במשך יותר משלושה עשורים הוא היה מהאדריכלים הבולטים של התנועה הקיבוצית, ושותף לתכנונם ולעיצובם של עשרות קיבוצים, אבל תרומתו חרגה הרבה מעבר לעשייה התכנונית. פרדי כהנא תיעד את המרחב הקיבוצי כמודל חברתי ייחודי ומקורי, שנוצר ישירות מהאידיאולוגיה הציונית והסוציאליסטית
*תמונה ראשית: חזית ראשית של בית בוכנוולד בנצר סירני, שתיכנן כהנא, 1961. צילום: ולטר גולדשמידט
רעיונות רבים שנרשמו בעיפרון ובעט, והוטבעו על נייר באמצעות העתק שמש, המחישו בעבר הרחוק איך אמור התוצר המתפתח של המרחב הקיבוצי להיתפס בעיני חברה משימתית קולקטיבית.
תוכנית של מבנה, מתחם, שכונה או יישוב, על מפרטיהם, התבשלה תחילה כחלום במוחו של המתכנן, עברה הליכי עיון ודיון, שינוי ושיפור כדי שתתאים לצורכי התקופה, המקום, המרחב הפיזי – הציבורי והפרטי. מאז זרם הרבה דיו על שולחן השרטוט, ומשם אל הדגם התלת ממדי, המחשב והמדפסת, ואל ההדמיות הצבעוניות.
באירוע ההוקרה לפרדי כהנא, חבר בית העמק, בהגיעו לגיל 99, אדריכל פורה וחוקר שהטביע חותמו על תכנון של חיים קיבוציים במשך עשרות שנים, יינשאו דברי הוקרה, ברכות, הרצאות קצרות, ויתקיים סיור בין המבנים הציבוריים שתיכנן בקיבוצו.
אני לא מחכה ללונדון
האדריכלית ד"ר עידית שכנאי רן, שמחקרה על מרחב ואדריכלות בקיבוץ רגע לפני המשבר, התפרסם בספר "הנה ימים באים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023), מתייחסת לכך ש"מעטים הם האדריכלים שהשפיעו לא רק על תכנון מבנים, אלא גם על הדרך שבה אנו מבינים פרק שלם בתולדות ההתיישבות והאדריכלות בישראל. האדריכל פרדי כהנא הוא ללא ספק אחד מהם".
הוא זכה להתמודד עם כל קנה מידה של תכנון – מתוכנית המִתאר הכללית לקיבוץ, דרך תכנון מבני הציבור, מגורים ומשק ועד למבנים זעירים ופשוטים כמו חדר סניטרי, מכבסה או מתבן
להערכתה, "פרדי תרם תרומה מכרעת לעיצוב המרחב הקיבוצי בישראל. במשך יותר משלושה עשורים היה מהאדריכלים הבולטים של התנועה הקיבוצית, והיה שותף לתכנונם ולעיצובם של עשרות קיבוצים חדשים ומתחדשים, אבל תרומתו חרגה הרבה מעבר לעשייה התכנונית באמצעות ספרו פורץ הדרך 'לא עיר לא כפר: האדריכלות של הקיבוץ 1910–1990' (הוצאת יד טבנקין והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2011).
לעשייתו נוספה תרומתו העיונית להקמת ארכיון התכנון והאדריכלות של הקיבוץ ביד טבנקין, ולעשרות מאמרים ויוזמות מחקר, בהניחו את התשתית לחקר האדריכלות הקיבוצית ולשימור מורשת תכנונית בעלת חשיבות לאומית ובינלאומית."
"ראשית נשמע עליו ועל פועלו דרך מי שעוסקים ומתעדים אף הם את המרחב הקיבוצי מכיוונים שונים, ושתרמו רבות לביסוס הידע וההבנה של הייחודיות שלו. בהמשך ניתן את הבמה לפרדי, כדי לשתף בתפיסת עולמו, גם ביחס לעבר וגם ביחס להווה ולעתיד של האדריכלות."
כעמיתה של כהנא, היא מעריכה שראוי "להוציא את השיחות שלנו מהמרחב הביתי, הווירטואלי, להשמיע את קולו ולהציג את תפיסותיו שהן מאוד רלוונטיות, גם לגבי העתיד הקיבוצי".
חדווה גדולה ליצירה
מיכאל יעקובסון, אדריכל וגיאוגרף, שמפרסם בקביעות מאמרים על אדריכלות בדגש על זו הנוצרת בקיבוצים, מסביר את הרקע לאירוע המכבד: "לפרדי כהנא סיפור חיים מרתק, שלמרות הכאב העצום שמצוי ביסודו, הקפיד לכל אורך חייו להתבונן אל העתיד עם שפע של אמונה אידיאולוגית מבוססת וחדווה גדולה ליצירה ולבנייה".
הוא נולד בצ'כיה בשם פריץ קאהן ובגיל 12 נפרד לנצח מהוריו שנספו מאוחר יותר בשואה ונשלח במסגרת ה"קינדר טרנספורט" לקרובי משפחה בלונדון. בבירת אנגליה הוא גדל, התחנך וקיבל את הכשרתו כאדריכל. במקום להישאר בסביבה הבטוחה, היציבה והמוכרת, בחר להגר למדינת ישראל הצעירה. הוא הצטרף למייסדי קיבוץ בית העמק שבגליל המערבי, בו הוא הקים משפחה לתפארת ובו הוא חי ופועל עד היום, 72 שנה מאוחר יותר.
לבד מאלה הוא השקיע מאמצים רבים בפיתוח ובשִכלול התכנון הקיבוצי – ארגן התכנסויות ודיונים תיאורטיים ומעשיים, והקפיד לפרסם את הדברים בשורה ארוכה של חוברות וניירות עמדה. בשנותיו האחרונות פנה לסיכומים שהוקדשו לתכנון הקיבוצי השיתופי: הוא כינס אוסף שהופקד ביד טבנקין וכן פרסם את ספרו המקיף "לא עיר לא כפר".
"כיום, פועלו של כהנא רלוונטי עבורנו מאין כמוהו בעיקר בשני מישורים: האחד הוא פועלו הרחב, הפורה והמגוון שיכול לתת השראה לכל אדריכל באשר הוא, צעיר ומבוגר. אך העניין המרכזי הוא העיסוק של כהנא בחברה אוטופית והניסיון לשקף אותה בממד הפיזי, האדריכלי. בתקופה שבה אנו חיים, שבה המציאות המוּכרת לנו מתערערת וערכים ומוסר מטשטשים, וגם עתידו של המקום הזה אינו ברור ובטוח, העניין של כהנא ועמיתיו במחלקות התכנון של התנועות הקיבוציות – בכוחו לעודד קריאה חדשה של המציאות וניסיון להגדיר ולנסח חזון חדש-ישן לעתידו של המקום".
עב"ם נוחת במדשאה
על אחד המבנים שתכנן והוא גאה בו, בית בוכנוולד בנצר סירני, סיפר כהנא ליעקובסון: "למדתי אדריכלות באנגליה אחרי מלחמת העולם, והסטודנטים ניסו ליצור אדריכלות אוטופית. חלק מזה הבאתי לארץ אחרי שעליתי ב-1954. היום קוראים לזה 'ברוטליזם'. את הבניין יצרתי החל מתכנון הסביבה, דרך הבניין עצמו ועד ידית הדלת, על פי המודולור של לה-קורבוזיה. גם את הקונסטרוקציה תכננתי בעקבות דגם 'בית הדומינו' של לה-קורבוזיה, שבו עמודי פלדה נושאים את הרצפה והגג והקירות עשויים בנייה קלה".
יעקובסון מעיד: "כהנא תכנן את המבנה בכישרון רב. השכיל ליישר קו עם העולם ולבנות בזמן אמת פרויקט שהיה עכשווי לזמנו," ומוסיף: "כהנא הוא מהאדריכלים הבודדים בעולם שאחראי לתכנון חלקים עיקריים מהיישוב שבו הוא גר, ואלה ספוגים באידיאולוגיה של החברה השיתופית. הבולטים בין אלה שתיכנן בקיבוצו, הם בית הכנסת, אתרי ההנצחה וחדר האוכל, שהוא גולת הכותרת של יצירתו".
מה נחשב בעיני פרדי כהנא כיצירת מופת אדריכלית נדירה, שמתעלה על כל המבנים שנחשף להם בקיבוצים? בחדר האוכל בתל יוסף, בתכנונו של לאופולד קרקואר (1935), הוא מצא בצורתו דימוי של עב"ם שנחת בלב קיבוץ. קרקואר, שהושפע מאדריכלות נאו-קלאסית תכנן מבנה דו קומתי שמורכב מגושים ריבועיים המשתלבים זה בזה.
כדי לאפשר אולם רחב ללא עמודים, תכנן קרקואר גג מרובע עליון הנשען בזווית של 45 מעלות, שאפשר פתיחת חלונות לאוורור ולתאורה טבעית. כל המבנה נוצק מבטון וטויח בלבן, ובכך השתלב באדריכלות הבינלאומית של התקופה.
ואיזה רעיון מקורי של פרדי כהנא לא מומש?
בתחילת שנות ה-1990, כשהוחלט על שימור החצר ההיסטורית, הקואופרציה במרחביה, גויס פרדי כהנא למשימה. כותב שורות אלה, שהיה מעורב בעיצוב, מציין שבתוכנית הרעיונית לאתר נכלל רעיון מקורי ושאפתני שלא זכה להתבצע:
פרדי תכנן את רחבת מגדל המים האייקוני, הקשורה לגן ארץ-ישראלי שיינטע בחצר, על ידי אמת מים, המסמלת את פיתוח ההשקיה לחקלאות ולגינות הנוי ומזרימה את מי בריכת המגדל אל הגן. לאורך שביל מרכזי יוצגו, לפי התוכנית, דגמים של צורות התיישבות שונות, אשר יסבירו את הייחודיות שלהן מבחינה תכנונית וארכיטקטונית.
חלפו כבר שלושה עשורים מאז, וזו ההזדמנות לחשוף את הרעיון הנהדר שלא מומש – אמת המים שלא הזרימה חיים קיבוציים כפי שתכנן בראשו הקודח…
