יבול שיא
הרפת והחלב
ריק דנצלר

נרשמה התקדמות בתכשירים נגד HLB

5 דק' קריאה

שיתוף:

כך הודיע ריק דנצלר, מנהל התפעול הראשי של קרן המחקר והפיתוח של פירות הדר (CRDF)

ריק דנצלר, מנהל התפעול הראשי של קרן המחקר והפיתוח של פירות הדר (CRDF), דיבר במהלך המושב הכללי של תערוכת ההדרים והגידולים המיוחדים. הוא סיפק עדכון על מוצרים שהוא מקווה שיעזרו לתעשיית ההדרים להתאפס ולהתחיל להגדיל שוב את הייצור. המוצרים הם שני חומרי אוקסיטטראציקלין (oxytetracycline – OTC) שניתן להזריק לעצי הדר.

"אנחנו רוצים להתחיל את הצעדה הזאת בחזרה למקום שבו היינו ב-2014, אז ייצרנו כ-100 מיליון תיבות", אמר דנצלר. "עם זה אנחנו יכולים לתחזק תשתיות, ואני חושב שאנחנו יכולים למכור אותה כמות של מיץ תפוזים. זה מאפשר להעניק הרבה מהטיפולים האחרים כדי למנוע מעצים להתדרדר עד לנקודה בשלוש השנים האחרונות, בה ראינו אותם נופלים מהמצוק."

דנצלר אמר כי TJ BioTech נמצאת בהמשך התהליך של השגת אישורים פדרליים ומדינתיים למוצר ה-OTC שלה. החברה סיפקה לסוכנות להגנת הסביבה (EPA) את מה שהיא מקווה שיהיה המידע הסופי הנדרש מהסוכנות על מחקרי שאריות. EPA תודיע בקרוב לחברה אם היא ממליצה על תווית 24(c) מהמדינה או על תווית סעיף 18.

אם תוגש תווית של 24(ג), ל-EPA יש 90 יום להגיב למדינה. אם סעיף 18 מתבקש, ל-EPA יש 45 יום להגיב. חברת ה-OTC השנייה לא תכין את הגשת התווית שלה ל-EPA עד האביב, אך היא מצפה לתפנית מהירה. דנצלר אמר כי משמעות הדבר היא שהעזרה בדרך, והוא מקווה שמוקדם מאשר במאוחר.

"אני מרגיש שתוך פרק זמן קצר למדי אנחנו הולכים לקבל את הטיפול הזה (OTC) זמין למגדלים," אמר דנצלר. "אנחנו מאמינים שזה עובד. ד"ר אוטה אלברכט, פרופסור לפיזיולוגיה של צמחים באוניברסיטת פלורידה, עורך מחקר ש-CRDF עוזרת לממן, כדי לתעד את מה שהמוצרים עושים ולא רק את מה שהחברות אומרות לנו. אנחנו מלאי תקווה לגבי המוצרים האלה."

* הכותב הינו עורך ראשי ב-AgNet Media Publications

מקור: CitrusIndustry.net

הקרב על יצוא פרי הדר דרום אפריקאי לאירופה

מגדלי ההדרים בדרום אפריקה זועמים על הגבלות חדשות מהאיחוד האירופאי בתחום הגנת הצומח, שנכנסו לתוקף כאשר מיליוני תפוזים כבר היו בדרכם לאירופה * לבסוף הושגו הבנות, אך ספרד עדיין מתנגדת להכנסת פרי הדר דרום אפריקאי לארצה

ממשלת דרום אפריקה הצליחה לסגור עם נציבות האיחוד האירופי "עסקה" לאחר משא ומתן על הסדר שיאפשר פינוי מכולות הדרים שנתקעו בנמלי הכניסה לאיחוד. ההסדר בא בעקבות צעדים חדשים שהציג האיחוד האירופי כדי להסדיר את הסיכון הקשור למזיק עש התפוח המדומה (עת"מ) – False Codling Moth (FCM) על פרי הדר.

הצעדים החדשים כוללים תיקון הצהרות פיטו-סניטריות נוספות לאשכולית ומנדרינות, והוראת טיפולי קור מתוקנת לתפוזים. בתחילת אוגוסט הגיעה המצב למשבר, לאחר שמאות מכולות של פירות הדר הגיעו לנמלים ונדחו לכניסה.

"הנמלים שבהם נדחו תפוזים מדרום אפריקה כללו נמלים בדנמרק, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, פורטוגל, ספרד ושוודיה. למעלה מ-2,000 מכולות, בשווי מוערך של 500 מיליון ראנד (30 מיליון דולר), הושפעו מחסימה זו", נמסר ממחלקת רפורמת הקרקע ופיתוח הכפר (DALRRD) במשרד החקלאות של דרום אפריקה.

מהמחלקה נמסר כי הצעדים פורסמו ב-21 ביוני 2022 והם אמורים להיכנס לתוקף עד ה-24 ביוני 2022. המשבר הביא לכך, שמיליוני תיבות תפוזים התקלקלו במכולות שנתקעו בנמלי אירופה.

עוד לפני כן הגישה דרום אפריקה, היצואנית השנייה בגודלה בעולם של הדרים טריים אחרי ספרד, תלונה לארגון הסחר העולמי (WTO), לאחר שהאיחוד האירופי הציג דרישות חדשות להגנת צומח ובריאות שלדברי הפרדסנים מאיימות על הישרדותם.

image 13
זחל של עש התפוח המדומה. צילום: עמירם לוי שקד

הצעדים נכנסו לתוקף ביולי, בשעה שהספינות היו בים בדרכן לאירופה, כשהן מובילות מאות מכולות מלאות בתפוזים דרום אפריקאי, וכתוצאה מכך עוכבו עם הגעתם, מסר איגוד מגדלי ההדרים של דרום אפריקה (CGA).

"זה היה אסון מוחלט," אמר מנכ"ל CGA, ג'סטין צ'דוויק, ל-AFP בטלפון. "מזון שיש לו איכות פנטסטית ובטוח ישב לו סתם שם, וזאת בזמן שאנשים מודאגים לגבי ביטחון תזונתי."

חוקי האיחוד האירופי נועדו להתמודד עם התפשטות פוטנציאלית של החרק הנקרא עש התפוח המדומה ((False codling moth, מזיק אפריקאי שמדרום לסהרה, הניזון מפירות כולל תפוזים ואשכוליות. הצעדים החדשים מחייבים את החקלאים הדרום אפריקאים להחיל טיפול קור קיצוני על כל התפוזים המיועדים לאירופה ולשמור את הפירות בטמפרטורות של 2 מעלות צלזיוס או נמוכות יותר למשך 25 ימים.

אבל ה-CGA אמר שצעד זה מיותר מכיוון שלמדינה כבר יש דרך משלה, ממוקדת יותר למניעת הדבקה. בתלונתה ל-WTO, דרום אפריקה טענה כי דרישות האיחוד האירופי "אינן מבוססות על מדע," מגבילות יותר מהנדרש ו"מפלות".

אירופה היא השוק הגדול ביותר של תעשיית ההדרים בדרום אפריקה, בהיקף של כמעט 2 מיליארד דולר, המהווה 37% מכלל היצוא, לפי ה-CGA. הכללים החדשים הגיעו בשיא עונת התפוזים של דרום אפריקה, במהלך החורף בחצי הכדור הדרומי, כאשר פעולות הייצוא היו בעיצומן.

"זה נתן למגדלי הפירות מעט מדי זמן להסתגל," אמר צ'דוויק. "כ-3.2 מיליון תיבות של הדרים בשווי של כ-605 מיליון ראנד (36 מיליון דולר) יצאו מהנמל עם ניירת שהייתה שגויה בהגעה. ממשלת ד"א נאבקה להנפיק מסמכים חדשים למשלוחים שעומדים בקריטריונים החדשים, אבל מאות מכולות מיועדות להשמדה. לדרום אפריקה כבר יש מערכת יעילה נגד עש, המערכת שלנו אמנם כרוכה בטיפול בקור, אבל ממוקדת בסיכון, בעוד שאמצעי האיחוד האירופי הוא אמצעי גורף שמכסה את כל התפוזים," אמר צ'דוויק. "ככל שהסיכון גבוה יותר, הטיפול בקור קיצוני יותר," אמר, לגבי האמצעים הדרום אפריקאים.

"מטרת הקריטריונים לבטיחות צמחים ובריאות של האיחוד האירופי היא להגן על שטח האיחוד מההשפעה המשמעותית הפוטנציאלית על החקלאות והסביבה, אם המזיק הזה יתבסס באיחוד", אמר דובר נציבות האיחוד האירופי בהצהרה.

מאז הגיעה דרום אפריקה להסכם עם האיחוד האירופי לאפשר למכולות להיכנס לשווקים שלה שיעובדו במתקני הטיפול בקור שלה והבטיחה לספק לאלה שעברו טיפול, תעודות חדשות התואמות את הכללים.

עד היום הודיעה המחלקה כי הצליחה לפנות יותר מ-300 מתוך 509 מכולות מקולקלות, והיא מטפלת בפינוי של המכולות הנותרות.

בסוף אוגוסט נראה שחלה התקדמות לאחר "עסקה" שסגרה ממשלת דרום אפריקה עם האיחוד, אך נראה כי ספרד עדיין מתנגדת ליבוא פירות ההדר מדרום אפריקה לארצה.

מקורות: EUROACTIVE, AFP, https://www.sanews.gov.za

זיהוי ראשון בארה"ב של הווירוס Citrus yellow vein clearing virus (CYVCV)

אין טיפול ל-CYVCV, אך אמצעי ההדברה הטוב ביותר הוא לשלוט בווקטור ולחטא כלים וציוד

הזיהוי הראשון שלהווירוס נעשה בטולאר, קליפורניה. המחלה זוהתה במהלך סקר מזיקים שגרתי של מחלקת המזון והחקלאות של קליפורניה (CDFA). שירות הפיקוח על בריאות בע"ח והצומח במשרד החקלאות האמריקאי (APHIS) אישר זיהויים חיוביים של המחלה.

CDFA סוקרת את המחלה בבתי מגורים ומסחר של מחוז Tulare, ותבצע סקר במחוזות פרזנו וקינגס בחודשים הקרובים, כדי לקבוע באופן מלא את היקף הימצאות המחלה. כרגע מאמינים כי הווירוס מוגבל לעיר טולאר. תוצאות הסקר יסבירו את הגישה הרגולטורית שננקטה על ידי CDFA ו-APHIS.

CDFA החלה בעריכת סקר תיחום ראשוני במרץ, ברדיוס של 1 מייל מאתר המציאה הראשוני. מאז, CDFA ערכה סקרים נוספים באזורים שמסביב, שהביאו לנוכחות רבה יותר של הווירוס בעיר טולאר, והרחיבו את אזור הסקר.

CDFA עורכת סקרים אלה כדי לקבל ידע על היקף ההדבקה וההשפעות הפוטנציאליות של CYVCV. סקרים נוספים יבוצעו בתקופה הקרובה. מכיוון שזיהוי הנגיף הזה חדש בארצות הברית, מה שנלמד יהיה קריטי בפיתוח תגובה רגולטורית מתאימה.

CYVCV
נזק של וירוס ה- CYVCV. צילום: https://gd.eppo.int/taxon/CSYV00/photos

הווירוס מופץ על ידי וקטורים כאשר הם עוברים מעץ לעץ וניזונים מעלווה. הווקטורים כוללים: כנימות עש וכנימות עלה, שכולן ידועות כקיימות בקליפורניה. CYVCV יכול להתפשט גם באמצעות שתילה ותנועת חומרי ריבוי נגועים ובסיסי שורש נגועים, או כלים וציוד מזוהמים.

אמנם אין טיפול לווירוס, אך נכון לעכשיו אמצעי הפחתת הנגיעות הטובה ביותר היא לשלוט בווקטור ולחטא כלים וציוד. מעודדים, עד כמה שאפשר, את המגדלים להאיץ בצוותי השדה שלהם לנקות ולחטא את כל הציוד שלהם ביסודיות, בין עבודות או בעת מעבר בין חורשות.

מקור: מחלקת המזון והחקלאות של קליפורניה CDFA

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן