עקב פגמים בהליך השימוע זכתה עובדת ב-50,000 ₪ (ובסה"כ ב-180,000 ₪ ) ובמקרה אחר זכתה עובדת ב-30,000 ₪ (10,000+ ₪ )
החובה לערוך שימוע לעובד טרם פיטורים הינה חובה שהוחלה גם בסקטור הפרטי.והיא חובה החלה גם על חקלאים מעסיקי עובדים זרים ועובדים מהשטחים.
המטרה העיקרית לעריכת שימוע היא לאפשר לעובד שיש כוונה לפטרו להגיב לטענות המהוות את העילה לפטרו. על המעסיק מבחינתו להיות קשוב לטענות העובד ולקיים את פגישת השימוע " בלב פתוח ובנפש חפצה". פסיקה ענפה עוסקת באופן שבו יש לבצע שימוע. ככלל נפסק שאין דרך מסוימת ובלעדית. עם זאת כן נקבעו עקרונות יסוד מחייבים לגבי האופן שבו יש לנהל שימוע טרום פיטורים. חריגה מיסודות עקרוניים אלה עלתה למעסיקים בסכומים לא מבוטלים, כפי שניווכח ב- 2 פסקי דין (מתוך רבים אחרים). מנכ"לית חברה שעסקה במתן שירותי פיקוח על ספקי תוצרת חקלאית תבעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב(1) זכויות שונות.
כאן נתמקד ברכיב התביעה העוסק בעניין השימוע. העובדת, התובעת, זומנה לישיבת שימוע שהתקיימה כעבור 3 ימים ממועד הזימון. בהזמנה נרשם: "סימני שאלה לגבי התאמה לתפקיד בשל רכישות נוספות בקבוצה". למחרת ישיבת השימוע יחד עם סיכום שיחת השימוע (הוקלט ותומלל) נמסר לעובדת מכתב פיטורים.
טענת העובדת: ההחלטה על הפיטורים נתקבלה עוד קודם לישיבת השימוע.
העובדת טענה כי כבר בישיבה נאמר לה כי הוחלט לסיים את עבודתה לאור שינויים בחברה [הנתבעת], העובדת חיזקה את טענתה בציינה שממש עם צאתה מישיבת השימוע, היא נותקה ממערכת המחשוב של החברה, מהדוא"ל ומהיומן. לטענתה ישיבת השימוע נועדה למראית עין בלבד.
טענת החברה: העובדת פוטרה עקב אי שביעות רצון מתפקודה. בנוסף טענה החברה כי בתקופה האחרונה הורחבה פעילות החברה בהיקפים משמעותיים וכי רכשה חברות נוספות הקשורות לפעילות החברה.
עקב חוסר שביעות הרצון מתפקודה של התובעת, ולאור הרצון להתרחב ולהרחיב פעילות, וההערכה כי לתובעת אין הכישורים הנדרשים לניהול בהיקף הגדול המתוכנן – פוטרה התובעת. הנתבעת טענה כי הליך השימוע נערך כדין ולא נפלו בו פגמים ולאחר השימוע ובחינת טענות התובעת הוחלט לסיים את העסקתה. הנתבעת טענה כי הניתוק מהמחשב הינו נוהג מקובל בחברה ואף הוסיפה כי חששותיה לא היו לשווא שכן בדיעבד התברר כי כבר בסמוך לישיבת השימוע שוחחה עם מנהל חברה מתחרה וגם החלה לעבוד בה כשבועיים לאחר ניתוק יחסי העבודה (לאחר חודש הודעה מוקדמת).
על החובה לערוך שימוע -דיון והכרעה
בית הדין קבע שעם ההחלטה על רכישת חברות נוספות, כבר אז קבעה הנתבעת (החברה) שהתובעת אינה מתאימה להמשיך לנהל אותה, ובעת ישיבת השימוע כבר נתקבלה ההחלטה על הפיטורים ועל כן הליך השימוע היה פגום. בית הדין הוסיף: "ספק בעינינו כי היה דבר אותו יכלה התובעת להגיב בכדי לשנות מהחלטה זו".
ואכן בית הדין שוכנע שהיתה סיבה עניינית להפסקת עבודתה של התובעת בנתבעת.
יחד עם זאת קבע בית הדין כי בהליך השימוע היו פגמים, מכתב הזימון לשימוע נשלח במועד סמוך לשימוע, וכן לא היה מפורט דיו.
בסיכומו של עניין זה נפסק כי בשל הפגמים הללו תפצה החברה את העובדת בסכום של 50,000 ₪. (בנוסף לפיצויי פיטורים ועוד, סה"כ 180,000 ₪).
במקרה אחר (2) עתרה עובדת שעבדה למעלה מ-8 שנים במקום עבודה וזומנה לישיבת שימוע טרם פיטורים במכתב שנמסר לה ביום שבו נערך השימוע. בידי העובדת לא היתה שהות להיערך לקראת הישיבה ולממש את זכותה להכין את טענותיה. זאת ועוד, מכתב הזימון לשימוע נומק באופן לקוני ביותר: "לאור אי עמידתך ביעדים והתנהלות לא משביעת רצון". עוד מצא בית הדין כי בעת הדיון בפניו העלתה הנתבעת נימוק נוסף לפיטורים – טענת חוסר אמינות, דבר שלא מצא ביטוי כלל בשיחת השימוע שנערכה. עוד קבע בית הדין כי פרוטוקול הישיבה לא הלם את הנדרש, לא פורטו בו טענות העובדת והתייחסותה לטענות שהופנו כנגדה.
לאור כל אלה נקבע כי הליך השימוע היה פגום, ועל כן חויבה הנתבעת לפצות את העובדת בסך 30,000 ₪ (ועוד 10,000₪ – בגין הוצאות).
הנה כי כן: בית הדין מבין ומקבל את נימוקי המעסיקה, אבל בשל פגמים בהליך, פסק פיצוי לא מבוטל לטובת העובדת.
תובנות ולקחים:
על המעסיק למסור לעובד מכתב מפורט ובו הסיבות שבעטיין הוא שוקל פיטורי העובד.
יש לתת לעובד די זמן להיערך לישיבת השימוע.
יש לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו ולנסות לשכנע את מקבל ההחלטה כי לטענות אין בסיס ו/או כי אין הצדקה לפטרו.
בישיבת השימוע יש לערוך פרוטוקול שבו מפורטות הטענות ההדדיות.
רק לאחר השמעת הטענות והתגובות, אז ורק אז, ניתן לקבל החלטה בדבר סיום קשרי העבודה בין העובד למעסיק!בעובד זר, כדי למנוע טענות לאי הבנות וכד', מומלץ לקיים את ההליך בשיתוף מתורגמן.
בשולי הדברים, עובדים המוזמנים לשימוע לוקים לעיתים ב"מחלות", נפסק כי אין לזמן לשימוע ואין לערוך שימוע לעובד בתקופת ימי מחלה.
האמור לעיל אינו מחליף חוות דעת משפטית.
(1) פס"ד 32654-05-16 ר.מ.ט.ל. נ' דרך המעבדה בע"מ ניתן ב-10.3.2019.
(2) סע"ש 10512-12-16 ז.ג. נ' סטודיו קרמיקה בע"מ ניתן ב-19.6.2018.
