יבול שיא
הרפת והחלב
מילי זנבר

מילי זנבר חוקרת תחום Post Harvest במרכז לחקלאות מדברית רמת נגב ובמו"פ ערבה תיכונה

2 דק' קריאה

שיתוף:

בשנים האחרונות הולכת ועולה דרישת השוק לאיכות מעולה של תוצרת חקלאית טרייה. הצרכן חכם יותר ומחפש מותגים המצדיקים את שמם, וגם מוכן לשלם עבורם מחיר גבוה. ישנה חשיבות להרחבת מחקרים שמטרתם לשפר את איכות התוצרת הטרייה, להאריך את חיי המדף ולהבטיח טעם פרי משובח.

מזה כעשור אני משמשת כחוקרת תחום PostHarvest במרכז לחקלאות מדברית רמת נגב ובמו"פ ערבה תיכונה וצפונית. במסגרת התפקיד באחריותי לקדם מחקר חקלאי יישומי בנושא הטיפול בפרי הקטוף תוך התמקדות בהארכת חיי המדף ושיפור האיכות והטעם של תוצרת חקלאית טרייה.

בלימודי המוסמך, אותם השלמתי בפקולטה לחקלאות, ערכתי עבודת מחקר במחלקה לחקר תוצרת חקלאית במכון וולקני, במעבדתו של דר' אמנון לרס. המחקר עסק בבחינת הקשר בין עקות צינה ומליחות בפלפל ובזיל. לשמחתי, לאורך השנים וגם כיום, נמשכים שיתופי פעולה פוריים עם חוקרי המחלקה.

עבודת המחקר באזור רמת נגב מתמקדת בעיקר בעגבניות צ'רי אך אנו מטפלים גם בגידולים נוספים בניהם פלפל סוויטבייט, מלפפון בייבי, תות, אבטיח וכן גידולי נישה כגון כורכום, פטל שחור, אננס, אפונת שלג, במיה הודית ועוד. בערבה התיכונה עיקר המחקר על גידול פלפל, אך ישנה גם עבודה נרחבת על גידולי חציל ומנגו.

במהלך השנים למדנו כי הבטחת איכות הפרי אינה מתחילה מרגע הקטיף אלא הרבה קודם לכן – כבר בשלב הגידול.

הקפדה על ממשק גידול והגנת הצומח, בחירת זנים, יחד עם טיפול נכון בפרי הקטוף הם המפתח להשגת תוצרת איכותית.

בין הנושאים שאנו בוחנים את השפעתם על איכות הפרי: טיפולי טרום ולאחר קטיף להשריית סבילות לצינה, בחינת חומרי חיטוי להפחתת שיעורי רקבון, התאמת אריזות לשמירה על מוצקות הפרי, בחינת מדדי קטיף להבטחת טעם הפרי, השפעות אגרוטכניקה וממשקי השקיה על איכות וטעם הפרי.

לעבודת המחקר בשתי תחנות המחקר שותפות מנהלות המעבדה איימי חזקיהו (רמת נגב) וסבטלנה גוגיו (ערבה תיכונה) וכן שאר צוות המו"פ. כמו כן ישנם לא מעט שיתופי פעולה עם חקלאים, עם חברות יצוא וחברות זרעים וכן עם תעשיית הפלסטיק.

"האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה…" / שאול טשרנחובסקי

גדלתי והתחנכתי בגבעת שמואל. בשנות ילדותי גבעת שמואל היה יישוב קטן מוקף פרדסים. טיולים חורפיים בין עצי התפוז נשארו כזיכרונות ילדות מתוקים, מהם, כנראה, מגיעה אהבתי לחקלאות והחיבור לאדמה.

כיום רובה של החקלאות בישראל מתרכז בפריפריה ואני מאמינה שיש לתמוך בחקלאים ולהבטיח את פרנסתם. בעיני זהו ערך לאומי. "לעורר אהבה וכבוד וחיבה וקנאה לתוצרת הארץ…" רלוונטי מתמיד. עוד כנערה אהבתי מאד את המדבר.

אהבתי את השקט ואת העוצמה שיש בו. וגם כיום, אני נושמת מדבר בוקר וערב, והלב מתרחב בכל פעם מחדש מהנופים הנשקפים בירידה מהר הנגב לערבה, ומהשקיעות הכי יפות בעולם הנשקפות מחלון ביתי במדבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעונה זו של השנה מגדלים רבים נתקלים במחלת הפרצית בעדרים. על מנת לעשות קצת סדר בנושא, אכתוב הסבר פשוט שישפוך קצת אור על המחלה יוסי לאפר – יועץ מקצועי בין-לאומי. josephlepar@gmail.com הפרצית היא מחלת
3 דק' קריאה
עברה שנה וחצי מאז האדומות הגיעו מטקסס *תמונה ראשית: פרה שנרצעה פסולה מלכתחילה – תמונות מאתר כיפה לא להאמין, אבל בהודעת החמאס על הסיבות לפתיחת המלחמה עלה הטיעון, שבמיקום סודי ביהודה ושומרון, נמצאת קבוצה
7 דק' קריאה
חדשות מן העבר, חלק א גזע בקר לייצור חלב בחוברת של יוסף קריגר, אחד ממייסדי רמתיים, בשם "מזכרונותיו של ציוני", מופיעים פרטים מעניינים על יבוא בקר מהולנד, בראשית שנות ה-20 של המאה שעברה. יוסף
5 דק' קריאה
מדוע מחירי הבשר בעלייה ומחיר פרה ועגלה עלה מאוד? איך משפיעה המלחמה על הקורה בענף הבשר ועוד נושאים, שצוות בני בקר במפעלי העמק, מתמודד איתם בכל יום ביקור במכרז הבקר השבועי… מה תפקיד הארגון
5 דק' קריאה
עם קמינסקי בהובלת חלב בגולן מחלבת הגולן התחילה לעבוד מחדש בחודש מאי 23 תחת חברת זן לכול.  תחילה קיבלה חלב מתנובה ובתחילת השנה, יצאה לדרך עצמאית וקיימה מכרז לקליטת חלב ישירה והובלה למחלבה. במכרז
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן