יבול שיא
הרפת והחלב
4d61d155 8390 44d8 a1de 8818faaa9a0d

פושט רגל, גם בקיבוץ

3 דק' קריאה

שיתוף:

כמה דמי מזונות ישלם מי שאינו יכול לפרוע את חובותיו?

חבר קיבוץ גרוש מצא את עצמו בתהליכי "פשיטת רגל", מצב כלכלי-משפטי הנקרא "חדלות פרעון" בו אדם אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במועד או כאשר סכום חובותיו גבוה משווי הנכסים שלו. חוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי" מאפשר למי שנמצא במצב זה לפנות אל הרשות המינהלית המתאימה (ה"ממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"), ולהגיש בקשה ל"פשיטת רגל" (בלשון המשפטית: פתיחת הליך חדלות פירעון). במסגרת ההליכים ניתן צו שמקפיא ועוצר הליכים משפטיים כנגד החייב אך גם מחייב את החייב לשלם תשלום חודשי לבעלי-החוב שלו בשיעור מסויים בשים לב ליכולותיו.
הסכם הגירושין
החבר מחויב היה לפי הסכם גירושין, שניתן לפני שנים, לשלם מזונות לילדיו בשיעור מסויים ועוד 40 אחוזים מדמי השכירות שמשלמת גרושתו שנותרה בקיבוץ, מצא עצמו בהליכי חדלות פרעון.
הגרושה טענה בבית המשפט, כי לפי ההסכם על גרושה (הוא החייב) לשלם מזונות בסך 1,500 שקלים לחודש בעד כל קטין וכן 40 אחוזים מסך כל "דמי המדור" (המגורים) שהיא משלמת לקיבוצה (מס איזון, מס קהילה, חשמל, ארנונה, מים, ביוב, הוצאות חינוך בלתי פורמלי ועוד). לטענתה, "הוצאות המדור" עומדות על 2,500 שקלים בחודש ומשכך, על החייב לשלם לה 1,000 שקלים בחודש.
לפי "חוק חדלות פירעון", הסביר השופט עופר חיים שורק, מבית משפט השלום בטבריה, יש "לקצוב" למי ש"זכאי למזונות" את הסכום החודשי שעל החייב לשלם לו, בשים לב להליכי פשיטת הרגל. בית המשפט שוקל את "צורכי הזכאים למזונות, הכנסותיו של החייב והכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות". יתכן שסכום המזונות שייקבע יהיה נמוך בהרבה מהסכום שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שכן כאשר חייב במזונות נקלע לחדלות פירעון, יש לכך השפעה על הזכאים למזונות. בית המשפט נדרש "לאזן בין הזכאים למזונות לבין זכויות הנושים להיפרע מחובם, כאשר סכום המזונות נקבע בהתאם לסכום המינימלי הדרוש לצורכי הזכאים למחייתם בצורה מכובדת וללא הוצאות מופרזות״.
התוצאה: השופט הפחית את דמי המזונות ופסק 1,200 שקלים לחודש לכל קטין. אשר לתביעה בדבר "השתתפות בהוצאות של מיסים בקיבוץ", אמר השופט "שניתן לראות את המיסים כהוצאה בעד דמי שכירות כפי שנקבע בהסכם הגירושין, למרות שאין מדובר בדמי שכירות באופן דווקני", ופסק שהחייב ישלם 300 שקלים לכל ילד בכל חודש (בדומה לתביעת האם).

שישית מזכויות אימו המנוחה

האם ניתן לעשות החזר חובות לפושט רגל על דירה בקיבוץ שטרם שויכה בפועל?

כאשר אדם נמצא בהליך של "חדלות פרעון" (פשיטת רגל), מבררים אם יש ברשותו נכסים שניתנים למימוש כדי להחזיר את חובותיו, ובהתאם להכנסותיו ונכסיו מוציא בית המשפט "צו שיקום כלכלי" הקובע לחייב "תוכנית פירעון", לפיה משלם החייב תשלומים לפרעון חובותיו במשך תקופה מוגדרת.
והינה סיפור על יורש של חברת קיבוץ, שנמצא בהליך של חדלות פרעון. כאשר היורש-החייב השלים את "תוכנית הפרעון" שנקבעה לו הוא ביקש לקבל "צו הפטר", הפוטר אותו מחובות העבר שלו. "הנאמן" שמונה לפקח על החזר חובותיו דחה את בקשתו בנימוק שיש לו נכס נוסף שהוא "זכותו כיורש של שישית מזכויות אימו המנוחה להשתתף בהליך שיוך דירות בקיבוץ". לטענת הנאמן, החייב רשאי, לפי חוק הירושה, "לעשות עסקה בחלק המגיע לו מהעיזבון", ולכן עליו לממש את הזכות הזו או להעביר את שווייה בכסף ובכך להגדיל את התשלומים לנושים של החייב. מנגד, טען החייב שאין זו "זכות קניינית או חוזית, אלא זכות להשתתף בהליך השיוך בעתיד", ו"גם לאחר שהזכות תתגבש בעתיד, עדיין סיחורה של הזכות מוגבל לחבר קיבוץ בלבד״.
השופטת רבקה איזנברג מבית המשפט המחוזי בחיפה, קבעה כי "כל עוד הליך השיוך לא הושלם לא ניתן לייחס לזכאי לשיוך זכות קניינית, אלא לכל היותר התחייבות חוזית עתידית לעריכת עסקה בעתיד". "החלטת שיוך אינה מקנה זכויות קניין אלא מהווה הצהרת כוונות בלבד, שטרם בשלה לשיוך דירות בפועל, והתממשות ההחלטה מותנית בתנאים שונים". השופטת מצאה כי אימו של החייב נפטרה לפני שבע שנים, הדירה עברה לשימוש תושב אחר, הליך השיוך בקיבוץ טרם הושלם ומגרש המגורים עליו מצויה הדירה הוא בבעלות רשות מקרקעי ישראל ובחכירה של הקיבוץ. כל עוד לא הושלם הליך השיוך, המשיכה השופטת, מדובר בהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין (שאף לא ברור אם תתייחס לדירת המורישה). זו התחייבות המותנית בשורה של תנאים ובהם תשלומים לרמ"י ותנאים תכנוניים ואחרים שיהיה על הקיבוץ לקיים.
הזכות שיש לחייב טרם הבשילה, ומימושה או סיחורה אינו אפשרי באופן מעשי בשלב זה, הסבירה השופטת. הערכת שווי הזכות תלוייה במשתנים רבים, כגון ערך קרקע, גובה תשלום לרמ"י, גודל המגרש ועוד. רק לאחר השיוך יהיה מדובר בזכות הניתנת למימוש, בכפוף למגבלה לפיה יהיה ניתן למכור את הזכות רק לחבר קיבוץ או מי שיתקבל להיות חבר קיבוץ. במסגרת שמאות שתערך יהיה ניתן בעתיד להעריך בכסף גם זכות מוגבלת. משכך, קבעה השופטת שאין מקום לדרוש מהחייב לפדות את הזכות הזו כבר עתה, כאשר לא ברור מה יהיה שווייה בעתיד. מה עוד, הוסיפה השופטת ש"מן המפורסמות הוא שהליך שיוך בקיבוצים עלול להימשך לעיתים שנים". השופטת פסקה שיש לתת "הפטר" לחייב מחובותיו, אך בעתיד "כשתבשיל הזכות ותהיה בת-מימוש, יוכל הנאמן להגיש בקשה למימושה כשלחייב תינתן זכות ראשונים לפדותה״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עד שהגיעה לגיל 50 הייתה עדי ליניאל ממושב שואבה עצמאית והתמחתה בהקמת אתרים באמצעות העסק שלה: "עדי ליניאל – פשוט לבנות אתר" * בהמשך הבינה שהיא רוצה שינוי והבינה שהיא טובה ב'ללמד' – מכאן
6 דק' קריאה
הדיון על הסיכום התקציבי הסופי יימשך בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית  ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה בשבוע שעבר (12.12) לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק המים באשר לקביעת תעריף המים
4 דק' קריאה
זה נשמע פשוט, מכינים כמה שניצלים ושולחים כתרומה לחיילים בחזית, אבל מיזם "שישניצל" במושב ניר גלים, הפועל בעזרת עשרות מתנדבים ותורמים מהמושב ומכל הארץ, מספק לחיילים בשטח – מידי יום שישי – כ-4,500 כריכי
9 דק' קריאה
יונתן טל מרמת דוד, בן למייסדי גורדוניה וגם נצר לרבי מלובביץ', מתלבט האם להשתקע במדינת יהודה או לסבול את רעש ההמראות והנחיתות משדה התעופה הנוסף שיוקם לא רחוק מחלונו בישראל  על אף היותי בן
3 דק' קריאה
בסרטים, הטובים מנצחים את הרעים. במציאות, את ההיסטוריה כותבים המנצחים. הדי בן עמר חי בסרט  מאז היותי ילד אהבתי לראות סרטי קולנוע.  תחילה היו אלו הוריי שלקחו אותי איתם לראות סרטים – הייתי ילד
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן