פרשת פנחס

פרשת פנחס – במדבר פרק-כו

פרשת פנחס: {א}  וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה (פ) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר: {ב} שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל: {ג} וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֹתָם בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: {ד} מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: {ה}  רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי: {ו} לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי לְכַרְמִי מִשְׁפַּחַת הַכַּרְמִי: {ז} אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הָראוּבֵנִי וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים: {ח} וּבְנֵי פַלּוּא אֱלִיאָב: {ט} וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל יְהֹוָה: {י} וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס: {יא} וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ: (ס) {יב} בְּנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם לִנְמוּאֵל מִשְׁפַּחַת הַנְּמוּאֵלִי לְיָמִין מִשְׁפַּחַת הַיָּמִינִי לְיָכִין מִשְׁפַּחַת הַיָּכִינִי: {יג} לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לְשָׁאוּל מִשְׁפַּחַת הַשָּׁאוּלִי: {יד} אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַשִּׁמְעֹנִי שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף וּמָאתָיִם: (ס) {טו} בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי לְחַגִּי מִשְׁפַּחַת הַחַגִּי לְשׁוּנִי מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּנִי: {טז} לְאָזְנִי מִשְׁפַּחַת הָאָזְנִי לְעֵרִי מִשְׁפַּחַת הָעֵרִי: {יז} לַאֲרוֹד מִשְׁפַּחַת הָאֲרוֹדִי לְאַרְאֵלִי מִשְׁפַּחַת הָאַרְאֵלִי

על  "הלשכה המקראית לסטטיסטיקה" ב פרשת פנחס כותב מיכאל הנדלזלץ ותוהה איך למרות אלפי המתים במדבר ממגפות ומצעדי ענישה שונים, נשאר מספר הנפקדים זהה כמעט למספרם במפקד שנערך בתחילת החומש? בפרק מובאת רשימה גדושה של שמות עבריים יחידים ומיוחדים, ויחד עם זה מספרים שהיו יכולים לסחרר רואי חשבון מדופלמים. בדו"ח של הלשכה הנ"ל מוזכרים שמותיהם ומספרם של בני ישראל מעל גיל עשרים, יוצאי צבא (כלומר גברים), ודגש מיוחד :לא כולל לוויים, הפטורים מעבודת הצבא ( מזכיר לכם/ן משהו?).

רוני מגידוב כותבת, שפרקנו הוא מן הפרקים הארוכים בספר במדבר ובתורה בכלל; הוא מונה 65 פסוקים (כזכור הפרק הארוך ביותר בתורה הוא במדבר ז' המשתרע על פני 89 פסוקים). הפרק מתאר שוב מפקד של בני ישראל. גם בארבעת הפרקים הפותחים את ספר במדבר יש מפקדים ומספרים. בעוד המפקדים בתחילת הספר נערכו בשנה השנייה ליציאת מצרים, פרקנו סוקר מפקד המתקיים בשנה הארבעים.

היא שואלת: מדוע חוזרים ומונים את העם? מהו השינוי הדמוגרפי שחל בו?  לשם מה פוקדים?

האם המפקד החדש הוא בשל סיפור המגפה שפרצה בעם בעקבות חטא בעל פעור, שבה מתו עשרות אלפים ? או אולי לקראת הכניסה לארץ וחלוקתה לנחלות השבטים?

על עמדתו של דוד בן גוריון על יציאת מצרים וביסוס חלק מדעותיו על המִפקד שבפרקנו כותבת מתיה קם. הוא הגיע למסקנות מפתיעות לגבי מספרם של יוצאי מצרים. לדעתו אלה היו מועטים והצטרפו לבני עמם שנותרו בארץ. "יציאת מצרים היא עובדה היסטורית בלתי מפוקפקת", קבע דוד בן-גוריון, ויצא כנגד חוקרי מקרא בני ימינו הכופרים במאורע זה "משום שאין לו זכר בכתבי מצרים". לדידו, יציאת מצרים היא  לא אירוע היסטורי אחד מני רבים אלא מאורע מרכזי ומכריע בתולדותינו "שנחרת […] עמוק בהכרת העם, ושהדיו נשמעים בכל ספרי הנביאים ובכמה מספרי הכתובים". את חשיבותו המכרעת של המאורע זקף בן-גוריון "להופעת משה רבנו, אבי הנביאים והגדול שבהם, ולתפקיד שהוא מילא בעיצוב דמות יוצאי מצרים – ועל ידי כך בעיצוב דמות העם העברי כולו".

בן-גוריון הצהיר כי אינו מביע את הדברים "בשם איזה מוסד או גוף כלשהו",  אלא כאחד האדם, והוסיף: "מותר לכם לחלוק על דבריי". אני חלוק עליו בעיקר בנושא יציאת מצרים כעובדה היסטורית. בן גוריון היה אדם פוליטי וככזה היה חייב להשתמש בכלים שעמדו לרשותו להצדיק את הקמת את המדינה, את הקשר ההיסטורי והאידיאולוגי  אליה. כאדם מעמיק, כאוהב ספר בכלל, ותנ"ך בפרט (הציונות היא שהחזירה את התנ"ך לתודעתו של של העם אחרי התלמוד ששימוש אותה אלפי שנים). הוא לא היסס לפרש אותו כחילוני ולעמוד מול הטקסט בכבוד ועומק.

ד"ר איתמר כסלו מאוניברסיטת חיפה, שכתב את הספר  "על סף הארץ המובטחת: תיאור ההכנות לכניסה לארץ ומקומו בהתהוות התורה" מסביר מדוע בחר לעסוק בספרו בפרקים הללו. הם מהווים מעין גשר בין התורה לספר יהושע כי  מתוארות בהם ההכנות לכניסה לארץ.

על המפקד המתואר בפרק שלנו הוא מעיר, שתיאור המפקד נשען גם על הבדלי נוסח המשתקפים בתרגום השבעים, הן בבראשית מ"ו והן בבמדבר כ"ו. הוא מסיק שהתיאור הנוכחי נוצר בשני שלבים. בשלב הראשון היה התיאור מפקד של יוצאי מצרים שמטרתו הייתה להראות את הריבוי המופלא של בני ישראל בזמן שהייתם במצרים. לכן נבנה התיאור על בסיס רשימת היורדים למצרים והראה איך ממשפחה אחת נוצר עם שלם וגדול המונה יותר משש מאות אלף נפש.

בשלב השני הוצא תיאור המפקד מהקשרו המקורי והועבר להקשר של סוף תקופת הנדודים במדבר. מטרתו החדשה היא לשמש בסיס נתונים לחלוקת הארץ. כל אחד מן הנמנים במפקד אמור לקבל נחלה בארץ. כאן נמצא לדעתו אחד ההסברים למיפקד המסוים הזה. אין הוא מסביר מדוע יש כמה מפקדים בצפיפות זמן כזו.

הרב ירון בן דוד פוקד ומונה את המפקדים השונים ומגיע למניין: "שלוש פעמים בתורה מצינו שפקדו את בני ישראל: במפקד שבתחילת פרשת כי תשא ובתחילת ספר במדבר, ובפרשת פנחס. אבל המדרש מונה עוד מספר ספירות, כך שבסך הכל יש עשרה מפקדים של בני ישראל".

רש"י טוען, שהמפקד נעשה מרוב חיבתו של הקב"ה לישראל: כלומר הוא נהנה מנכסיו, כמו אדם עשיר הנוהנ לספור את ממונו ולמנות את נכסיו. מצד שני הוא מרבה להרוג בעמו ולהענישו. דומה שיש סתירה לוגית בדברי רש"י.

מפקדי אוכלוסין בישראל נערכים במדינת ישראל, באחריות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחת למספר שנים, במטרה לאסוף נתונים על אוכלוסייתה של המדינה וזאת כדי ליצור מאגר מידע מדויק ומלא ככל האפשר על תכונותיה הדמוגרפיות והכלכליות של האוכלוסייה. המיפקד אמור לספק נתונים שונים על מנת לסייע בקביעת מדיניות בתחומים הללו. במדינת ישראל נערכו מפקדי אוכלוסין בשנים: 1948, 1961, 1972, 1983, 1995 ו-2008. המפקדים בישראל נערכו בהמשך למפקדי ממשלת המנדט בארץ ישראל, שהראשון בהם היה מפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל, ולאחריו מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל.

מפקדי אוכלוסין בישראל נערכים מכוח פקודת הסטטיסטיקה שהיא חוק. החוק מסמיך את הסטטיסטיקן הממשלתי לקבוע אלו נתונים יאספו מן האוכלוסייה, באמצעות שאלון. החוק אף קובע את חובת האוכלוסייה לענות לשאלון המוצג להם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא מגדיר סירוב, או הימנעות, למילוי שאלון, או מניעת כניסה לחצרים לצורך עריכת המפקד, כעבירות פליליות שעונשן עד שלושה חודשי מאסר. במובן זה ההשתתפות במיפקד היא חובה, כמו בימי  המקרא.

כיום מבוצעים מפקדי אוכלוסין במדינות רבות – בחלקן בסיוע האו"ם, כאשר המדינה אינה מסוגלת לערוך סקר כזה בכוחות עצמה.

במדינות בהן יחסי הכוחות בין העדות במדינה נקבעים על פי מפקדי אוכלוסין ישנם לרוב קשיים בביצועם, בגלל התנגדות העדות שעתידות להיפגע כתוצאה מקיטון בגודלן. דוגמה קיצונית לכך היא לבנון, שבה לא נערך מפקד אוכלוסין מאז 1932 בגלל חשש של הנוצרים מקיטון בכוחם בגלל עליית אחוז המוסלמים.

בשטחים כבושים מתנגדת האוכלוסייה לרוב למפקד האוכלוסין בשל ההכרה המשתמעת ממנו בשלטון. מסיבה זאת לא נערך ביש"ע מפקד אוכלוסין מאז זה שנערך מיד לאחר מלחמת ששת הימים וכך יוצא כי ההנחות הדמוגרפיות לגבי תושבי האזור לא מכילות את כל השינויים שהיו מאז. כיוון שאין  מיפקד, כל אחד ואחת רשאים והמציא נתונים כראות עיניו/ה לצורך הצדקת עמדותיו/ה הפוליטיות.

דומה שכל הנושאים הללו רלבנטיים גם לצורך בחינת המיפקד שלנו. אז כהיום, שימוש במיפקדים היה , הווה ויהיה, לצרכים פוליטיים וכלכליים מובהקים.

אורחה במדבר (לחן זהבי) מילים: יעקב פיכמן לחן: דוד זהבי

יָמִין וּשְׂמֹאל רַק חוֹל וָחוֹל

יַצְהִיב מִדְבָּר לְלֹא מִשְׁעוֹל.

אוֹרְחָה עוֹבְרָה, דּוּמָם נָעָה

כִּדְמוּת חֲלוֹם שָׁם מֻפְלָאָה

וּצְלִיל עוֹלֶה יוֹרֵד קָצוּב,

גְּמַלִּים פּוֹסְעִים בְּנוֹף עָצוּב.

לִין-לָן, לִין-לָן, זֶה שִׁיר הַנְּדוֹד,

שָׁתֹק וָשֵׂאת – שָׁתֹק וּצְעֹד.

השיר מבטא עצב, התמדה, קצב איטי ,נדידה ללא מנוח, ואולי ללא תקוה. הייתכן שתכליתם של המיפקדים המרובים במדבר,  לשמש מוקד פעילות, המרצה, זריקת  עידוד, חידוש התקווה לקראת  הכניסה לארץ המובטחת?

שבת של מנייה ומיפקד של הנכסים החשובים: חגים, שבת, שמחה, משפחה, ילדים, נכדים, נינים. – פרשת השבוע פרשת פנחס