הביקוש העצום לשתילי אבוקדו צעירים לנטיעה מרקיע שחקים בארץ וגם ברחבי העולם, אולם ריבוי השתילים בשיטות הנהוגות כיום אורך זמן רב, לעתים בין 10 חודשים ועד שנה וחצי! בחברת הסטרטאפ "אגרוקלצ'ר" במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים של טכנולוגיה חדשנית לריבוי שתילי אבוקדו בתרביות רקמה
ריבוי עצי אבוקדו בתרביות רקמה
חברת הסטרטאפ "אגרוקלצ'ר" של מכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל, פיתחה שיטת ריבוי חדשנית לשתילי אבוקדו באמצעות תרביות רקמה. את פיתוח השיטה החדשנית הוביל ד"ר ליאור רובינוביץ', חוקר בכיר במו"פ צפון במכון המחקר מיגל, יחד עם חוקרי חברת הסטארט-אפ AgroCulture . "המחקר על ריבוי באמצעות תרביות רקמה התחיל בצורך," מספר ד"ר ליאור רובינוביץ'. "למעשה זיהינו – צורך כיוון שגידול האבוקדו נעשה מאוד פופולארי בשנים האחרונות והיקף הנטיעות גדל בכל העולם, נוצר צוואר בקבוק בייצור השתילים. יש חוסר עולמי בשתילי אבוקדו מה וזה גורם המגביל את קצב גידול הענף בעולם. פעמים רבות מגדלים נאלצים להמתין שנתיים ושלוש כדי לקבל שתילים."
"חשוב לציין שכל שתיל אבוקדו הוא שתיל מורכב – החלק העליון המהווה את נוף העץ המייצר את הפרי המסחרי נקרא הרוכב והחלק התחתון שרובו שורשים נקרא הכנה. צוואר הבקבוק באספקת שתילי האבוקדו הוא קצב ייצור הכנות שהינו איטי ולא מספק את הביקוש."
אז איך מייצרים כנות בשיטה הקלאסית?
"כיום קיימות שתי שיטות עיקריות ליצור כנות אבוקדו. בשיטה הראשונה מייצרים כנות זריעות, כלומר, לוקחים פרי אבוקדו מעצי אם מוגדרים המכוסים ברשתות למנוע הפריה זרה. בהמשך, מסירים את החלק הנאכל ונשארים עם הזרע. את הזרע זורעים בכלי מתאים ולאחר מספר חודשים לאחר הנביטה, ניתן להרכיב עליו את הרוכב שהוא כאמור הזן המסחרי.
"מה הבעיה? מצד אחד השיטה הזאת מאוד פשוטה ומאוד זולה – זה היתרון הברור שלה, הבעיה היא שיש חוסר אחידות גנטית בין הכנות המיוצרות בשיטה הזאת, מכיוון שהן תוצר של הכלאה מינית. עניין בעייתי נוסף שהיצור בשיטה הזאת תלוי בעונת הגידול ולכן לא ניתן לייצר אותן לאורך כל השנה. בשיטה זו הכנה של שתיל יכולה לארוך כ-10 חודשים.
"שיטה נוספת שפותחה בשנות ה-70 נקראת שיטת ההרכבה הכפולה (כנה קלונאלית/ וגטטיבית). בשיטה הזאת בעצם שומרים על אחידות גנטית – זה הוא יתרונה הגדול ביחס לשיטה של הכנות הזריעות. יחד עם זאת, היא יקרה יותר ואורכת זמן ממושך יותר. בשיטת ההרכבה הכפולה לוקחים זרע אומנה, עליו מרכיבים את הכנה בצורה וגטטיבית ורק לאחר מכן מרכיבים את הזן המסחרי, כלומר בשיטה זו יש צורך בשתי הרכבות נפרדות. לא כל המשתלות יודעות לעשות את זה, זה תהליך ארוך, מורכב ויקר. כאמור בשיטה זו מתקבלת כנה אחידה גנטית באיכות גבוהה, אבל זמן היצור ארוך ועלות הייצור גבוהה. בשיטה זו הכנה של שתיל אבוקדו מורכב יכולה לארוך עד שנה וחצי."
ריבוי בתרביות רקמה
מנתוני מכון המחקר מיגל עולה, כי בעולם ניטעים כ-15 מיליון שתילים של עצי אבוקדו מידי שנה, זאת בעקבות הגידול בביקוש ממדינות כגון סין וגם יפן, שזה עתה חתמה לראשונה על הסכם ייצוא פרי אבוקדו מישראל לשטחה. ב-2018 הוערך שוק האבוקדו העולמי בכ-13 מיליארד דולר והצפי הוא, כי עד שנת 2026 יגדל ל-21.6 מיליארד דולר. בישראל כ-140 אלף דונם מטעי אבוקדו, המספקים כ-120 אלף טון אבוקדו בממוצע לשנה, לייצוא ולשוק המקומי, וקצב הנטיעות עומד על כ- 10 אלפים דונם בשנה.
כאמור, מזה כארבע שנים עובדים במו"פ צפון-מיגל על טכנולוגיית ריבוי חדשה לעצי האבוקדו: " מה שאנחנו באנו להציע זה פיתוח של שיטה שלישית לריבוי כנות אבוקדו, באמצעות תרביות רקמה," מסביר ד"ר רובינוביץ'. "בשיטה הזאת למעשה לוקחים חלק מהצמח ובטכניקה מאוד מבוקרת וסטרילית במעבדה יוצרים שתילי כנה אחידים גנטית. היתרון של שיטה זו שהיא מאוד הדירה, כלומר ניתן להגיע לתוצאות זהות לאורך זמן, הצמחים אחידים גנטית, ניתן לייצר אותם לאורך כל השנה והם גם נקיים מפתוגניים, כלומר בהיבט של הייצוא, כל הרגולציה הפיטוסניטרית הרבה יותר פשוטה."
זו לא הנדסה גנטית נכון?
"חשוב לציין כי בתהליך לא נעשה כל שימוש בכלים של הנדסה גנטית. זה התחיל כמחקר אצלי במעבדה במו"פ צפון ולפני כשלוש שנים הוקמה במיג"ל חברת אגרוקלצ'ר AgroCulture שמטרתה למסחר את הטכנולוגיה."
המרוץ לייצור מסחרי
במחקר שהוביל ד"ר ליאור רובינוביץ' הצליחו להתגבר על הקשיים ופיתחו פרוטוקול מסחרי, המשפר את תהליך הרבייה הווגטטיבית של השתילים בשיטת ריבוי תרביות רקמה באופן מסחרי. החברה כבר פיתחה תהליך לריבוי בתרבית של מספר כנות מסחריות בעלות פוטנציאל שיווק למגדלים בארץ ובעולם.
יש עוד מקומות שעושות שימוש בטכנולוגיה הזאת?
"יש מספר עדויות ברחבי העולם שהגיעו להצלחות בריבוי אבוקדו באמצעות תרביות רקמה אבל ככל הידוע לנו, הטכנולוגיה עדיין לא מסחרית. חשוב לציין כי לאחר הפיתוח של הטכנולוגיה במעבדה, יש צורך לפתח טכנולוגיית המשך ולבצע Up Scale – גימלון של התהליך, כלומר להגדיל באופן משמעותי את כמות השתילים שאנחנו מצליחים לייצר במעבדה לכמות מסחרית של מאות אלפי או מיליוני שתילים בשנה. הקושי הוא שמה שאתה עושה במעבדה בהיקפים קטנים, לא תמיד מצליח בהיקפים גדולים.
"קיבלנו כבר הזמנות ממגדלים וגורמים מסחריים, אבל נאלצנו לסרב להן בנימוס מכיוון שאנחנו עדיין בשלבים הראשונים של המחקר. חשוב לציין שיש התעניינות מכל רחבי העולם בטכנולוגיה שלנו. לאחרונה חברנו לגורמים מסחריים ואנחנו במשא ומתן כדי שייקחו את הטכנולוגיה וימשיכו איתה הלאה."
פיתוח שיגרום למהפך בשרשרת הערך בענף האבוקדו
אורי בן-הרצל, סמנכ"ל פיתוח עסקי במכון המחקר מיגל, אומר:"האבוקדו הוא צמח קשה להשרשה ועד עתה לא הייתה קיימת מערכת מסחרית לריבוי כּנות אבוקדו בתרבית. ההפסדים הגדולים שנגרמים כיום למגדלי האבוקדו, הינם עקב חוסר אחידות ומחלות בשתילים הצעירים במטעי האבוקדו, המהווים את 'צווארי הבקבוק' של הענף. אתגרי הייצור אף הגבילו עד כה את הרחבת שטחי גידול הפרי, בעוד שהביקוש העולמי גדל בכל שנה!
"פיתוח שיטת הגידול המתקדמת של חברת הסטארט-אפ AgroCulture שהוקמה על ידי מכון המחקר מיגל, הינו הצלחה גדולה, שתגרום למהפך בשרשרת הערך בענף האבוקדו בארץ ובעולם, תעלה את איכות השתילים, אחידותם ושרידותם לאורך השנים הראשונות במטע, וכן תעניק רווח גבוה יותר לחקלאי וגמישות בתעשייה. השיטה החדשה תאפשר הרחבה של ענף האבוקדו, בנוסף, מכיוון שהכּנות בשיטה המתקדמת, הנוצרות בתרבית הרקמה, הן סטריליות, תאפשר מעתה הרגולציה של הגנת הצומח, ייצוא לחו"ל של שתילי אבוקדו מובחרים ובריאים מהמשתלות בישראל, דבר שלא התאפשר עד כה ונותן לחברת אגרוקלצ'ר יתרון יחסי כלכלי עצום".
