לטענת העותרים: נוצר פער עצום בין הסכום בעסקת הנדל"ן שנחתמה, לעומת ערכה ביום שבו שמאי רמ"י מתפנה להגיע לקרקע להערכת שוויה ועד שהוא חותם ממש על חוות דעתו. התנהלות זו יוצרת עיוות המגדיל מלאכותית את תשלום החובה, הגורר אחריו גביית יתר בידי רשות מקרקעי ישראל
לפני שבועיים במהלך חג החרות הוגשה עתירה לבג"צ כנגד החלטת מועצת מקרקעי ישראל ממרץ 2020, אשר קבעה כי שווי תשלום החובה הידוע כדמי היוון, היתר או פיצול במקרקעי ישראל וגם כדמי רכישה בנחלות, המשולם לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על עסקאות במקרקעי ישראל כולל קרקעות קק"ל, יחושב על בסיס מועד חתימת הערכת שווי הקרקע על-ידי השמאי מטעמה, ולא על בסיס השווי במועד חתימת העסקה. העותרים זועמים על האבסורד, אשר מאפשר גביית תשלום שערכו תופח ככל שמועד ביצוע הערכת השמאי מתעכבת בשל עומסי העבודה הידועים ברמ"י.
העותרים מיוצגים בידי עו"ד אפרת אבירם ואש, עו"ד אפרת חקיקת, עו"ד אביגדור ליבוביץ, עו"ד מיה הימן ועו"ד גד שטילמן.
"מדובר בהחלטה שחורגת באופן משמעותי מסמכותה של מועצת מקרקעי ישראל," מציינים עורכי הדין, אשר בשם לקוחותיהם – העותרים לבג"צ, מסרבים לעבור לסדר היום: "על אף שהעלינו את הבעייתיות שמעוררת אותה החלטה בפורום לשכת עורכי הדין בהשתתפות בכירים מרמ"י, וזאת בניסיון לתווך עד כמה ההחלטה הזו נטולת היגיון, ולפתור את העניין בדרכי שלום; בסופו של דיון, נתקלנו באוזניים אטומות ובאמירה בסגנון – זה החוק."
חמשת עורכי הדין, בהובלת עו"ד אפרת אבירם ואש, מובילים בימים אלה מאבק עקרוני, אשר קורא לבג"צ להתערב בהחלטה ממסדית בעלת השלכות מיסויות וכלכליות כבדות משקל שמוטלות על כתפיהם של בעלי קרקעות במושבים וחלקם בערים (נכסים בלתי מהוונים). בטענותיהם בעתירה הם מתייחסים להחלטה הקשה שקיבלה מועצת מקרקעי ישראל ב־4 במרץ 2020 ומסתמכים על מחקר מקדים של עו"ד אפרת אבירם ואש ביחס לאי-תקינות אותה החלטה מרגע היוולדה, וגם מאז פסק-דין קודם (בג"ץ 2217/20) שכבר הורה על תיקונה אך לא נעשה דבר.
העתירה הוגשה כבנגד אותה החלטה, כי במסגרתה נקבע כי שווי המקרקעין בעסקאות מקרקעי ישראל, לצורך חישוב דמי היוון ודמי היתר או רכישה, יקבעו נכון ליום עריכת השומה מטעם הרשות למקרקעי ישראל; ולא בהתאם לשווי המוסכם שלהם ביום העסקה.
חשוב לציין שעד למועד שינוי ההחלטה (מרץ 2020) שיווי המס כן התבסס על ערך יום העסקה, והעותרים קוראים להשיב את המצב לקדמותו.
עורכי הדין המייצגים שבעה עותרים בעלי קרקעות בכפר ובעיר ברחבי הארץ, מציינים כי קביעת השווי במועד מאוחר כל כך לעסקת המקור, מייצרת עיוות קיצוני בחישוב תשלום החובה לרשות מקרקעי ישראל, אשר פוגע בזכויות בעלי המקרקעין שלא כדין. נוצר פער עצום בין הסכום בעסקת הנדל"ן שנחתמה, לעומת ערכה ביום שבו שמאי רמ"י מתפנה להגיע לקרקע להערכת שוויה ועד שהוא חותם ממש על חוות דעתו. התנהלות זו יוצרת עיוות המגדיל מלאכותית את תשלום החובה, הגורר אחריו גביית יתר בידי רשות מקרקעי ישראל.
העותרים מוסיפים כי משך הזמן שחולף בין מועד עריכת העסקה לבין עריכת השומה מטעם רמ"י, אינו תלוי בלעדית בבעל הזכות על הקרקע; ומפנים אצבע מאשימה כלפי רשות מקרקעי ישראל, שכידוע קצב הטיפול שלה בבקשות אישור העסקאות כבר שנים רבות הינו ממושך יתר על המידה. "בדרך כלל מדובר בהליך טיפול איטי באופן שערורייתי שנמשך שנים."
ראוי לציין כי שיתוף הפעולה בין חמשת עורכי הדין המנהלים משרדים נפרדים לגמרי איננו דבר מובן מאליו. לדבריהם, שיתוף זה נולד על רקע הצטברות הניסיון המצרפי שלהם מול רמ"י עבור לקוחותיהם הרבים. עוד נוסיף כי העותרים שהסכימו בכל משרד להגשת העתירה עבורם הם רק מדגם מייצג של כלל הלקוחות בכל המשרדים.
כך למשל, אחת העותרות בעתירה לבג"צ היא בעלת נחלה במרכז הארץ, שעסקת המקרקעין עליה היא נדרשת כיום לשלם מס לרמ"י, נחתמה ב-2018. התמורה שהוסכמה בעסקה היתה כ־5.5 מיליון שקלים. שווי העסקה אושר על ידי רשות המיסים/מיסוי מקרקעין, שמסרה זה כבר אישוריה לעסקה. בצל מגפת הקורונה צומצמה פעילות רשות מקרקעי ישראל, וגם עקב כך התעכב מועד עריכת שמאות רמ"י להערכת שווי המקרקעין לצורכי מס.
רק כעבור כמעט שלוש שנים הגיע שמאי רמ"י לביקור לצורך הערכת הקרקע בשומה המתבקשת. לאור עליית מחירי הנדל"ן בתקופה שחלפה נקבע שווי המקרקעין לכ־8 מיליון שקלים. "מדובר בפער שמסתכם בכ-2.5 מיליון שקלים לצורכי מס; ועל הפער הזה נדרשת לשלם העותרת," כך פורט בעתירה. "פערי השווי הם עצומים, והם קריטיים מאוד לאזרחים משלמי המיסים, רמ"י מתעשר על חשבון האזרח הקטן."
עורכי הדין, בשם העותרים, מציינים כי הבינו שאין אינטרס שיניע את רמ"י לשוב בה מהחלטתה: "בסופו של דבר, רמ"י הוא 'המרוויח הגדול' מהסחבת שמתקיימת בתוכו." לאחר ניסיון שנמשך יותר משנה לשנות את פני הדברים באופן ישיר מול בכירי רמ"י, החליטו להגיש עתירה שתעלה אל שולחנה של מערכת המשפט את העניין המהותי. בשלב ראשוני זה, בג"צ כבר הורה לרמ"י להשיב לעתירה עד יולי 2023.
כאמור, מטרת העותרים יחד עם עורכי הדין המייצגים באמצעות העתירה, היא להחיות את הנוסח הקודם של החלטת המועצה בנושא שומות רמ"י, על פיו נקבע ערך הקרקע על בסיס השווי במועד העסקה או על פי מועד החלטת הקצאת הזכות לזכאי בנכס. בימים אלה הפנו עורכי הדין מכתב לתנועת המושבים וגורמים ציבוריים נוספים, וקראו לראשיהם להצטרף אליהם במאבק העקרוני.
מתנועת המושבים נמסר בתגובה, כי התנועה שוקלת בחיוב להצטרף לעתירה.
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "תגובתנו לעתירה תוגש לבית המשפט כמקובל."
