יבול שיא
הרפת והחלב
אלמנה חומה עם שקי הביצים שלה

פולשים לחיינו

3 דק' קריאה

שיתוף:

מינים פולשים מאיימים על הטבע בארץ, דוחקים מינים מקומיים, מזיקים לחקלאות ועלולים להפיץ מחלות. כדי להבין את התופעה, מחקר חדש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ירד לשורש הבעיה ובחן כיצד המינים הפולשים מתפשטים לכל עבר ואיך תכונותיהם משתנות בדרך

מה מאפשר למינים פולשים להתפשט ולשגשג הרחק מבית הגידול הטבעי שלהם? בני אדם ממשיכים להעביר מינים לסביבות חדשות, הן בכוונה והן שלא בכוונה תחילה, מה שעלול לגרום לנזק אקולוגי וכלכלי. עם זאת, עדיין חסר ידע על התכונות שמאפשרות למינים אלו לשגשג ולהתפשט למקומות חדשים.

"כדי לנהל בצורה טובה יותר את ההתמודדות עם מינים פולשים, עלינו תחילה להבין כיצד הם מסתגלים לסביבה החדשה ושורדים את המעבר לבתי גידול חדשים במקומות מרוחקים. חלק מההצלחה של מינים פולשים יכול להיות קשור ליכולת הגנה מפני טורפים וטפילים," מסבירה ד"ר מוניקה מאורי, פוסט דוקטורנטית במעבדתה של פרופ' מיכל סגולי ושל פרופ' יעל לובין מהמחלקה לאקולוגיה מדברית במכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

עכביש האלמנה החומה (או בשמו המדעי Latrodectus geometricus), הוא מין פולש בעל ארס, בו הוא משתמש כדי להרוג את טרפו ולהגן על עצמו. מקור האלמנה החומה ככל הנראה מדרום אפריקה, ומאז שנות ה-30 של המאה ה-20 היא מתפשטת לאזורים רבים ברחבי העולם, כולל לישראל, בעיקר באמצעות תיווך אנושי. באמצעות חקירת פלישת המין הזה כניסוי טבעי, ניתן לענות על שאלות אקולוגיות ואבולוציוניות ולהבין טוב יותר מינים פולשים גלובליים נוספים.

בישראל התגלתה האלמנה החומה לראשונה בתל אביב בשנת 1980, ולאחר מכן התפשטה דרומה דרך הנגב לאילת, וצפונה לחיפה. האלמנות החומות חיות בצפיפות גבוהה בבתי גידול עירוניים כמו פארקים וגני שעשועים, ועלולות לדחוק מיני עכבישים מקומיים. כתוצאה מכך, הן עלולות להשפיע לרעה הן על בני האדם והן על המערכות האקולוגיות שהן פולשות אליהן.

עכבישים בדרך כלל נפוצים בכוחות עצמם זמן קצר לאחר שהם מגיחים מתוך פקעת הביצים באמצעות התנהגות המכונה ballooning. העכבישונים משחררים קורים הנתפסים ברוח ומאפשרים תפוצה למרחקים. במחקר שפורסם ע"י ד"ר מאורי לאחרונה בכתב העת Ethology, נמצא כי עכבישי האלמנה החומה מאוכלוסייה פולשת במדבר הנגב ביצעו הפצה בצורה זו בטווח רחב במיוחד של טמפרטורות, מהירויות רוח, ובמהלך היום והלילה. מחקר זה הוא צעד חשוב להבנת החשיבות של התפוצה הטבעית של המינים הפולשים, לעומת התפוצה באמצעות בני האדם.

מחקר נוסף בוצע בשיתוף פעולה בין פרופ' יעל לובין וד"ר מוניקה מאורי מאוניברסיטת בן-גוריון, אלי הררי במרכז וולקני, ומיידיאן אנדרדה ואנדרו מייסון מאוניברסיטת טורונטו ופורסם בכתב העת Animal Behaviour, ובדק כיצד תכונות העכבישים הפולשים משתנות בקנה מידה גיאוגרפי בשתי יבשות. החוקרים השוו שמונה אוכלוסיות של אלמנות חומות פולשות, ארבע בארה"ב וארבע בישראל כדי לבחון אילו תכונות השתנו במהלך תהליך הפלישה שלהם. החוקרים אספו עכבישים מאוכלוסיות אלה ומדדו את נטייתם להפצה. בנוסף, הם בדקו את התכונות שעשויות להשפיע על הישרדותם בתנאי שטח החדשים, כמו למשל גודל גוף העכביש, ותכונות הקשורות לרבייה. "ציפינו למצוא שעכבישי אלמנה חומה בחזית הפלישה יראו התנהגות, גודל גוף ומספר צאצאים שונה מעכבישים באוכלוסיות מבוססות." בישראל לדוגמה, נמצא שבאוכלוסיות חדשות (ירוחם ושדה בוקר) לעכבישים היה קצב הפצה גבוה לעומת אלו באוכלוסיות ותיקות (תל אביב ובאר שבע). דגם דומה לא נמצא באוכלוסיות בארצות הברית". הסבר אפשרי הוא שהמרחקים בין אוכלוסיות המחקר בארצות הברית היו גדולים ועבר יותר זמן בין אירועי ההפצה.

בהגיעם ליעד חדש עשוי להיות למינים הפולשים יתרון על פני מינים מקומיים. וולריה ארבסקי, סטודנטית לתואר שני באקולוגיה בבי"ס ללימודי מדבר ע"ש אלברט כץ, בהנחיית דר' מאורי, פרופ' סגולי ופרופ' לובין, בחנה את הרעיון הזה על ידי השוואה בין האלמנה החומה הפולשנית לבין האלמנה הלבנה המקומית. היא מצאה כי אויב טבעי נפוץ, צרעה טפילית, תוקף בתדירות גבוהה יותר פקעות ביצים של העכביש אלמנה לבנה שהוא מין מקומי בהשוואה לאלה של עכביש האלמנה החומה הפולשנית. יותר צרעות וצרעות גדולות יותר הגיחו מתוך שקי הביצים של האלמנה המקומית, מה שמעיד על כך שהמין הוא פונדקאי טוב יותר לצרעה. בנוסף האלמנה החומה טווה שכבת הגנה נוספת בצורת קוצים על פני פקעת הביצים שלה, דבר המוריד עוד יותר את הסיכוי לטפילות. ההגנה הטובה יותר של פקעות ביצי אלמנה חומה לטפילות ע"י הצרעה עשויה להסביר את ההתפשטות המהירה של עכביש זה ברחבי העולם. המחקר התפרסם בכתב העת Behavioral Ecology.

המחקרים של דר' מאורי נתמכו על ידי מלגת צוקרמן STEM לפוסט-דוקטורט, מלגת Mitacs Globalink. המחקר באוניברסיטת טורונטו סקארבורו נתמך על ידי מענק NSERC Discovery (#2017-06060) ומענק קרן הזדמנויות למנהיגים מקרן קנדה לחדשנות (#203764) למיידיאן אנדרדה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן