יבול שיא
הרפת והחלב
אופיר ותפוח מוזהב 2 1

סל פירות מגוון מרמת הגולן

4 דק' קריאה

שיתוף:

אופיר בלאו מנהל את הכרמים ואת מטעי הנשירים של קיבוץ אורטל בצפון רמת הגולן ● בריאיון עימו הוא מספר על מגוון הפירות שלהם, על שיטות העבודה שחוסכות בכוח אדם, ועל יתרונות האדמה והאקלים של רמת הגולן לחקלאות

אופיר בלאו הגיע לקיבוץ אורטל במסגרת גרעין נח"ל בשנת 2005, ומאז השתלב בעבודה החקלאית. "התחלתי לעבוד במטע לפני שבע-עשרה שנים" הוא אומר. "בתחילה היו לי תפקידים זוטרים כמו תיקוני פיצוצים בצינורות ההשקיה. התקדמתי לאט. לפני שבע שנים התמניתי לנהל את הענף כולו. היום אני מנהל גם את המטעים וגם את הכרמים".

לקיבוץ אורטל יש 700 דונם של כרמים, והמגמה היא להגדיל את שטחי הכרמים בעוד כ- 300 דונמים. הענבים כולם מיועדים לתעשיית היין והם מזנים שונים: סירה, קברנה, מרלו, סוביניון בלאנק, ועתה נוטעים גם גפנים מסוג שרדונה. רוב הפרי עובר ל"יקבי רמת הגולן".

"רמת הגולן היא אזור מתאים לגידולים אלו מבחינת האדמה ומזג האוויר הקריר" מציין אופיר. "אנחנו נמצאים במקום גבוה. יש לנו שטחים שהם בגובה מ-900 עד 1000 מטרים מעל פני הים".

אבל לא רק גפנים מתאימים לאזור רמת הגולן. אופיר מונה את הפירות שהקיבוץ מגדל במטעים שלו: "במטעי הנשירים שבאחריותי יש לנו 1000 דונם תפוחים; 300 דונם אפרסק נקטרינה; 150 דונם דובדבנים; 20 דונם אוכמניות; 17 דונם של קיווי; וכן 30 דונם של אגס אירופאי, זנים שאינם נפוצים בארץ, וזו השנה הראשונה שאנחנו קוטפים אותם". עוד מוסיף אופיר: "אנחנו עומדים להרחיב את הגידולים שלנו ל-70 דונם של פטריות כמהין, שצומחות כידוע לרגלי עצי אלון ואחרים, אותם אנחנו נשתול לאחר השמיטה. כמו כן יש לקיבוץ עוד תכנית לשתילת כ- 250 דונם עצי אבוקדו". לשאלה אם אין חשש מריבוי נטיעת האבוקדו בארץ, עקב "התפוצצות הבועה", עונה אופיר: "אנחנו ניכנס לזה בצורה שקולה. אנחנו לא מהמרים על כל הז'יטונים בבת אחת", הוא משתמש בלשון ציורית. ואכן, מסתבר שהענף עליו ממונה אופיר מתכנן את צעדיו ועובד בשיקול דעת. הוא מפזר סיכונים, משקיע רבות, ומגדל פירות מסוגים שונים, וכך יש סיכוי להצליח. חלק מהם הנקראים "פירות נישה", כמו האוכמניות למשל, ולאלו מוקדשים שטחים קטנים יותר יחסית.

גידולים "תומכי מיכון"

איך מצליחים לעבד כל כך הרבה דונמים ביישוב קטן ומרוחק מן המרכז? על כך עונה אופיר: "באורטל אנחנו מאמינים בגידולים שהם 'תומכי מיכון'. אנחנו משנים קצת את השיטות המסורתיות של הגידול. כדי להתאים לקטיף מכני אנחנו נוטעים בצפיפות את עצי התפוח, הדובדבן ואפרסק הנקטרינה. היום הקטיף אצלנו הוא לא באמצעות סולמות ותרמילים על גוף הקוטפים, אלא יש לנו 'מכונות קטיף'." אופיר מתאר את התהליך: "'מכונות הקטיף' הן בעצם מין במות, עליהן עומדים הקוטפים ו'נוסעים' בתוך השורות. יש לנו גם גוֹזֶמת, שבאמצעותה ניתן לגזום את עצי המטע באופן מכני. בעתיד נכניס גם מדללת מכנית, וכשיגיע רובוט לקטיף נהיה מוכנים גם לקראתו" מבטיח אופיר.

"משנה לשנה מחריף המשבר בכוח אדם ואנחנו מסתפקים במספר קטן של פועלים בלית ברירה" אומר אופיר. הצוות הקבוע במטעים ובכרמים של אורטל מונה בסך הכול 16 אנשים, מחציתם חברי הקיבוץ ומחציתם שכירים. בנוסף יש להם 16 פועלים תאילנדים קבועים. בעבר היו מועסקים צעירים אחרי צבא במסגרת עבודה מועדפת, אבל גם בקרב אלו יש השנה רק עובדים בודדים. "אנחנו נעזרים בשירותי קבלן של כוח אדם לפי הצורך בעונות השונות".

באורטל ממוקמת גם פנימיית "אדם ואדמה גולן" מיסודו של "השומר החדש". במסגרת התוכנית החינוכית מגיעים החניכים לעבוד בענפי החקלאות ועוזרים בעבודות השוטפות במהלך כל השנה.

בנוסף לכך, מזה שנתיים, בחודשים יולי ואוגוסט, מוקם בשטחי המטעים מחנה מתנדבים של "השומר החדש" העוזרים בעבודות הנטיעה והקטיף בקיץ.

באורטל מגדלים תפוחים מזנים שונים. הזן ה'בכיר' ביותר, שהוא איכותי מאוד, הוא ה"פינק בראשית", ובהתאם למגמה של הקיבוץ לגדל פירות איכותיים, הם מוסיפים זנים. כך מתווסף זן התפוחים "סאן דאונר", עליו אומר אופיר: "אני מניח שהתפוח הזה ישתלב ולאט לאט יעלה לכותרות".

קיבוץ אורטל משויך לתאגיד "בראשית", שעוסק באריזה ושיווק של פירות. כל הפירות של המטעים הנשירים מגיעים אליו ומשווקים דרכו.

האתגר בחקלאות

פריחת האפרסק בקיר פירותי
פריחת האפרסק בקיר פירותי

"קיבוץ אורטל רואה את העתיד בחקלאות כאתגר" מציין אופיר. "אבל הרפורמה בחקלאות מאיימת על כולנו בצורה מאוד מאוד חריפה, ומחובתנו לבדוק איך אנחנו מתייצבים אל מול הגזרות. אנחנו מסתמכים על חקלאות. אין לנו משהו אחר. לכן, כאמור, אנחנו מנסים להקדים תרופה למכה על ידי מעבר לשיטות 'הקיר הפירותי' התומכות מיכון ומקדמות יעילות בעבודה מבחינת כוח אדם, וכן מביאות ליבול גדול יותר ואיכותי יותר. אנחנו משתדלים לגוון את סל הפירות והמינים שיש בידינו, כדי לקדם 'בולמי זעזועים'. בסופו של דבר אני רואה את האתגר שלנו בכושר התחרות מול הרפורמה והורדת המכסים של היבוא. אמנם אנחנו מתייעלים, אולם עדיין יידרש כוח אדם כדי להביא את התוצרת הזו למדפים. זה נשמע קצת מדכא אבל אנחנו די אופטימיים".

"בענף התפוח" ממשיך אופיר "אנחנו מתמודדים עם הרפורמה הזו כבר הרבה שנים. נראה לי שהורדת המכסים לא כל כך הועילה להוריד את יוקר המחייה. לענייננו, בסופו של דבר תפוח ה'פינק ליידי' המיובא ותפוח ה'פינק בראשית' המקומי נמצאים על המדף באותו מחיר, ולפעמים המיובא אפילו יקר יותר, כך שהצרכן לא משלם מחיר נמוך יותר עקב היבוא, כפי שהיתה המטרה מלכתחילה. כל הנושא הזה של הורדת מכסים יעשה את היבואנים קצת יותר עשירים, ואת החקלאים קצת יותר עניים" מציין אופיר. "אין כמעט הבדל במחירים, ואנחנו החקלאים צריכים לעמוד בתחרות עם מגבלות המים וכוח האדם שלנו (במיוחד בפרי מבוקש כמו ה"פינק ליידי"), וכך שולי הרווח שלנו מאוד מאוד נמוכים".

הקיבוץ שעדיין שיתופי

קיבוץ אורטל בצפון רמת הגולן נוסד בשנת 1978. בניגוד לקיבוצים רבים בארץ, קיבוץ זה לא עבר הפרטה. הוא עדיין שיתופי, ומפעיל אפילו חדר אוכל לכולם. "חיי התרבות שלנו עשירים" מעיד אופיר. "יש לנו פאב קהילתי עבור חברי הקיבוץ, וכן יקב שנקרא 'תל שיפון', בו מתקיימות הופעות של אמנים מעת לעת. למופעים אלו מגיעים גם מהיישובים בסביבה וגם אורחים שלנו".

מסתבר שאחד הענפים באורטל הוא תיירות; מתארחים בו בצימרים ובבקתות, אבל הקיבוץ מתבסס בעיקר על חקלאות. מלבד המטעים והכרמים אותם מנהל אופיר יש ענפי חקלאות נוספים: מטע שקדים בן 500 דונם, גידולי שדה (בדרום רמת הגולן), לולים לפטם. כמו כן הקיבוץ מגדל בקר לבשר במרעה פתוח והוא שותף ברפת לחלב "רפת הצפון" בשותפות הקיבוצים אורטל, אלרום ומרום גולן.

אופיר, יליד 1983, חי באורטל עם רעייתו אושרה. שניהם הגיעו במסגרת הנח"ל מנוף הגליל (בשמה הקודם – נצרת עילית). באורטל נולדו שלוש בנותיהם: ליאל בת 13, דניאל בת 11 ושקד בת 7. אושרה מנהלת את הכולבו בקיבוץ.

בנות משפחת בלאו במטע מימין ליאל שקד ודניאל עם הכלבה קאי
בנות משפחת בלאו במטע: מימין ליאל, שקד ודניאל עם הכלבה קאי

ילדי אורטל לומדים בבית הספר היסודי האזורי "אביטל" שנמצא במרום גולן. ולתלמידי התיכון ניתן לבחור באחד משני בתי הספר: "נופי גולן" בקצרין או "הר וגיא" בקיבוץ דפנה. נראה שהחיים טובים בקיבוץ השוכן בצפון הארץ, ששומר על חיי השיתוף, אך גם יש בו אפשרויות שונות לתעסוקה של הפרט.

אופיר, מנהל המטעים והכרמים, נשמע נמרץ, אופטימי. הוא וצוותו מנהלים את גידולי הפירות בשום שכל, תוך דגש על גיוון סל הפירות ויעילות בעבודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן