יבול שיא
הרפת והחלב
סוקצסיה של עשבים

הפתרון לבעיית העשבים הרעים, שיטה למיפוי העשבים הרעים בשדה בעזרת רחפן

3 דק' קריאה

שיתוף:

מיפוי העשבים בעזרת רחפן

ענף החקלאות מתמודד בשנים האחרונות עם אתגרים רבים, כמו ההשפעות השליליות של משבר האקלים על היבול, בעיית האובדן בשטחים פתוחים שמקשה על יצור כמות גדולה יותר של תוצרת חקלאית ועוד.

אחת מהבעיות העיקריות היא לאו דווקא אתגר חדש, כמו משבר האקלים או הבינוי המזורז, אלא עניין ותיק לפחות כמו החקלאות עצמה: עשבים רעים (הידועים גם בשמם העממי עשבים שוטים).

"עשבים רעים הם צמחים שגדלים באופן לא רצוי בין הגידולים החקלאיים. העשבים מהווים תחרות קשה לגידולים החקלאיים, כי הם מתחרים איתם על המשאבים שלהם הם זקוקים",  מסבירה ד"ר אנה ברוק, ראש המעבדה לספקטרוסקופיה ולחישה מרחוק באוניברסיטת חיפה.

"העשבים הרעים עלולים לגרום לאובדן יבול בכמויות של כ-30-20 אחוז. בארצות הברית, למשל, מוערכת הפגיעה הכלכלית מעשבים רעים בכ-137 מיליארד דולר לשנה", מוסיפה ברוק.

"בנוסף, הטיפול בעשבים הרעים דורש ריסוס בחומרי הדברה וזה בעייתי משום שריסוס כזה פוגע בחלקה עצמה, בגידולים, בבריאות האנשים שחיים בסמוך למקום הגידול וגם בבריאות הצרכנים (שנחשפים לכמות גדולה יותר של חומרי הדברה, ע.ב)".

כעת, מחקר ישראלי חדש מציע שיטה לייעול מיפוי העשבים הרעים בשדה, צעד שיאפשר לטפל בהם באופן מקיים, כלכלי ובריא יותר.

יותר עשבים = יותר ריסוס

"הטיפול הנהוג כיום בעשבים הרעים הוא לרסס אותם על פי מיפוי ידני של מיקום העשבים בשדה. זה מתבצע על ידי מפקח שמסתובב בשדה."

"המיפוי המסורתי הזה גורם לכך שהחקלאים מרססים הרבה יותר ממה שצריך, לרוב כמעט על כל החלקה החקלאית", אומרת ברוק.

בנוסף לפיקוח הידני, יש חקלאים שעושים שימוש בסוג מתקדם יותר של טיפול בעשבים הרעים: טרקטור שנוסע בשדה עם מצלמה מזהה עשבים ומרסס אותם. אולם, המצלמה לא תמיד מצליחה לזהות את כל העשבים והנסיעה של טרקטור בשדה פוגעת בגידולים. בנוסף, שיטה זו לא מתאימה לכל סוגי הגידולים החקלאיים.

לזהות את העשבים מלמעלה

במחקר תזה ישראלי חדש שבוצע על ידי יסמין טל בהנחיית ד"ר ברוק באוניברסיטת חיפה, פותחה דרך חדשנית למיפוי חכם ויעיל של העשבים בשדה החקלאי. המחקר, שנמצא בעיצומו, בוצע בשדות חיטה.

"בניגוד לשיטות המקובלות כיום, השיטה החדשה נותנת גם מיפוי, גם סיווג ומיון וגם מציעה התאמה של הטיפול הנדרש לפי הממצאים", מסבירה ברוק.

"זו בעצם עסקת חבילה כוללת שניתנת לחקלאי: מעלים רחפן עם מצלמה מתקדמת בעלת תכונות טכנולוגיות ייחודיות שמצלמת את השדה. טכנולוגיה זו פותחה אצלנו במעבדה, אנחנו משתמשים באלגוריתם מבוסס לימוד מכונה להרחבת ערוצים ספקטרליים והופכים מידע דל בערוצים למידע עשיר".

תהליך זה נקרא .(SSR) Spatial-Spectral Reconstruction בעזרת הצילום המומחים מצליחים למיין את מקבצי העשבייה ואת סוג העשבייה ולדעת האם זו עשבייה שנותנת תחרות קשה לגידול החקלאי או לא וכך לקבוע היכן בדיוק נמצאים העשבים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר לפגיעה ביבול.

"כך, אנחנו יכולים לסייע לחקלאי לתכנן את מפת הריסוס הנדרש", אומרת ברוק. "האינטרס של החקלאי להשתמש בשיטה שלנו הוא מובהק, משום שהטיפול הסלקטיבי הזה הוא היעיל ביותר. כך, למשל, במחקר שלנו הראינו שאפשר להפחית את הריסוס של חיטה, שאנחנו יודעים שיש לה המון בעיות עשבייה, ב-15 אחוז". 

הכנסת השיטה לשוק

ברוק מספרת שהצוות שלה התחיל לעבוד עם תאגיד צבר קמה בקיבוץ רבדים (תאגיד של מגדלים רבים מקיבוצים ומושבים שונים) ועם תאגיד חקלאי נוסף שכולל את הקיבוצים רוחמה, חצורים ודורות.

"ברוחמה, למשל, מגדלים רוזמרין לצורך הפקת שמן לשימור בשר. רוזמרין הוא צמח מאוד רגיש ואי אפשר לרסס אותו – לא עם מטוס ואפילו לא עם מרססת", אומרת ברוק.

"לכן, הם שולחים אנשים שיוציאו את העשבים ידנית והדרך היחידה לעשות את זה באופן חכם ויעיל היא באמצעות שיטת המיפוי החדשה".

טכנולוגיית חקלאות מדייקת

פיתוח ושימוש בטכנולוגיות חדשניות הוא עניין חיוני בעולם המתמודד עם משברים סביבתיים קשים. הדברים נכונים במיוחד לענף החקלאות, שעליו מוטלת האחריות להזין את אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה.

"קוטלי עשבים כימיים הם האמצעי הראשי שעליו נשענים רוב ממשקי הדברת העשבים המקובלים כיום. אולם, לחומרים אלו השפעות שליליות על בריאות האדם ועל הסביבה", מסכמת ברוק.

"כיום מופעל לחץ ציבורי על מחוקקים להגביל את השימוש בחומרים אלו. רבים מהם נאסרו לשימוש בישראל ובחלקים נוספים בעולם ואחדים מהם עשויים להיאסר לשימוש בעתיד הקרוב. הלחץ הזה על המחוקקים צריך להימשך על מנת להגיע להישגים נוספים."

"נוכל להילחם בבעיות הסביבתיות שיוצר הטיפול הכימי בעשבים רעים ולשמור על בריאות האנשים באמצעות חקיקה ושימוש בטכנולוגיות חקלאות מדייקת. כך, המלחמה בבעיות הסביבתיות תביא גם לשמירה על היבול של החקלאי".

הכתבה מיפוי העשבים בעזרת רחפן הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מפקחי היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר סיכלו בסוף השבוע ניסיון הברחת 13 טון דגים ופירות ים מעזה. הדגים הועברו להשמדה ונפתחו הליכים משפטיים כנגד המעורבים בניסיון ההברחה. תחילתו של האירוע 
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה
12 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
להיות רווקה מזדקנת במושב זה גרוע יותר מאשר רווק מזדקן. לרווק מזדקן יש אחות שתדאג לו. רווקה מזדקנת לעולם תהיה עוול על אחיותיה ואחיה ובסופו של דבר על הקהילה. סוף החורף. אני השתדלתי לעשות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן