יבול שיא
הרפת והחלב
אבוקדו 4 1

"שותפים בעשיה לאורך כל הדרך"

7 דק' קריאה

שיתוף:

החודש פרש ראובן דור מתפקידו כיושב ראש שולחן מגדלי האבוקדו בישראל * כשנכנס לתפקיד לפני שבע שנים היו בישראל 60-65 אלף דונם מטעי אבוקדו – היום אנחנו כבר ב-140 אלף פלוס * בראיון מדבר דור על התמיכה הגדולה של המגדלים המחקר, ההדרכה והממסד בענף, ועל העיקשות בלהמשיך בפיתוח שווקים ויעדים חדשים לאבוקדו הישראלי למרות הקשיים

ראובן דור מסכם שבע שנים בתפקיד יו"ר שולחן מגדלי האבוקדו במועצת הצמחים. "בעבר גידלתי הרבה אבוקדו, היום אני מגדל מנגו ובחמש-שש שנים האחרונות השכרנו משק של 70 דונם אבוקדו."

כשנכנסת לתפקיד יו"ר שולחן האבוקדו, ציפית שהענף ימריא ככה כלפי מעלה?
"מי שפנה אלי אז הכיר את הרקע שלי – הייתה תקופה שניהלתי את ענף הפירות, הרבה שנים הייתי מנהל מחלקת הייצוא במועצת הפירות הישנה, תחת הנהלתו של דני ברונר ז"ל, לפני שנתיים ניהלתי במשך עשור את ענף המנגו, אז הכירו את הרקע שלי, הניסיון והידע שצברתי – אבל האמת שלא ידעתי לאיזה כיוון הולך האבוקדו בעולם ובטח בישראל.
"כשהתחלתי לעבוד היו בישראל 60-65 אלף דונם מטעי אבוקדו – היום אנחנו כבר ב-140 אלף פלוס. ה'בום' הגדול של ענף האבוקדו בישראל ובעולם כולו הוא בעצם תרגום של ביקושים מול היצע חסר. ומאז שהאבוקדו הוכרז בעולם כ'סופר-פוד' (מזון על) האבוקדו נמצא רק בעליה מתמדת. יש נטיעות אבוקדו בכל רחבי העולם, אנחנו לא משחקים במשחק פרטי של ישראל בלבד, ועם הזמן האבוקדו הפך לענף הייצוא החקלאי מספר אחד. לצערי, המשבר המתמשך בענף ההדרים, בעיקר בגלל המשבר ב'אור' שהיה התקווה הגדולה של ענף ההדרים, גרם ללא מעט חקלאים לעזוב את ההדרים ולעבור לאבוקדו."

ראובן דור
ראובן דור. שואפים להגיע ל-9 ק"ג אבוקדו לנפש בשנה

העולם רוצה האס
"אני חושב שבענף האבוקדו," מוסיף ראובן, "הרמה המקצועית היא מאוד גבוהה בישראל בהשוואה לעולם, ראיתי גם מה קורה בעולם, אבל גם לנו יש בעיות שאנחנו חייבים לפתור אותם בהמשך ובעיקר הן תלויות באלף – בהרכב הזנים שלנו ובחוסר קרקעות מתאימות. העולם רוצה האס ומסיבה מאוד פשוטה, הוא מאוד קל לשיווק והוא ready to eat, מוכן לאכילה, כמובן לאחר קטיף הופך צבעו לשחור – כל מי שעוסק בסחר אומר שתמיד יש מישהו שמוכן לרכוש אותו.
"עכשיו, לנו יש בעיה של הרכב זנים, האזור של עמק הירדן והגליל אנחנו לא מגדלים האס כי ההאס הוא קטן, הוא לא פורה והוא לא נמצא במטעים. שם אנחנו מגדלים בעיקר את הירוקים, בעיקר אטינגר ופינקרטון.
"בשנים האחרונות נכנסו זנים דמויי האס, חלק מזני ייבוא, בעיקר הג'ם שהגיע מדרום אפריקה, הוא זן פטנט של חברת 'וספליה', הוא דמוי האס, הוא איכותי עם יבולים גבוהים, עם פרי יחסית גדול ועוד זנים אחרים. מדברים הרבה על המלומה, זן מצוין, אף הוא זן פטנט דרום אפריקאי, אבל הוא ניטע בכמויות קטנות בינתיים בארץ. במסגרת פרויקט ההשבחה הישראלי יש עוד דמויי האס, חלקם ישראליים. אנחנו מחפשים זן מאוד פורה שיהיה דומה להאס, יש לנו מספר טיפוסים מעניינים אבל אנחנו עוד לא שם מבחינה מסחרית, עדיין אנחנו בעבודה על העניין הזה, כאשר היום הולכים בשיטות חדשות בתחום הגנטיקה ועוד.
"עיקר ההאס בישראל מגיע ממישור החוף, מראש הנקרה ועד מישור החוף הדרומי, כולל עוטף עזה, שמגדלים שם האס שהוא הזן השולט. בעיקר של מילופרי, גרנות אבל גם בשפלה היותר פנימית, נקרא לזה אזור גדרה עד בואכה נגבה ואחרי זה עוטף עזה. עוטף עזה – אזור מצוין לאבוקדו אבל הבעיה שלנו שאין לנו מספיק קרקעות מתאימות ופנויות לנטיעות, כי אנחנו זקוקים לאזורים שמשוחררים מסכנת קרה, אבוקדו לא עומד במצב של קרה."

הבנתי שבעוטף עזה, לקחו קרקעות של גד"ש והסבו לאבוקדו.
"נכון, זה בדיוק מה שעשו. בחמש שנים האחרונות עשו הסבה אבל גם זה לא לגמרי הלך פשוט וחלק, כי מגדלים שם גידולים סולניים (גזר, בטטות, תפו"א) ויש שם מחלה שנקראת דוררת קרקע, מחלה שמוכרת בתפוחי אדמה ואז אבוקדו שניטע בקרקעות שלא משוחררי דוררת, יש סכנה שאחוזי התמותה יהיו גבוהים מאוד. אבל יש לנו פרויקט בחוות גילת שעוסק בבחינת כנות עמידות בדוררת ואנחנו על זה כמו שאומרים. זה נושא שהוא בר פתרון."

נהיה בתחרות תמידית
אז מעצמת אבוקדו לא נהיה בעתיד הקרוב.
ראובן: "אתה יודע, הכל יחסי. בעולם יש היום תפוקה של בערך כ-7 מיליון טון אבוקדו וקודם כל, מבחינה מקצועית אנחנו מובילים, יש לנו את היבולים הממוצעים הכי גבוהים בזן האס, אבל הבעיה הקשה שלנו עם הזן הזה היא הסירוגיות – שנת On, שנת Off… לפני שנה היינו על כ-260 אלף טון ומזה כ-130 אלף טון ייצוא – והשנה אנחנו על 140 אלף טון והייצוא יהיה 50-60 אלף טון, בערך חצי ממה שהיה שנה שעברה. הדבר הזה מאוד מאתגר את היצואנים כי יש פה בעיה של חוסר יציבות עסקית-כלכלית, כי אתה צריך לשמור על רצף אספקה. אז אם שנה אחת אתה מביא ללקוח X אבוקדו ושנה אחרי זה אתה מביא לו 50% מאותו X, אז המתחרים נכנסים למקום שבו לא הצלחת למלא. יש היום נטיעות אבוקדו בכל העולם וגם במרחב הקרוב אלינו – מרוקו, ספרד וכל מה שקורה עכשיו באפריקה, בעיקר בקניה אבל לא רק בקניה, גם באתיופיה, במערב אפריקה, עכשיו זמביה (ויש כמובן אבוקדו בחצי כדור הדרומי אבל איתם אנחנו לא מתחרים) נכנסה – אז אנחנו נהיה בתחרות תמידית.
"מצד שני, ישנה גם התפתחות גדולה בדרום אמריקה, אם ניקח שלוש מדינות: קולומביה, צ'ילה ופרו. אז צ'ילה בשנים האחרונות במצוקה גדולה של מים, אבל בקולומביה יש התפתחות מאוד מאוד גדולה, בפרו כנ"ל. אז בא נגיד שמצב המטבעות הוא כזה שבמידה מסוימת מקל עלינו מבחינת האספקה לאירופה כי הם משווקים יותר לארצות הברית והמצב שם לא בדיוק מספק את הביקושים, אבל בשורה התחתונה אנחנו בעולם של תחרות. בשנים האחרונות צריכת האבוקדו בארה"ב עלתה מ-250 אלף טון לצריכה של כרגע 1.25 מיליון טון."

מה אתה אומר על העונה עד עכשיו?
"תראה, העונה חסר פרי אבל מבחינת התמורה לחקלאי תהיה עונה יחסית טובה. אנחנו רק בחצי העונה, נראה איך יתנהלו המחירים גם באירופה וגם פה בשוק המקומי. אז נכון היבולים די נמוכים אבל התמורות לק"ג או לדונם גבוהים לעומת לפני שנה, זה איזשהו פיצוי מסוים על המחסור ביבול."

בשבע שנות כהונתך שולחן המגדלים תמך בענף בצורה בלתי רגילה.
"השולחן לאורך כל השנים התגייס למען המגדלים, כדי למנף את ענף האבוקדו המתפתח. את כל ענייני המו"פ ניהל אודי גפני ויש ביננו שיתוף פעולה צמוד. מצאנו את עצמנו בשלוש שנים שאין ממשלה, שלא הצלחנו לגייס תקציבים והתמודדנו לבד. לדוגמא, כל הנושא כל פריצה לשווקים חדשים וזה שהצלחנו לפרוץ לשוק היפני שהרגולציה שם נוקשה מאוד זה בהחלט הישג. עשינו זאת לא מעט בעזרת העזרה של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, אבל את הקטע הכספי והארגוני – המגדלים הם אלה שהרימו אותו. בשנה הזאת שוב נוציא שלוש מכולות ליפן…"

וזה מחזיק עד יפן?
"אז לפני שנה כולנו הופתענו, זה אחרי שעשינו בארץ במשך שנתיים סימולציות כדי לבחון את העניין – הספינה הייתה 52 יום על המים, בגלל קווי הובלה בעייתיים ביותר והאבוקדו הגיע במצב מצוין! השנה בגלל שינויים אנחנו מצפים שזמן ההובלה יהיה רק 35 יום. עכשיו, לבוא ולהגיד היום שזו פריצה עסקית אז לא – זה לא פריצה עסקית אבל אנחנו רוצים לגוון את הלקוחות שלנו ולא כל יום יהיה מצב של הוא כמו היום, של ין מול דולר או ין מול שקל – שהוא בעייתי.
"אנחנו רוצים לשמור על השלוחה הזאת בתקווה להגדיל אותה בעתיד. צריך לזכור שלא מעט ממומן על ידי המגדלים. למשל, אנחנו לא יכולים להוציא היום מכולה לדרך בלי שיבואו מפקח מיפן וילווה את כל המשלוחים. זה גם עלויות, לא עלויות מטורפות אבל אתה חייב לממן הכל – מלווה, כרטיסי טיסה, את כל השהות שלו ומלבד זאת, אנחנו מבטיחים לכל מי שמייצא ליפן מחיר שווה ערך למחיר באירופה. בשנה שעברה זה דרש מאיתנו לסבסד את כל העניין, אבל כיעד שאני לפחות הצבתי אותו לפני כחמש שנים, בכדי להיכנס לשווקים חדשים – אני עדיין מציב אותו.
"מלבד יפן, הגענו כבר להסכמה עם סין על יצוא אבוקדו – השגנו את כל האישורים, אבל סין הודיעה למשרד החקלאות שהיצוא מותנה בכך שיאפשרו להם לייצא לישראל הדרים ותפוחים ולכן זה לא יצא לפועל. אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על הודו ולא להסתמך רק על אירופה. תיקח לדוגמא את מה שקרה במלחמה בין אוקראינה לרוסיה. רוסיה לוקחת את כל הזנים הירוקים וזה לא שהפסיקו לאכול ברוסיה, אבל לייצא היום אבוקדו לרוסיה, בלי שיש לך בטחונות לכסף זה לא פשוט, אז היצואנים היום הרבה יותר זהירים ולא מייצאים לכל אחד. המצב היום הוא לא מצב נורמלי ורגיל.
"אז לכל הדברים האלה צריך להקדיש זמן, בסך הכל הענף שלנו מוטה ייצוא, למרות שיש לנו גם בשוק המקומי ביקושים מצוינים ואנחנו מריצים כרגע מסע פרסום ארוך, לאורך חמש שנים, לעידוד צריכת האבוקדו בישראל ואנחנו רק בשנה השניה, כדי שידברו אבוקדו כל הזמן."

אבל הבנתי שצריכת האבוקדו גם כך גבוהה מאוד, אז יש עוד מקום להגדיל?
"נכון, אנחנו במקום שני בעולם. הגדרנו בתוכנית האסטרטגית שלנו, ייצור ושיווק, שהמטרה היא שנגיע לצריכה כמו במקסיקו – שם הצריכה הממוצעת עומדת על 12 ק"ג לנפש בשנה ובישראל היא עומדת על 9 ק"ג לנפש ואנחנו שואפים להגיע לשם.
"תראה, בסופו של יום ייצוא זה לא דבר שהוא מקודש, כשאתה עושה חישוב עסקי. חשוב לי לציין שהמגדלים נותנים מינוך לכל הפעילות שיש בשולחן, מינוף שמאוד חשוב והיתרון של הענף שלנו שהוא מאוד מאוד מאורגן. אמנם לא כולו, אבל בחלקו היותר גדול הוא ענף קיבוצי אז כשאתה רוצה להקים פרויקטים לזנים במידה מסוימת זה יותר קל, ואני משווה את זה לענף המנגו שאני בא ממנו."

חקלאות ידועה 'תופעת העדר', מה שמצליח הולכים עליו. אתה עדיין מייעץ לחקלאים ללכת על אבוקדו, למרות הירידה במחירים בשנים האחרונות?
"אני מייעץ לחקלאים ללכת על אבוקדו בתנאי שהם חקלאים שמעבדים באזור שמבחינת הקרקע והמיקור אקלים מתאים לאבוקדו – אם כך אני ממליץ. כמובן שאני לא ממליץ לקחת סיכונים ולא לטעת במקומות שהם מוכי קרה, למרות שאנחנו עושים לא מעט ניסיונות להתמודד עם הענין הזה של אירועים מוכי קרה, מרשתות עד סוגים רבים של מאווררים, אבל מדובר בהשקעות גדולות מאוד וזה לא סתם שבעוטף עזה הענף התפתח ככה. יש שם מיקרו אקלים מתאים, יש אדמה מתאימה ואנחנו כבר בדרך להתגבר על הבעיה של הדוררת. בינתיים כמעט כל דונם שנטעו בישראל, בכולם עסקית זה עסק טוב לחקלאי – אבל צריך לבחון את הנתונים מראש, הבעיה היא שאין אלטרנטיבות ובחקלאות יש משבר מתמשך של אלטרנטיבות בעייתיות."

כמה מילים ליו"ר השולחן החדש?
"כמה שאני מכיר את שחר גולדברג מקיבוץ אפק, בעשר השנים האחרונות הוא גם יושב ראש של שולחן האפרסמון, הוא גם שותף בחברת הדרכה שנקראת 'אצבעות ירוקות'. שחר הוא מקצוען בגידול אבל בתפקיד יו"ר השולחן נדרשים פה לא מעט קשרים, גם דברים שקשורים לאגרו-פוליטיקה – אתה צריך לעבוד בשיתוף פעולה עם הממסד ועם לשכת המדענית הראשית, עם המחלקה לסחר חוץ, אתה חייב לעבוד עם השירותים להגנת הצומח, כן? בנוסף אתה חייב כל הזמן לנסות לגייס תקציבים, לא רק מהמגדלים. שחר הוא איש צעיר ממני ב-20 שנה ויש לו עוד עתיד ארוך ומבטיח, אבל אני כמובן אעזור לו, אני בטוח שהוא ייכנס יפה לעניינים ואני מאחל לו הצלחה רבה בתפקיד.
"לסיכום, אני רוצה להגיד עוד מילה אחת חשובה – אני לא לבד בעשייה הזאת למען ענף האבוקדו. אנחנו בהחלט זוכים לשיתוף פעולה מעולה מצד המגדלים, זוכים לשיתוף פעולה מלא ממנהל המחקר החקלאי, ממו"פ צפון, ממו"פים וחוקרים אחרים, ממשרד המדען הראשי וכמובן מכל מנהל ההדרכה של שה"מ, בעיקר מצד מיקי נוי שהוא המדריך הארצי לאבוקדו, מאודי גפני שמנהל את המו"פ ואנוכי – כולנו שותפים בעשיה לאורך כל הדרך."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה יוצאים לפעילות נוספת של איסוף ופינוי פסולת חומרי ההדברה ותכשירים וטרינריים מחקלאים. עד כה נאספו כ-90 טונות של חומרי הדברה ותכשירים חקלאיים ישנים או פגי תוקף אורן לביא, מנכ"ל
בעקבות קמפיין משרד החקלאות ולרגל הכניסה לתוקף של חוק סימון ארץ מקור גם במכירה מקוונת: 85% מהציבור מעדיף לרכוש תוצרת חקלאית מקומית. תוצאות הסקר שנערך על רקע המלחמה ניתן ללמוד כי החשיבות של חקלאות
במסגרת התוכנית, נבחרו בהליך תחרותי 9 זכיינים המשלבים תאגידים ישראלים וזרים, משקיעים, אשכולות אזוריים ועמותות בכל רחבי הפריפריה ויפעילו את מרכזי החדשנות, במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארטאפים חדשים עם חיבוריות אזורית חזקה ולקדם
3 דק' קריאה
על פי נתוני ארגון הגפן והיין הבינלאומי -OIV (International Organization of Vine and Wine)  שפורסמו בנובמבר האחרון, היקף ייצור היין העולמי בשנת 2023 צפוי להיות הנמוך ביותר ב-60 השנים האחרונות. זאת בשל פגיעה שנגרמה
2 דק' קריאה
המלחמה בעזה והעימות הצבאי בצפון, יצרו בקרב משקים חקלאיים ועסקים קטנים נוספים אתגרים וקשיים כלכליים – תזרימיים. השומר החדש ו- SparkIL יוצאים במיזם חדש שיספק להם אפשרות לקבלת הלוואת חירום של עד 100,000 ₪
2 דק' קריאה
מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות בנתב"ג תפסו בתוך 48 שעות אלפי חלזונות במשקל של כ-5 ק"ג. החלזונות משמשים, ככל הנראה, למאכל במזרח, והם נתפסו תוך 48 שעות אצל שתי עובדות זרות שחזרו
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן