יבול שיא
הרפת והחלב
פרופסור אייל קמחי צלמת לילך אוזן

"ענף החקלאות בישראל סובל מהזנחה מתמשכת מצד המדינה והתוצאה היא ירידה מדאיגה בכמות התוצרת החקלאית"

2 דק' קריאה

שיתוף:

פרופ' איל קמחי סגן נשיא וראש תחום המחקר במוסד שורש למחקר כלכלי וחברתי ופרופסור לכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית התייחס לנתוני הלמ"ס שפורסמו היום (25 ביוני 2025) בנוגע לענף החקלאות בישראל לשנת 2024 וציין כי : "הנתון המדאיג ביותר הוא הירידה בשיעור של 4.2% בכמות התוצרת החקלאית בהשוואה לשנת 2023, שגם היא לא הייתה שנה מוצלחת במיוחד. חלק מהירידה עשוי להיות מוסבר על ידי הפגיעה הישירה והעקיפה בחקלאות ובחקלאים במשך האירועים הביטחוניים שהחלו ב-7 באוקטובר, 2023. אולם ייתכן גם שמדובר בהמשך של מגמה ארוכת טווח שנובעת משילוב של השלכות של שינויי האקלים ושל הזנחה מתמשכת של ענף החקלאות על ידי המדינה".

החשיפה ליבוא עשויה לתרום למלחמה ביוקר המחיה בטווח הקצר, אולם להגדיל את הסיכון לביטחון המזון בטווח הארוך

לדבריו, "הירידה בכמות התפוקה הובילה באופן מיידי לעליית מחירים, ולכך יש השלכות לביטחון התזונתי של האוכלוסייה ובעיקר של השכבות החלשות. לכאורה, הפתרון המתבקש הוא הגדלת היבוא של מזון בכלל ושל תוצרת חקלאית טרייה בפרט. החשיפה ליבוא עשויה לתרום למלחמה ביוקר המחיה בטווח הקצר, אולם להגדיל את הסיכון לביטחון המזון בטווח הארוך. הישענות מוגברת על יבוא מזון חושפת את ישראל לסיכונים חיצוניים, כולל ירידה ביבולים בכל העולם בגין שינויי האקלים, פגיעה בשרשרות האספקה עקב אירועים גלובליים (כגון מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה באוקראינה) וחרמות (לדוגמה: עצירת היבוא מטורקיה). מכאן שהתמהיל הרצוי של יצור מקומי ויבוא מזון צריך להתבסס על ניהול סיכונים. "

המדיניות שיש לאמץ, לדבריו, לצורך שמירה על נתח החקלאות המקומית בהיצע המזון בישראל מחייבת התייחסות של המדינה לצרכים של החקלאות בטווח הארוך. "בין היתר, נדרשת מדיניות לצמצום אובדן הקרקע החקלאית לשימושים לא-חקלאיים, לשימור הקרקע וחידוש החומר האורגני, להבטחת אספקת מים זולה ויעילה, ולהשקעות במחקר ופיתוח, כולל פיתוח זנים עמידים לשינויי אקלים, פיתוח מיכון לחיסכון בידיים עובדות, וחיזוק גידולים שהיבוא שלהם כרוך בסיכונים גדולים יותר. מעבר לזאת, יש צורך להגביר את העמידות של ענף החקלאות לזעזועים מכל הסוגים, ולהגביר את הביטחון של ציבור החקלאים, ובעיקר של דור ההמשך, בנחישות של המדינה להתמיד במדיניות זאת לאורך זמן."

ספק אם יש תקציבים למימוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון

עוד הוא צייו כי : "התכנית הלאומית לביטחון מזון שהציג לאחרונה משרד החקלאות כוללת צעדים רבים בכיוון הנכון. אולם היא מבוססת על הערכה תקציבית של מיליארדי שקלים, שספק אם יועמדו לטובת התכנית נוכח האילוצים התקציביים שישראל עומדת ותמשיך לעמוד בפניהם בעתיד הנראה לעין. לצערנו, תקציב המדינה בשנים האחרונות מוטה לטובת צרכים קואליציוניים קצרי טווח על חשבון שיקולים ארוכי טווח כגון בטחון המזון".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עומרי כהן (27), מגדל ירקות מצרופה, הינו דור רביעי לחקלאים גאים במושב * לאחר השירות הצבאי חזר והסתער על החקלאות, מתמודד עם אביו בעבודה השוטפת, בחוסר בעובדים ועם קבלת מתנדבים מתחלפים מקבוצות שונות והכשרתם
9 דק' קריאה
אומר יריב בן עמי, מיסד הארגון האזרחי "עד כאן" שנאבק בתופעת הפרוטקשן שפשטה בכל הארץ * "כשאיש עסקים או חקלאי מגיע למצב בו אנחנו צריכים לדאוג לרכוש שלנו ולדאוג לביטחון האישי שלנו, אנחנו לא
9 דק' קריאה
בצעירותו עבד עוזי בלינסקי כמהנדס למיכון חקלאי וכמהנדס בתעשיות הכימיות, עד שעבר לחקלאות * בלינסקי ורעייתו סוניה היו בין הראשונים שהחלו לשווק את תוצרתם היישר ללקוח * בהמשך הצטרף בנו גדעון לעסק, ביחד עם
8 דק' קריאה
הדר רובין, בת ניר עוז, פועלת לשיקום הקהילה, להנצחה מרגשת ולהשבת כל החטופים הביתה. כעת היא חושפת את שיריו של עמירם קופר שנחטף ונרצח, ומשתפת: "כבר בקיץ הקרוב יאוכלס הקיבוץ מחדש"  פורסם באתר "הידברות"  
5 דק' קריאה
איך "מייצרים מחדש" ציבור שירצה להתיישב בקיבוצי הגבול, מעבר לנח"לאים ה"רגילים"? בתנועה בקיבוצית החליטו לרתום לכך את החבר'ה של ההייטק  *תמונה ראשית: בתיה הולין מכפר עזה. המיזם יעשה פריחה לאזור. צילום: מהאלבום המשפחתי  "חבורה
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן