יבול שיא
הרפת והחלב
מגדל ירקות אורגנים 1

ריאיון עם רמי אוזן, מגדל ירקות אורגניים ממושב ניצני עוז

5 דק' קריאה

שיתוף:

רמי אוזן הוא אגרונום בוגר הפקולטה לחקלאות ברחובות וחקלאי צעיר ונמרץ. רמי בן 42 נשוי ללירון 15 שנים, ואב ל- 4 ילדים: אלה בת 15, זוהר בת 12, אלון בן 10 ושוהם בן 5. הוא והוריו מגדלים ירקות אורגניים ב-50 דונם שטח פתוח ועוד 50 דונם בתי צמיחה. דור רביעי לחקלאים במושב ניצני עוז, אביו ואימו גדלו כשכנים במושב, התחתנו והקימו משפחה לתפארת ומשק חקלאי מגוון ומצליח אותו הם מנהלים היום בשיתוף מלא עם רמי.

רמי קצת פרטים אישיים, היכן נולדת וגדלת?

"נולדתי וגדלתי במושב, דור רביעי לחקלאים במושב. ההורים שלי נולדו וגדלו יחד כשכנים ובהמשך התחתנו, יש במושב המון זוגות כאלו."

"סבא רבא אחד הגיע לכאן מתוניס בשנת 1952 בגיל מבוגר, עסק פה בחקלאות וגידל פלפל חריף; והסבא רבא השני הגיע למושב בשנת 1949. סבא שלי עסק בחקלאות, בתחום בע"ח, פיטום אווזים, גידל פרות ועוד."

"אבא שלי עבר לגידול ירקות ואחר כך לגידול פרחים. כשחזרתי למשק אחרי הצבא והלימודים עברנו יחד לגידול ירקות אורגניים".

עם מורשת כזו, אני מניחה שנחשפת לחקלאות בגיל צעיר

"התחלתי מוקדם מאוד, ההורים שלי מספרים שמאז שנולדתי. מגיל שנתיים כבר יצאתי עם הוריי לשדה וישבתי שעות בלול כשהם עבדו. מאז שאני זוכר את עצמי עבדתי ועזרתי להורים במשק, אבל כשחזרתי מהלימודים השתלבתי כעובד קבוע ולא סתם מזדמן".

מה למדת?

"אחרי שחרורי מהצבא, הסתובבתי וטיילתי שנה, אבל מהר מאוד החלטתי ללכת ללמוד בפקולטה לחקלאות, ברחובות. זה היה הדבר היחיד שעניין אותי."

"למרות שהייתה לי מלגת לימודים למרכז הבין-תחומי, הבנתי שזה לא אני והחלטתי ללכת על הדבר הכי טבעי מבחינתי – לימודי חקלאות. התחלתי במגמת הגנת הצומח אבל במהלך הלימודים עברתי למדעי הצמח עם התמחות בריבוי צמחים".

נהנית מהלימודים ב"פקולטה לחקלאות"?

"נהניתי מאוד! היה כיף גדול. נדמה לי שאלו היו השנים האחרונות של פרקטיקה חקלאית בפקולטה. היו הרבה סטודנטים אבל זו הייתה תקופת מעבר בפקולטה שכמעט והפסיקה להתעסק בהורטיקולטורה ועברה לעסוק במדע ביולוגי ומולקולרי. אחד המורים שזכור לי היטב, אליו התחברתי מאוד, היה פרופ' אורי שני שלימד אותי על השקיה, מים ונושאים קשורים".

אחרי הלימודים כשחזרת למשק החקלאי, מה היו המטרות שלך?

"במהלך הלימודים חיפשתי משהו שונה מפרחים לקטיף להתעסק בו. כיוון שבאתי מתחום הפרחים, חשבתי לפתח את התחום הזה בכיוונים אחרים של עציצים פורחים, צמחי נוי – אזילאות, גלובולריות; עצי זית ננסיים וכל מיני רעיונות לייצוא. בשלב מסוים ירדתי מזה ובמקביל התחלתי תואר שני באינטרודוקציה של קיפודן אצל פרופ' חיננית קולטאי במכון וולקני".

מתי ואיך הגעת להיות מגדל ירקות אורגניים?

"זה התחיל בפקולטה. פעם ראשונה ששמעתי בכלל שיש דבר כזה חקלאות אורגנית, זה היה מחבר – ארנון טביק שעובד היום בפיתוח של "ביו- בי" בשדה אליהו. "

"הוא היה פעיל במגמה ירוקה בפקולטה וסיפר לי על חקלאות שממזערת שימוש בחומרי הדברה והיא ידידותית לסביבה ולצרכן. זה היה שונה מאוד ממה שהכרתי ומהמקום ממנו באתי. הכרתי רק דישון כימי, ריסוסים וכו'."

"הוא הכיר לי את התחום והתחלנו לדבר על הנושא, התאהבתי בנושא דרך ההיבט המדעי והעובדתי שבו ובגלל החלק המקיים בממשק הזה".

"בהמשך לעניין שגיליתי התחלתי "לשחק" עם גידול ירקות במשק. לקחתי לאבא שלי כמה ערוגות, שתילי ירקות ממה שנשאר לחקלאים במושב, שתלתי וגידלתי כדי להרגיש איך זה לגדל ואיך הגידול הזה בהשוואה לקונבנציונאלי."

"אחרי שנתיים החלטתי שזה הוא זה ואני מוכן; נרשמתי לקורס חקלאות אורגנית ואבא שלי ואני יצאנו לדרך.".

איך זה היה, לחזור לגידול ירקות אורגניים אחרי שנים של גידול פרחים לקטיף?

"באותם שנים גידלנו גיבסנית לקטיף וסבלנו מאוד מרווחיות נמוכה. מטפחי הזנים גבו מאיתנו תמלוגים ובכל שנה מצאנו את עצמנו משלמים למטפחים את כל הרווח שלנו ובעצם נשארים בלי כלום!"

"במקביל, השירותים להגנת הצומח הקשו מאוד על הייצוא. היה מזיק מפתח- זבוב, והיו פוסלים לנו השכם וערב את המשלוחים לייצוא. עשינו חשבון וראינו שאנחנו "תורמים" כסף לכולם ולמעשה נשארים עם "0" כסף, כך למעשה התקבלה ההחלטה והתחלנו ב-10 דונם הראשונים בשטח פתוח, מבודד בקצה המושב."

"בתקופה הזו נשענו על העסק הקודם ולאט לאט הגדלנו את הירקות וצמצמנו את הפרחים עד שהבנו שהגידול האורגני הרבה יותר כלכלי וניתן להתבסס עליו. ההתחלה הייתה מאתגרת אבל אבא זכר מה עושים מפעם, אני הבאתי את מה שאני יודע מהיום ויחד זה יצא בסדר".

האחים או האחיות שלך הצטרפו גם הם למשק החקלאי?

"אנחנו 4 אחים כולל אותי, שני בנים ושתי בנות. כל פעם לקחנו גם את האחים לעבוד איתנו והם ניסו לברוח. אמרו שהם לא רוצים לעבוד בחקלאות. היום אחי עוסק באומנות – הוא צייר, אחות אחת עובדת סוציאלית והשלישית עוסקת בחינוך מיוחד ועובדת עם נוער בסיכון".

למי אתם משווקים את התוצרת החקלאית?

"בהתחלה עבדנו ושיווקנו ל"אורגני מרקט" שהייתה הפלטפורמה ששופרסל רכשה ועליה בנתה את מותג ה"שופרסל גרין". בהתחלה הכול היה קטן, בקושי משאית אחת ולאט לאט העסק הלך והתפתח. גם היום אנחנו משווקים את התוצרת לסיטונאים האורגניים הגדולים – יבולי בר ושדות".

מה אתה אוהב היום באורגני? למה להמשיך ולהיות מגדל ירקות אורגניים?

"אני מחובר לתפיסת הקיימות של הממשק האורגני. אני בעיקר מתכוון לכך שכשאני מסתכל על שטחים קונבנציונאליים אצלנו במושב לאורך השנים, אני רואה בעיקר אדמות שהיו פעם פוריות ויפות, מניבות כל שנה פחות ופחות, ובמקביל אתה צריך להשקיע בהן יותר ויותר משאבים."

"ראיתי מצבים קטסטרופליים – שהקרקע כבר לא מניבה כלום עד כדי כך שצריך לנטוש את האדמה (מבחינת גידול ירקות), ולעשות בה כמה שנים טובות חיטה ושעורה כדי לאפשר לה להשתקם."

"קרקעות שהתאלחו בנמטודות, השתבשו מעשבים כמו סיידה (גומא הפקעים) ועשבים אחרים או קרקעות שכלום לא גדל בהן כמו שצריך, בגלל שהאדמה רוויה בקוטלי עשבים. קיימוּת בקרקע היא קרקע שיש לה בופר, כזו שאני לא צריך כל הזמן לדשן ולהוסיף יסודות מקרו ומיקרו שונים".

מהם האתגרים בהם אתה נתקל בגידול ירקות אורגניים?

"כל נושא השיווק מאוד מאתגר, נעשה קשה יותר ויותר להרוויח. דרישות האיכות עולות כל הזמן, מאידך התשומות מתייקרות כל הזמן ובעיקר מחיר העבודה, ואין תמיכה בחקלאות בענפים האלה, בייחוד באזורים שאינם פריפריה."

"הכול עלינו – אנחנו די מרוחקים מהשווקים, יש לנו הוצאות גדולות מאוד על תובלה, אין תמריצים ומענקים לטכנולוגיות מתבקשות ויעילות, וגם כל הזמן מופיעים פגעים חדשים איתם צריך להתמודד. השוק לעומת זאת הופך להרבה פחות סלחני וזה קשה".

מה עם הדור הבא? תרצה שהילדים שלך ימשיכו בחקלאות, ירקות אורגנים?

"אני באופן אישי, אמשיך לעסוק בחקלאות עד כמה שאוכל. הילדים באים והם מאוד אוהבים את התחום, תמיד מתעניינים ושואלים שאלות. אני לא רואה את עצמי כופה על אף אחד מהילדים להמשיך אבל כמובן שאשמח מאוד אם אחד הילדים ימשיך את המשק החקלאי."

"עם זאת קשה לדמיין מי מהם שיעבוד בעבודה פיזית. בארץ אין חינוך לעבודה פיזית וחקלאות. עבודת אדמה דורשת חינוך; זה נדיר מאוד להביא מישהו שלא נחשף לזה קודם ולהפוך אותו לעובד אדמה."

"זה משהו שצריך להתרגל אליו מילדות ולהיחשף לכל הצדדים שבו, לקושי הפיזי וגם לכיף שבו, בחיבור לאדמה ולטבע".

בהמשך לכך, איך אתה רואה את החקלאות הישראלית בעתיד?

"אני רואה שהחקלאות הישראלית הולכת לכיוון גידולים ממוכנים. לענפים הדורשים כמות גדולה של כוח אדם כמו עגבניות, פלפלים ודומים, יהיה קשה מאוד להתמודד בתחרות מול תוצרת מיובאת."

"כבר היום הענפים האלה דורשים הרבה מאוד כ"א ואין מיכון שיחליף זאת, ההוצאות גדולות מאוד והמגדלים לא יעמדו בתחרות מול מדינות יצרניות שייצאו לארץ, בדומה למה שקורה היום בעגבנייה."

"יש יבוא מסיבי מטורקיה, או במלפפון שם יש יבוא גדול מירדן; ממדינות בהן כ"א זול והשתתפות מתמרצת מצד המדינה. הענפים האלה ילכו ויצטמצמו עד שבסופו של דבר ייעלמו. אני רואה עתיד לענפים ממוכנים או כאלה הדורשים פחות כ"א".

ובכל זאת, מה לדעתך ניתן לשנות לטובה?

"אם מישהו היה מחליט בכל זאת שזה חשוב. צריך להחליט שזה חשוב! שהחקלאות הישראלית היא ערך! ברגע שמחליטים, ניתן לשנות יחסית בקלות ולוודא שהחקלאות הישראלית תתמיד ותספק לעד ביטחון תזונתי לאזרחי המדינה".

ומה לגבי עתיד האורגני בארץ?

"לתפיסתי, האורגני בארץ נמצא היום בצומת דרכים. למעשה אני חושב שהיום כמעט ואין גוף לקידום החקלאות האורגנית. הייתי רוצה שארגונים יקדמו את החקלאות האורגנית בייזום של רפורמות שונות ולא להיגרר, בייחוד בנושא גידול הידרופוני."

"הייצוא האורגני הצטמצם מאוד; ישראל יכולה להחריג תקנות בדומה למה שארה"ב עושה בתקן ה-NOP שלה, ולאשר גידול הידרופוני לשוק המקומי, ואני מאמין שמדינות אחרות ילכו אחריה בזה וגם בדברים נוספים.

"לעשות דברים במקובעות ולהגיד כי "ככה זה" – לא יוביל לשום מקום! במקום להתעסק בתלונות, צריך להתאים את עצמנו למציאות שמשתנה!"

מגדל ירקות אורגניים | צילום: שירלי גזית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
לפני כחודשיים נבחר מרחב התיירות במושב ציפורי לייצג את ישראל בתחרות של ארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO) ככפר תיירותי מהטובים בעולם * מאחורי ההצלחה המדהימה עומדת מאירה צור, יזמית ופעילה חברתית, שבעבודה מאומצת הצליחה לייצר
7 דק' קריאה
עמותת 'להתחיל מחדש' שהוקמה על ידי שרון כהן, פועלת להצלת חמורים ושאר בעלי חיים שכבר מאות שנים חיים בהזנחה חמורה וסובלים התעללות קורעת לב. "נשבר לי הלב" אומרת שרון כהן מייסדת העמותה להתחיל מחדש
2 דק' קריאה
בזמן שיוצרים מכול העולם שואבים השראה משאון העיר והרעש – לוהאריה שואבת את השראתה מהחיים השלווים במושב. השקט, פכפוך מי המזרקה בגינה, המעיינות הזורמים ואפילו נקישה של נקר על העץ – כולם מובילים אותה
4 דק' קריאה
(בשבוע שעבר התחלנו טיול בעכו. הנה החלק השני…)  בר סַאמַא سَمَا   נפגשנו שוב עם דני ארמה ועלינו איתו לגג החדש של בר סאמא או שמיים. 360 מעלות של נוף עוצר נשימה הנפרש סביב היושבים
4 דק' קריאה
"אהבה, לימונדה וכתב יד רדוף" הוא שמו של ספרה האחרון, השמיני במספר, מאת לידיה גורדון קנכט מגעתון. סיפור אהבה וגם סיפור מתח, המשלב נגיעות ספרותיות ופילוסופיות במפגש עם כתבי אבן גבירול  "להרוג יהודים, כך
2 דק' קריאה
בניגוד לקונצנזוס, "מלחמת ששת הימים" נותרה עבור מפקדי גדוד 33 פצע מדמם. 22 לוחמים שנהרגו ביממה אחת במתקפה לכיבוש רמת הגולן שנערכה בהערכות חפוזה. מפקדי הגדוד, שרובם חצו את שנת השמונים לחייהם, בשיחה נוקבת
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן