הפסל רמי אטר במיצב חדש "מסוף העולם ועד סופו", שהרווחים ממכירתו יופנו לשיקום ניר עוז
חלל אחד ובתוכו שני כדורים. אחד גדול, בסיסו חלוד והוא ממלא כמעט את כל החלל והשני קטן וסמוך לצידו.
שני הכדורים יוצרים נוכחות מוצקה של חומר גולמי, מסה כבדה ומכבידה. גם האוויר שבין מוטות הברזל לא מקל את תחושת המחנק.
בראשיתו של מיצב זה, אי שם סביב בימי ההפיכה המשפטית, ביקש רמי אטר לבטא את התחושה של היות על הסף, בפתחו של כאוס נורא.
אירועי אוקטובר 2023 והמלחמה שבעקבותיהם, החטופים, הקורבנות, האובדן והשכול הלאומי יצרו תפנית בעבודה. "זה לא הסף", הוא אומר בכאב "אנחנו כבר עמוק בתוך הכאוס".
חשש כבד לגורלם
את הברזלים הראשונים ליצירות הברזל שלו הביא הפסל רמי אטר מפיצוצים שפוצץ כקצין בהנדסה קרבית. מאז, נקשר לחומר הקשה הזה.
הוא עבד על מיצב בסדרה "סף הכאוס" כשהגיע 7 באוקטובר ואיתו החשש הכבד לגורלם של דוד וטל שלו, דודה ובן דודה הקרובים של רעייתו מיכל, שהיו בניר עוז באותה שבת שחורה ורק לאחר חודש הוכרזו חללים.
ההשפעה החזקה של האירוע, הזוועה, האובדן טלטלו אותו. הוא זנח את התערוכה עליה עבד ומצא עצמו יוצר פסלים של בתים שרופים תחת הכותרת "בית ילדים".
יחד עם האוצרת מיכל חסון גלייזר ארגן תערוכת פיסול קבוצתית "תכף נשוב…" באמצעותה גייס מאות אלפיי שקלים למען שיקום קיבוץ ניר עוז.
בעוד הסדרה מכה גלים והזמנות בעולם, קרא לו הכאוס ואטר חזר אל המיצב כאדם אחר. כך נולד המיצב חדש "מסוף העולם ועד סופו".
אטר מקווה למכור את המיצב לגורם עסקי, הרווחים כמו גם ממכירת פסלים מהסדרה "בית ילדים", יתרמו לניר עוז.
רמי אטר, מסוף העולם ועד סופו
מיצב פיסול מתוך הסדרה "סף הכאוס"
אוצרת: דניאלה שלו.
בית האמנים ת"א, אלחריזי 9
נעילה: 3.5.25
שעות פתיחה: ב’-ה‘ 10:00 – 13:00, 16:00 – 18:00,
שישי 10:00 – 13:00, שבת 11:00 – 14:00
