יבול שיא
הרפת והחלב
7620b3da 15b8 4d47 b0bb 3498a9101936

עכשיו זאת אדמה ולא עוד

2 דק' קריאה

שיתוף:

חדר האוכל הישן של בארי היה מרכז הקיבוץ, עכשיו הוא ערמת פיגומים. ולמה חשוב כל כך, דווקא עכשיו, לצאת להפגין

שלא תבינו לא נכון, אני עוקבת אחרי החדשות, פשוט לא דרך הטלוויזיה. ובחדשות המקומיות שלנו הודיעו שבימים אלה הורסים את צריף חדר האוכל הישן של בארי. חדר האוכל, ועוד הישן (!), זה שהיה מרכז הקיבוץ בימים ההם, ההתגודדויות, האסיפות, הגטו של המתנדבים, יוחנן
שר במטבח…
אחסוך לכם את כל מה שאתם מכירים ממילא בווריאציה של הקיבוץ שלכם. נדבר על החידושים שהבאנו אנחנו.
על הקלות שבה אפשר לשרוף מבנה עשיר בעבר ובסמליות. יש לשער שבהיותו עשוי עץ הוא קרא לנוח'בה, שלא ידעו את ערכו ההיסטורי, ומרגיש כאילו גפרור בודד הספיק כדי להציתו.
השופלים הגיעו יום קודם. אחד מהם עבר מולי על מוביל בכביש הקיבוץ הצר וגרם לי לעלות עם המכונית על המדרכה. וככה ידעתי שזה בא.
לא היתה להם הרבה עבודה, בעזרת זרנוק מים שכוון להריסות הם ערמו את פיגומי הברזל וקרצפו את הרצפה.
מתחתיה נגלה חול רענן וטרי, שכאילו נשפך רק אתמול. כמו בתחנת המשטרה בשדרות, הפתיע אותי מראה האדמה החשופה. כנראה שיהיה פה גינון בהמשך. אבל עכשיו זאת אדמה ולא עוד. אנחנו נוסעים סביב באופניים שלנו ומסתכלים דרך הגדרות. חזרנו לאדמה.
חבר לדוגמה
ומכל האסוציאציות והזיכרונות אני רוצה לספר דווקא על זיכרון אחד קצר ופשוט, לפני שנה בערך, בחדר אוכל החדש והסמוך, שעומד על תילו ללא פגע.
לפני כשנה יצאתי להפגנה בשעות הערב, כשעיני נתקלה בחבר כבן 40, שילדו נתלה על רגלו מתוך משחק. ואני זוכרת שחשבתי: כמה חשוב שאתה משחק איתו, אבל אתה ממשפחה שקרובה אליי בדעות. אתה לא מבין שאם תמשיך רק לשחק איתו, הוא יגדל למציאות שאתה לא רוצה שיהיה בה?
עברנו את 7 באוקטובר, החבר ומשפחתו (שאתם מבינים שהם רק דוגמה) יצאו בשלום מהאירוע. ועדיין, לא תראו אותו באף הפגנה, או אפילו סתם מביע דעה. הוא לא היחיד – הוא הרוב. קרה לבארי ויישובי העוטף מה שקרה, הוא פליט, החטופים מופקרים, הצפון בוער כולו.
והוא? יש להניח שהוא אומר לפעמים משהו בשיחות סגורות, שבהזדמנויות הנכונות הוא עונד סיכה צהובה על הבגד. זה מספיק לו, ואני לא מבינה איך, ואני לא מבינה את כמות האנרגיה שמוצאת על "מי שכח כביסה בקומה שלי?" (למרות שיש בזה משהו מעודד) לעומת כמות האנרגיה שלא מושקעת במלחמה על העתיד שלנו.
לא מבינה (באמת!) איך אנשים יכולים להסתפק בלראות רק את מה שקורה מתחת לאף שלהם בזמן שהמציאות נדחפת אפילו לשם באגרסיביות.
בעלת ניסיון
אומרים שברירת המחדל של המין האנושי היא אי-עשייה, אולי גם מוטמעת בתוכנו נטייה הישרדותית להישאר במרכז העדר. כבר מתחילת ההפיכה המשטרית שמעתי רבים שאומרים: אין טעם, זה לא יעזור.
מסתבר שסבל ההפסד גדול בהרבה משמחת הניצחון, תכונה שמכעיסה אותי. בגלל זה לוותר? מה כן מוציא בוודאות לרחובות? רק דבר אחד: רעב. הוא פורץ את כל המחסומים. יש אנשים שרק כשהם מגיעים ללב ליבה של ההישרדות יעמדו על דעתם.
ומה שיש לי להגיד להם הוא שאנחנו לפני הכרעה היסטורית: הסדרה, הכוללת החזרת החטופים וכפי הנראה גם את הפסקת הלחימה בצפון, מול ערכיות חדשה בה חיי האזרחים וסבלם חסרי חשיבות ומול מלחמה איומה שהעורף כלל לא מוכן לה ועשויה להפוך למלחמה אזורית. תוצאותיה יהיו הרבה שכול וחורבן, יכולה להגיד לכם כבעלת ניסיון. אתה, את, עוד בבית?
מחכים לרגע האחרון? קחו בחשבון שכשתחליטו לצאת – יהיה מאוחר מדי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מגדלי תפוחי אדמה מכל הארץ, התכנסו ב-19 בפברואר בקריה החקלאית להיפגש עם מדריכים וחוקרים בתחום, ולשמוע על המחקרים החדשים שנעשו בתפוחי האדמה לאחר דברי הפתיחה של זיו מי-טל, מדריך ירקות בשה"מ,  סיכם אברהם ארליך
3 דק' קריאה
חוקר ראשי: דר׳ תמר אזולאי-שמר מנהל המחקר החקלאי, נווה -יער מדריך שה״מ״ שי צעידי שותפים: דר׳ דנה חרובי מנהל המחקר החקלאי, בית-דגן, דר׳ יובל כהן מנהל המחקר החקלאי, בית-דגן, דר׳ מרק-פרל  אגרו-מטאורולוגיה האגף לשימור
3 דק' קריאה
כדי לענות על שאלה זו, ביקרתי בכפר הנוער בן שמן, נושא הדגל של החינוך החקלאי בישראל, והופתעתי לטובה *תמונה ראשית: מרכז המשק כלי בראון (משמאל) והסמנכ"ל משה בן שושן, בגן הזואולוגי "אם חקלאות כאן,
5 דק' קריאה
הזית הוא אחד הגידולים החקלאיים החשובים והנפוצים ביותר בעולם בכלל, ובארץ בפרט. שיטת איסוף הזיתים משפיעה באופן ישיר על איכות המסיק ועל יעילות העבודה. במהלך השנים פותחו סוגים שונים של מנערות זיתים. לכל שיטת
7 דק' קריאה
משבר האקלים, שבליבו התחממות גלובלית, כבר משפיע עלינו כיום, והתחזיות צופות החמרה נוספת. כל אחת מהשנים בעשור האחרון מדורגת כאחת מעשר השנים החמות ביותר שתועדו, כששנת 2023 דורגה כשנייה הכי חמה ושנת 2024 כראשונה.
5 דק' קריאה
היחידה לחקלאות וחדשנות גולן יצאה לסיור מקצועי בדרום הארץ במטרה לקדם שיתופי פעולה, לחלוק ידע מקצועי וללמוד מהצלחות חקלאיות בדרום תמונה ראשית: אנשי צוות חוות היישום וההכשרה- אלדד עפרוני, עדי מנור וריטה מונדר לומדים מחקלאי
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן