אני יושב וחושב איך לפתוח את "דבר המזכיר" – יש המון לעשות והרבה להזכיר.
כמדי שנה העונה נפתחת עם אופטימיות גדולה וכוונות למכור את התוצרת שלנו בחדווה ורינה. נתחיל לראות בשוק סצומה, לימון אינטרדונטו, פומלית, צנדלר, ראשון, מיכל, ניו הול – ולאט לאט תיפתח העונה לכל הטוב שהענף מציע כמדי שנה לאזרחי מדינת ישראל.
השנה הזו מאופיינת ברמת יבולים בתפוזים נמוכה-בינונית – בהחלט נוכל לשמור על תמורה יפה, המצב דומה בקליפים של השוק המקומי.
אני מזכיר שישנם שני מוצאי פרי שקשורים לשערי מטבע:
1. יצוא הפרי הטרי – אורי, פומלית, אשכולית אדומה ועוד.
2. תעשייה – רוב הפרי שנסחט בארץ מיוצא לחו"ל.
הבעיה הגדולה בכל הקשור ליצוא היא שערי המטבע, נושא כואב מאוד לכל מגזר היצוא, החל מאלו שמייצאים טכנולוגיה, נשק ועד יצואני החקלאות.
לצערי, המדינה וכל המשרדים הממשלתיים שמייצגים את גורמי הייצוא, אינם עוזרים כלכלית ליצואנים, אלא נותנים הטבות מרחיקות לכת ליבואנים. עד כמה שאני מכיר אין תוכניות שמטרתן לעזור ליצואנים, חוץ מענף ההייטק – הייטק כנראה זה "אִין" וחקלאות זה….
תמיד שואלים אותי למה לעזור בנושא המטבעות לפרדס אבל ל"אוסם" לא?
לדעתי התשובה ברורה – למוצרי החקלאות חיי מדף קצרים. בנוסף, במקרה של הפרדס – חיי פרדס נטוע לרוב נעים בין 15-25 שנה ואי אפשר להעביר אותו ממקום למקום. עלות הייצור לדונם היא נתון קבוע גם אם נוציא ממנו טון אחד או 5 טון – השינוי יהיה רק בעלות הקטיף.
כמו כן, אפילו המדינה מפרידה בין חקלאות לתעשייה אחרת. אפשר לראות את זה בחוק עידוד השקעות הון בחקלאות (בתעשייה ההטבות הרבה יותר טובות מאשר בחקלאות). מפעל יכול להוריד את תפוקת היצור ו/או לאפסן את המלאי. נכון, יש לזה עלות, אבל אפשר לגלגל אותה לצרכן. בחקלאות אין את זה. על פי כל זה ניתן לראות שיש הפרדה בין החקלאות לשאר המשק הישראלי ולכן החקלאות זכאית לסיוע וחובה לתמוך בה.
שני שליש משטח ענף ההדרים הוא לתעשייה ו/או ליצוא. אם לא תהייה עזרה – כדאיות יצוא מוצרי הפרדס תעמוד בסימן שאלה – וחלק גדול מהשטח החקלאי יהפוך לשממה!
בעונת היצוא שהייתה (21-22) פניתי למשרד החקלאות ולשר האוצר יחד עם דורון שמואלי, דני קריצ'מן, הילל גרוסר וחברים נוספים על מנת לקבל עזרה. לצערי, הנהלת המשרד שאמורה לעזור לנו ברגעי משבר עומדת מהצד ולא נותנת לנו עזרה.
כפי שפתחתי את דבריי אנחנו בתחילת עונת הקטיף ויחד עם זה מגיע האתגר של מציאת קבלני קטיף טובים.
אני מבקש מכם להקפיד על תנאי העסקה ולהעסיק בצורה תקנית את הקבלנים.
בשנים האחרונות משרד הכלכלה מחפש את החקלאים (על אף שהייתה לנו ישיבה במשרדם והגענו להבנות) שמתנהלים בצורה שגוייה, אפילו בתום לב. חשוב לי לציין שעסקה שמבוצעת לא לפי חוק מהווה עבירה פלילית.
להלן מחירון הקטיף המומלץ לעונת 22-23 של ארגון מגדלי ההדרים:זן מיכל דולב מיכל רגב (מהדרין) פומלית 38 43 קליפים:ראשון, מיכל, אודם, מורקוט 130 140 תפוזים: טבורי ושמוטי 69 75 ולנסיה 85 95 אור (מקטפה) 150 165 אורה 135 145 אשכולית לתעשייה 35 40 אשכולית ליצוא 40 50 לימון 130 140
חגי תשרי בפתח, תחושת האחווה והאחדות עוטפת את מדינת ישראל.
בהזדמנות זו אני רוצה לברך אתכם פרדסנים יקרים, ולאחל לכולנו – שכל פעם שמישהו נכנס לסופר – הוא יצא עם שקית אחת לפחות של סל המוצרים מהענף! אני מקווה שכל פעם שיקלפו מנדרינה במקום סגור – יגידו האנשים איזה ריח נעים, ריח של נוסטלגיה! הלוואי שכל ילד ייקח איתו לבית ספר תפוז אחד לארוחת 10! אני מאחל לסבים ולסבתות לארח את הנכדים עם צלחת עמוסת פומלות קלופות! אני מקווה שבעונה הזו יהיו גשמי ברכה, בדיוק כמו שצריך! אני מאחל לכם שלא תצטרכו להפעיל את ביטוח הקנט!
אמא שלי תמיד מסיימת ברכות בצורה הבאה – שתעשו אהבה ושלום ומעשים טובים.
דניאל קלוסקי
מזכיר ארגון מגדלי ההדרים
052-4575174
dkalusky@gmail.com
