יבול שיא
הרפת והחלב
שבועות 1

"עליית מחיר החמאה צריכה ללמד אותנו לקח על חשיבות הייצור המקומי וביטחון המזון" 

4 דק' קריאה

שיתוף:

אומר איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, בעקבות הפרסומים לפיהם מאז הוצאה החמאה מפיקוח עלה מחירה ב-18% * בראיון לקראת חג שבועות מסכם שניידר את השנה האחרונה: "שנה מאוד מורכבת, אבל גם שנה בה ידע הענף להתאים את עצמו לשינויים ,המשכנו לייצר ולספק חלב ומוצריו לציבור כמעט ללא הפרעות" 

שנתיים חלפו מאז מונה איציק שניידר (51), חבר מושב בית אלעזרי שבמועצה האזורית ברנר, לתפקיד מנכ"ל מועצת החלב והשבוע נפגשנו עמו לראיון חגיגי, לקראת חג השבועות. 

איציק נשוי ללימור, יוצאת קיבוץ גבעת ברנר ואב לשלושה ילדים. לפני מינויו למנכ"ל מועצת החלב, כיהן כמנכ"ל "החקלאית". לפני כן כיהן סמנכ"ל מועצת החלב במשך חמש שנים ובעבר שימש כמנכ"ל אגודות הצאן עזיזה והנוקדים. 

איך אתה מסכם את השנה שחלפה עלינו בענף החלב? 

"השנה החולפת היתה שנה מאתגרת מאוד. בחלק הראשון של השנה התעסקנו עם ההשלכות של נגיף הקורונה, בעיקר במחלבות בנושא של ניהול כח אדם ומחסור בעובדים סביב הסגרים והבידודים שהכתיבו נוהלי עבודה מיוחדים ונוקשים.  

ואז פגשה אותנו המלחמה באוקראינה עם כל ההשפעות שלה על הכלכלה העולמית ועל שוק הסחורות. חווינו עליות מחירים שלא ידענו במשך עשרות שנים במחירי הגרעינים וכתוצאה מכך גם במחירי המזון הגס. בגדול – שנה מאוד מאוד מורכבת ומאתגרת, אבל כמו תמיד ענף החלב כמו שכל השנים ידע להתאים את עצמו למתרחש – גם השנה ידע להתאים את עצמו לשינויים, המשכנו לייצר ולספק חלב ומוצרי חלב לציבור כמעט ללא הפרעות." 

היתה עליה בצריכה במוצרים? 

"את הרבעון הראשון של השנה התחלנו דווקא עם סטגנציה, שהיא למעשה עצירה בגידול. לשמחתי, ברבעון הנוכחי יש סימנים שהשוק חוזר לעצמו ושוב רואים מגמה של עליה. אני מקווה שהיא גם תימשך."  

ב-1 ביולי אמור להתעדכן מחיר המטרה והרפתנים צופים בלגן סביב הנושא, בעיקר לאור מה שהיה עם בג"צ כחלון… 

"יש שני מנגנונים שפועלים במקביל: הראשון הוא מנגנון "מחיר המטרה" זהו התשלום שמקבל הרפתן בשער המשק על כל ליטר חלב שהוא משווק, זה מנגנון שקבוע בחוק והוא מנגנון אוטומטי, חלק מההבנות שהגענו אליהן רק בתחילת שנה שעברה עם משרד האוצר והחקלאות במסגרת ההסכם שחתמנו הן שהמנגנון הזה ממשיך לפעול במתכונתו הנוכחית, לכן אני לא רואה שום סכנה לכך שלא יישמו את המנגנון הזה – זה מנגנון אוטומטי והעליה שככל שתצטרך להיות – תקרה ותבוצע. 

במקביל למנגנון מחיר המטרה פועל מנגנון נוסף והוא מנגנון לעדכון של מחירי מוצרים החלב המפוקחים – על זה היה בג"צ והתנהלות מול השר לשעבר כחלון. גם עכשיו אנחנו נמצאים ערב החלטה על עדכון המחיר. למעשה וועדת המחירים של משרד האוצר והכלכלה המליצה לעדכן את המחירים ב-6.5% – שר החקלאות ושר האוצר בהצהרותיהם אמרו שהם לא מתכוונים לעלות את המחירים – כרגע מבחינה פורמלית הנושא נמצא בבחינה. אנחנו במועצת החלב מנסים למצוא איזושהי נוסחה על מנת לרכך את העלייה הצפויה, להגיע לאיזשהן הבנות כך שניתן יהיה למתן את ההתייקרות לציבור ולפרוש אותה.  

אנחנו מודעים לגודל האחריות שרובצת עלינו ואנחנו גם מהווים חלק מהפתרון לבעיה הזאת. אנחנו מבינים שצריך להירתם פה – שר החקלאות מוביל את הנושא ואני מאוד מאוד מקווה שנצליח להגיע להבנות לשביעות כל הצדדים." 

איציק שניידר
איציק שניידר על רקע הרפת. צילום: נועם גיגר 

בהסכמים קודמים שנחתמו עם האוצר דובר על התייעלות ופתיחה הדרגתית ליבוא מוצרי חלב מחו"ל. היקף היבוא עלה השנה? 

"אנחנו מתנהלים לאור הסכם שחתמנו בתחילת השנה וכמו בכל הסכם גם בהסכם הזה, יש הסכמה שלנו לפתיחה מסויימת של יבוא. אני חושב שבהסכם יש מנגנון שהוא הוגן לשני הצדדים ומאוזן, משמעות המנגנון היא שככל שתהיה עליה בביקושים – העלייה הזאת תתחלק בין הגדלה של המכסות לשוק המקומי לבין פתיחה של היבוא. זה מתחיל באחוז קטן ואחרי זה הולך ועולה אבל בתפישה שלי יש פה מנגנון שהוא נכון ואפשר להמשיך להתנהל איתו, כי מצד אחד אנחנו לא פוגעים בקיים אבל ככל שתהיה עליה נחלק את שיעורה בין השוק המקומי לבין היבוא. זה מנגנון שבעיני ראוי ושהענף שלנו גם יודע לחיות איתו." 

רק אתמול פורסם סקר שוק מיוחד שהראה שמחיר החמאה עלה מאז שהוצאה מפיקוח. 

"נכון מאוד, הסקר הראה שמחיר החמאה מאז הוצאה מפיקוח עלה ב-18% – למרות פתיחת היבוא והסרת הפיקוח ושוק חופשי וכדומה. עוד לפני שהוציאו את החמאה מפיקוח התנגדנו לצעד הזה, אנחנו ראינו את הנולד, ידענו שזה יקרה. אנחנו חושבים שהפתרון הוא לחזק את הרפת ואת היצור המקומי ולא לחזק שניים או שלושה יבואנים גדולים. כאשר אתה נותן כוח ליבואנים זה מה שקורה – המחיר בסוף עולה, אין מה לעשות זו גם לא כלכלה חופשית, כשיש שני יבואנים גדולים אז הכוח נמצא אצלם ואנחנו רוצים שהכוח יישאר בידי הרפתנים והמחלבות המקומיות. הדבר הזה מקבל מישנה תוקף במיוחד בעת הזאת, במיוחד אחרי שראינו מה קורה עם אוקראינה בעולם של היום, מדינות מתכנסות בתוך עצמן. רק אתמול הודו הודיעה כי היא מפסיקה לייצא חיטה, רק שנבין, שהודו מפסיקה לייצא חיטה זה אומר שלמצריים אין מספיק קמח  בשביל לעשות פיתות וזה צריך ללמד אותנו לקח על חשיבות הייצור המקומי, על ביטחון המזון ובטח במוצר כל כך חשוב ובסיסי כמו בחלב." 

זה לא חדש, זו בעיה ישנה, בעיה שעלתה משיחות עם רפתנים רבים היא בעיית המחסור בעובדים ובמנהלים, כאשר חלק מהמנהלים מנהלים כמה רפתות במקביל. 

"קודם כל, נושא של 'דור ההמשך' הוא תמיד נושא שנמצא בראש סדר העדיפויות שלנו – צריך לטפל בו ולהשקיע בו וכמה שהענף יותר ישקיע בכך זה יותר טוב. לגבי העובדה שציינת, שמנהל אחד מנהל מספר רפתות – זה לא בגלל שחסר מנהלים אלא בגלל שהיום בעצם הרפתות הן רפתות מאוד מאוד מתקדמות, כל רפת זו מעצמת הייטק, החל מהחיישנים שנמצאים על הפרות, מכון החליבה הממוחשב, וכל נושא הניהול – היום הכל בעצם מבוקר מחשב מהתחלה ועד הסוף. במציאות הזו מנהל רפת לא חייב לשבת ברפת עצמה על מנת לנהל אותה – הוא יכול לשבת ליד מחשב ולא משנה באיזה מקום ובעצם כך לנהל מספר רפתות במקביל.  

אנחנו יכולים לקחת את המנהל הכי מוכשר והכי טוב ובכלים שישנם לתת לו לנהל יותר מרפת אחת – אני חושב שזה רק מהווה תעודת כבוד לענף ולא רואה בכך בעיה. נהפוך הוא, ישנם מנהלים מוכשרים מאוד בארץ שמנהלים במקביל גם רפתות בעולם." 

היכן אתה חוגג את חג השבועות? 

"אני חוגג את חג השבועות אצלי במושב, בית אלעזרי בבסיס הוא מושב של רפתנים ויש לנו את החגיגה המסורתית וכמובן, כמו כל עם ישראל, נחגוג גם את החג בבית עם ארוחות חלביות ושפע מוצרי החלב מהיצור המקומי של המחלבות המעולות שלנו . אני רוצה לאחל חג שבועות שמח לכל עם ישראל ובתוכן כמובן לרפתנים, לגבנים ולכל העוסקים בענף החלב – זו תעשייה גדולה של כ-15 אלף איש שעובדים ומועסקים בעיקר בפריפריה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הופסקה פעילות מחלקת השחייה של הפועל גליל עליון. הוריי השחיינים: הסגירה עלולה לגרום למשפחות לוותר על חזרה הביתה  פעילות מחלקת השחייה של הפועל גליל עליון הופסקה בתחילת החודש ולא ברור אם ומתי תתחדש, ובאיזה
3 דק' קריאה
תולדות קיבוץ דליה, מימי "חומה ומגדל", דרך "חג המחולות" ואנקדוטות נוספות בספר "איך היגענו הנה – לידתו של קיבוץ" שכתבה עדה רוזן גל, בת הקיבוץ  *תמונה ראשית: עדה רוזן גל. הניסוי והנס. הקמת קיבוץ
5 דק' קריאה
בכלבו, בטיול על קו הרפת או בהליכות מוקדמות בבוקר בפרדס, חבורה מלוכסנת עיניים וקצת ביישנית, עם חיוך נעים ו"סוואדיקפ". שהם סמית מגבעת חיים איחוד מכנה אותם "הציונים החדשים"  בניגוד למקומות אחרים בארץ, העובדים הזרים
5 דק' קריאה
מה יעשה נער חסר בית שמסולק הביתה מכפר הנוער שהוא ביתו היחיד? להדי בן עמר היה, כרגיל, רעיון יצירתי  זה קרה לפני למעלה מ-40 שנה.  שנת 1980 מצאה אותי בתפקיד מדריך ואב-בית בכפר הנוער
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן