים שתכליתו העשרת הקרקע בחומר אורגני ואם זה גידול קטניות אז גם תוספת חנקן אטמוספרי, בתהליך קיבוע ביולוגי. את הזבל הירוק מומלץ לקצור ולתחח חזרה אל הקרקע לפני הגידול הכלכלי העוקב (Money crop).

כמות הפחמן האורגני בקרקע (Soil Organic Carbon- SOC), נמצאת ביחס ישיר לכמות החומר האורגני בקרקע (Soil Organic Material- SOM). החומר האורגני בקרקע SOM מכיל בקירוב כ- 50% פחמן אורגני SOC וכפי שנכתב במאמר הקודם הוא המאגר היבשתי הגדול ביותר לפחמן בעולם, יותר מכפול מכמות הפחמן באטמוספירה ובכל היצורים החיים יחד!

גידול קטניות כזבל ירוק הוא אחד האמצעים החשובים לקבע פחמן ולהטיב עם תופעת ההתחממות הגלובאלית.

קטניות ככל גידול תורמות לקיבוע פחמן בקרקע בהתפרקות שאריות הגידול המוצנעות בקרקע. תרומת הפחמן לקרקע משפרת את מבנה הקרקע, יוצרת תלכידים ותורמת להעשרת מגוון וכמות המיקרואורגניזמים בקרקע.

אך לקטניות בכל זאת יש יתרונות ייחודיים… לקטניות שונות יש מערכת שורשים ענפה ומסועפת התורמת ליצירת מאקרו-תלכידים, בעיקר בקרקעות בינוניות- כבדות.

לדוגמא: אלפלפה (אספסת) יוצרת הרבה יותר תלכידי קרקע גדולים בהשוואה לדגניים. בקרקע עשירה בתלכידים גדולים עולות רמות ה- SOM וה- SOC לאורך זמן.

בנוסף, קטניות מקבעות הרבה יותר חנקן תודות לתהליך קיבוע חנקן ביולוגי – (Biological nitrogen fixation) BNF.

חנקן הוא יסוד "מאקרו", הצמח צורך אותו בכמויות גדולות; יסוד חשוב ומרכזי וגורם מגביל בצימוח. חנקן הוא מרכיב מרכזי בכלורופיל; הפיגמנט ההכרחי לתהליך הפוטוסינתזה וכך גם בחומצות אמינו המרכיבות חלבונים.

הוא אף חלק ממולקולות ביולוגיות חשובות אחרות כגון  ATP וחומצות גרעין. למרות היות החנקן אחד מהיסודות הנפוצים ביותר (מצוי כגז-2N באטמוספירה), הצמחים יכולים לקלוט אותו רק בצורתו המינרלית.

חנקן עובר מינרליזציה בארבע צורות: יישום דשן סינטטי כשהחנקן בצורה מינרלית,  פירוק חומר אורגני בקרקע ליסודות מינרליים, קיבוע חנקן אטמוספרי באמצעות ברקים וקיבוע חנקן אטמוספרי בתהליכים ביולוגיים (BNF).

קיבוע החנקן הביולוגי מתרחש באופן יעיל מאוד בשורשי צמחים ממשפחת הקטניות בעזרתם של חיידקי ריזוביום המקיימים אנדו-סימביוזה עם שורשי קטניות.

הריזוביום יוצרים מושבות בפקעיות מיוחדות על שורשי הקטניות והופכים באמצעות האנזים ניטרוגנאז, חנקן אטמוספרי (2N) לאמוניה (3NH), בתמורה לכך מספק הצמח לריזוביום תרכובות פחמניות תוצרי הפוטוסינתזה.

שילוב קטניות במחזור זרעים עשוי להעלות את רמת קיבוע החנקן בקרקע ב-133% בהשוואה לממשק עיבודים רגיל.

בממשקי חקלאות בת קיימא וחקלאות סביבתית, רצוי לשלב זבל ירוק במחזור כדי לשפר את בריאות ותכונות הקרקע, להיטיב עם הסביבה (קיבוע פחמן וחנקן בקרקע) וגם כדי לחסוך בתשומות ודשנים.

ניתן ורצוי (במחזורי גידול שאינם כוללים גידול כלכלי ממשפחת הקטניות כדוגמת: בוטנים) לשלבו במחזור במקום אחד מגידולי הדגניים.

לכל כתבות יבול שיא לחץ כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בסוף חודש דצמבר האחרון, לקט ישראל ערכה טקס ובו חילקה את אות יקיר 'לקט ישראל, לחקלאים מאזור המרכז על תרומת תוצרת חקלאית איכותית לאורך שנים המועברת למאות אלפי נזקקים ברחבי הארץ אל טקס ההוקרה
< 1 דק' קריאה
"אני לא מצטער שלא המשכתי בחקלאות. החקלאות היום מהווה שלושה אחוזים מהתוצר במשק. בשנות החמישים זה היה 30 אחוזים" ● בתפקידו כיועץ הכלכלי למערכת הביטחון הוא האיש, עם הסמכות בידו, שחתם על הפסקת פיתוח
4 דק' קריאה
במושב באר טוביה נערך פיילוט לפרויקט חקלאי-אקולוגי מעניין: גידול אקוופוני המשלב חסה ודגי באס באמצעות אותה מערכת מים, כאשר הדגים מספקים דשן לחסה והחסה מנקה את המים עבור הדגים. כך משיגים חיסכון במים ומזון
5 דק' קריאה
שר החקלאות היוצא עודד פורר חתם את פרק העבודה שלו במתחם בית דגן במינוי מנהל לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי. ימים אחדים לפני שעזב את הלשכה הודיע השר לד"ר שמואל אסולין, שהוא ממנה אותו
2 דק' קריאה
בוגרת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במדעי הצמח מהפקולטה לחקלאות. את עולם הצמחים גיליתי במקרה, כשבמהלך שנתי השלישית בבן גוריון למדתי קורס שהעביר פרופ' אלן ויצטום ז"ל. אלן היה מרצה מדהים
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן