יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 93978952

הממשלה אישרה להתיר כניסה של 5,000 עובדים זרים בחקלאות במסגרת מסלול חדש

2 דק' קריאה

שיתוף:

כזכור מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, ספג ענף החקלאות פגיעה משמעותית ועזיבה של אלפי עובדים זרים. שר הפנים משה ארבל, שר העבודה יואב בן צור ושר החקלאות אבי דיכטר, התחייבו לנקוט בצעדים מיידים במטרה להתגבר על המשבר שפקד את הענף.

כבר ביום שישי האחרון יזמו מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו, ומנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא, מפגש משותף עם נציגי לשכות כוח האדם הפרטיות זאת במטרה לקדם פתרונות נוספים, מהירים ומידיים, וכן להקל על חסמים בירוקרטיים ולהאיץ הבאת עובדים זרים לישראל.

הממשלה אישרה, ביוזמת שר הפנים משה ארבל ושר העבודה יואב בן צור, להתיר את כניסתם המיידית של 5,000 עובדים זרים בחקלאות, שיגוייסו ויוזמנו לישראל על ידי לשכה פרטית בעלת היתר לתיווך עובדים זרים לענף החקלאות.

ההחלטה התקבלה לאור השלכות מרחיקות הלכת של מלחמת "חרבות ברזל" על משק החקלאות בישראל, ולאור הצורך לוודא רציפות תפקודית של משק החקלאות במדינה. כמו כן, החלטה זו התקבלה במקביל לפעילות המואצת של משרדי הממשלה ליישם הסכמים בילטראליים קיימים ולהתקשר בהסדרים חדשים עם מדינות מוצא בהליך מהיר.

יצוין כי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ביום ה-7 באוקטובר 2023, יצאו מישראל כ-7,800 עובדי חקלאות זרים, מתוך כ-30,000 עובדי חקלאות זרים שעבדו בישראל טרם תחילת הלחימה. בנוסף, במשך תקופה זו הוחלט שלא להתיר את כניסתם לישראל של כ-20,000 עובדים פלסטינים לענף החקלאות.

עוד יצוין, כי במסגרת המהלך המשותף ייכנסו לישראל כ-5,000 עובדים זרים בחקלאות, ובכלל זה זרים ששהו בישראל בעבר בתוכניות השתלמות חקלאיות מוכרות, אשר יגויסו על ידי לשכות פרטיות מורשות לחקלאות, שלא במסגרת הסכמים בילטראליים וזאת בכפוף להוראות כל דין ולנהלי רשות האוכלוסין וההגירה.

שר החקלאות אבי דיכטר: "מברך על ההחלטה המתבקשת לאשר כניסת 5,000 עובדים נוספים לענף החקלאות. המהלך יעניק אורך נשימה לחקלאים שזקוקים לכח העבודה הקריטי הזה ואנו נמשיך להביא פתרונות נוספים לסוגיה זו. כך החקלאות הישראלית תבטיח חזרה לשגרה, רציפות תפקודית והבטחת ביטחון מזון, לצד המלחמה. בהזדמנות זו, אני מברך את כל המתנדבים והמתנדבות שמתגייסים למאמץ הלאומי ומסייעים לחקלאות בארץ. אנו במשרד החקלאות קוראים לציבור להיכנס לאתר שלנו ולהתעדכן במקומות בהם קיים ביקוש למתנדבים. זו החקלאות שלכם ואלה החקלאים שלנו".

שר העבודה יואב בן צור: "מפרוץ המלחמה אנו עוסקים ביצירת פתרונות מהירים על מנת שהמשק יוכל להמשיך ולתפקד. אנו נמצאים בשעת חירום, ויש צורך מידי בידיים עובדות, בוודאי בענף החקלאות כדי שנשמור על תוצרת הארץ וניתן לתעשייה הישראלית את מירב הכלים לתפקוד יעיל. עצרנו את כניסתם של עובדים הפלסטינאים ופעלנו בימים האחרונים בשיתוף פעולה של כלל המשרדים כדי להביא בשורה לחקלאים ולשוק העבודה בישראל".

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו, מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא ומנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן, בירכו על המהלך והבהירו כי ימשיכו לעבוד כתף אל כתף עד למציאת פתרונות הולמים למשבר שנוצר בעקבות המלחמה, השלושה מסרו: "נמשיך לפעול יחד בשיתוף פעולה ולא נחסוך במאמצים עד שנשיג פתרונות אפקטיביים ומהירים לחקלאות ולחקלאים תוך שמירה על רציפות תפקודית וביטחון המזון".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במסמך שהוגש ע"י מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, מתוארת הארכת חוק הותמ"ל כ: "מהלך דורסני, מיותר ומסוכן לחקלאות ולביטחון המזון"  תנועת המושבים בישראל והתנועה הקיבוצית הגישו למשרד האוצר התנגדות רשמית לסעיפים בתכנית הכלכלית המבקשים להאריך את תוקף חוק הותמ״ל עד אוגוסט 2028. במסמך שהוגש על ידי מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה נכתב כי התנועות "מתנגדות נחרצות" להצעה ומבהירות כי: "משבר הדיור אינו משבר תכנוני ואין הצדקה להמשך ואף להרחבת פעילות הותמ״ל."  עוד צוין כי כבר היום "קיים מלאי תכנוני של למעלה מ־1.2 מיליון יחידות דיור בתכניות מפורטות מאושרות, המספיק ליותר מ־15–17 שנות בנייה וכי תרומת הותמ״ל לתכנון זה היא מזערית כ-4.5%."  התנועות מדגישות כי "משבר הדיור בישראל הוא משבר ביצוע ושיווק ולא בתכנון."  בנוגע להשפעות על המרחב הכפרי, מצוין כי פעילות הותמ״ל הביאה "לפגיעה מצטברת של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית ושטחים פתוחים” וכי מתקיימת “פגיעה כלכלית משמעותית ללא שימוע או תיאום, תוך שלילת זכות הטיעון של החקלאים."  עוד נכתב כי הותמ״ל "פוגע פגיעה אנושה בקרקע החקלאית ובכושר הייצור החקלאי, מסכן את המשך קיומה של ההתיישבות החקלאית והחקלאות המקומית ומהווה איום על עצמאותה של המדינה לייצר מזון מגוון, טרי וזמין עבור תושביה."  בנוגע למערכת התכנון, אומרים ראשי ההתיישבות הכפרית כי הותמ״ל "עוקף את מוסדות התכנון המחוזיים והמקומיים, פועל בהרכב המורכב ברובו מנציגי ממשלה ודוחה את מרבית ההתנגדויות ופוגעת בדמוקרטיה התכנונית."  לסיום מבקשים יפרח ושמחה: "תנועות ההתיישבות אשר על כל אלה, מתנגדות נחרצות להארכת החוק, ובוודאי להארכה החורגת מהמנגנון שנקבע בו כ'הוראת שעה' ובלי 'תחנות' בקרה ופיקוח. נבקשך לפעול להסרת מחטף במסגרת הליך חוק ההסדרים (אשר מטרתו המרכזית היא לקבוע את המדיניות הפיסקאלית של תקציב המדינה), ולא לפגוע בעתיד הדורות הבאים באמצעות מהלכים דורסניים קצרי טווח." 
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ההצפה במושב בית השקמה. צילום: דוברות כיבוי והצלה  הסופה "ביירון" גרמה להצפות קשות באחד מרחובות מושב בית שקמה אשר במועצה חוף אשקלון. צוותי מד"א הקימו במושב נקודת טיפול, וטיפלו באותם תושבים שסבלו מפגיעות קור. שבעה מהם פונו
< 1 דק' קריאה
"נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות"  לאחר אישור "הרפורמה" שמשרד האוצר רוצה להעביר בענף החלב, בישיבת הממשלה שדנה בתקציב 2026, הודיעו יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח ומזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן בתגובה: “החלטת הממשלה לאשר את רפורמת החלב היא גזר דין מוות למאות רפתות ישראליות ובעיקר לאלה שבקו הגבול בצפון ובעוטף עזה. בעוד החקלאים מספקים ביטחון מזון תחת אש ותוך כדי שמירה על גבולות המדינה, הממשלה בוחרת לפרק את החוסן הלאומי מבפנים.  "זהו מהלך חסר אחריות, שמסכן את ביטחון המזון של ישראל ומפקיר משפחות שחיות שנים על האדמה ומייצרות את החלב הטרי והבטוח ביותר בישראל. מי שחושב שייבוא הוא תחליף לחקלאות ישראלית לא מבין את המציאות, או פשוט ויתר על ההתיישבות ועל הפריפריה."  יפרח ודורמן אומרים: "הרפורמה הזו לא תעבור. נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות עד שנעצור את המחדל הזה. אנו מודים לשר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר שהתנגד ושעמד כחומה בצורה למען החקלאים ולשרי מפלגת עוצמה יהודית בן גביר, אליהו ווסרלהאוף אשר נמנעו ומבינים את חשיבות החקלאות למען ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל."  
< 1 דק' קריאה
זעק הרפתן אורן קמה ממושב אביגדור, בהפגנה שהתקיימה בעת דיון מפלגת הציונות הדתית בבית מאיר, על נושא חוק הגיוס * הזעקה של קמה באה לאחר שעשה 500 ימי מילואים ביחידה מיוחדת, במהלך השנתיים האחרונות ברצועת עזה
7 דק' קריאה
ממתקים ברוטאליים, תחפושות ואדרנלין גבוה. איך התמקם חג ההלוואין (גם) בקיבוצי ארצנו? דיווח מצמרר מקיבוץ דביר  *תמונה ראשית: רוחות רפאים במרפסת. תקציב של 100 שקל למשפחה. צילום: המשפחות המארחות  כאילו הלב לא מאיץ במהירות 200 קמ"ש
4 דק' קריאה
אחרי שירות קרבי ארוך ותובעני שבמהלכו מעולם לא נשאל מה שלומו, למד ליאור חיון מקיבוץ דביר לדבר על רגשות. עכשיו הוא מתעל את היכולת שרכש לעבודה עם חיילים ומילואימניקים. "אחת המטרות היא שאנשים יבינו
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן