יבול שיא
הרפת והחלב
קיבוץ גליל ים צילום דוד שי

פשרה בגליל ים – פיצויי ירושה לעוזבים

2 דק' קריאה

שיתוף:

פשרה בגליל ים: כ -50 חברות וחברים, עוזבי קיבוץ גליל-ים, קיבלו פיצויי ירושה, 200 אלף שקל כל אחד,   לאחר שהסכם פשרה שהושג בינם לבין הקיבוץ קיבל תוקף של פסק דין. התביעה כלפי הקיבוץ הוגשה כבר בשנת 1998, כשהחל תהליך ההפרטה בגליל ים, והיא התבססה על הטענה,  שלמרות שהבנות והבנים ילידי הקיבוץ עזבו אותו, הם זכאים לקבל בירושה מהנכסים וההשקעה של הוריהם, רובם ממייסדי הקיבוץ.

 גליל ים נוסד ב-1933 כקומונה עירונית, על ידי  עולים מגרמניה, ברית המועצות ופולין שבאו מתנועת ה"בחרות הסוציאליסטית". חבריו עבדו בנמלי יפו, הקימו את נמל תל אביב, הבריחו נשק ל"הגנה" ונאבקו למען עבודה עברית. הקבוצה עלתה על הקרקע בשנת 1943 על אדמות שנרכשו על ידי הקק"ל מבעלי אדמות ערבים של הכפר "אג'ליל". בשנות התשעים המוקדמות הופקעו חלק מהאדמות החקלאיות שלו כדי לסלול את נתיבי איילון, והקיבוץ קיבל בתמורה אדמות חקלאיות ממערב לכביש. לאחר שאושרו קרקעות אלה לקרקע עירונית ואושרה הקמתן של 700 דירות, התמורה הגבוהה עבור קרקעות אלה ניתנה לגליל ים, כשהשטח הועבר לעיריית הרצליה.

פשרה בגליל ים

 פניית העוזבים לפיצויי ירושה סורבה על ידי הקיבוץ והם הגישו את התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בתצהיר שהגישה אחת העוזבות שרק'ה מלאכי לבית במשפט נאמר: "פסק הדין של בית משפט נכבד זה קבע שבתאריך 22.2.2001 (היום הקובע – ע.ה.) נקבע על פי התקנון כי חלוקת הנכסים בין חברי הקיבוץ או נכסים בעתיד, הם יכללו במניין הנכסים מכלל רכוש הקיבוץ, אם וכאשר יחליט הקיבוץ על חלוקה ו/או שיוך נכסיו (או חלק מהם) לחבריו". בירור התביעה התארך והשופט הציע לצדדים להיכנס לתהליך גישור. בהסכם הפשרה, לאחר גישור של עו"ד שלמה כהן  נקבע שרק 13 מהתובעים זכאים לפיצוי,  כיוון שהוריהם היו בחיים ב"תאריך הקובע" בפברואר 2001. בהמשך נקבע בהסכם שגליל ים ישלם לתובעים סך כולל של 10 מיליון ₪ והפשרה קיבלה כאמור תוקף של פסק דין.

בהחלטה משותפת של התובעים, למרות הקביעה שרק 13 מהם זכאים מבחינה משפטית לפיצויי ירושה, הם החליטו שהכספים יחולקו באופן שווה בין כל התובעים.

שרקה מלאכי: "נעשה צדק חלקי והיה מגיע לנו יותר. התמורה שכל אחד מאתנו קיבל בקושי מספיקה לחדר בדירה, אבל זה מה שניתן היה להשיג מבחינה משפטית". חברתה למאבק, נחמה נבון, שעזבה את הקיבוץ ב-1968, מסכימה אתה: "הצדק שנעשה הוא סמלי, בקטן. אבל אם אינך יכול להשיג את הנשר בשמיים, תסתפק בציפור קטנה על הקרקע".

תמונה | צילום: דוד שי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "גם ב-7 באוקטובר וגם במחנות ההשמדה בשואה, גורלם של הנרצחים הוא נורת האזהרה שלנו. אנחנו פה להדגיש את התקומה של העם היהודי להרים ראש, להילחם על עתידנו ולומר –
3 דק' קריאה
התערוכה המרגשת "דיוקן בין דורי" נולדה ממפגשים בין תלמידי מגמת האומנות של התיכון האזורי עין גדי ובין ותיקי הקיבוץ, פרי יוזמתה של עדי פקט שזו שנת ההוראה הראשונה שלה  *תמונה ראשית: עדי פקט. "יצרתי
3 דק' קריאה
בספר המבוסס על חוויותיו כמפקד מוצב בתקופה בה החזיק צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון ובה גם הפציע ארגון "ארבע אימהות", מבקש יפתח גיא, בן כפר גלעדי, לחנך את הדור הצעיר להפוך את סימני הקריאה הנוקשים
5 דק' קריאה
הסטריאוטיפים של מיהו ימני ומיהו שמאלני פשטו בשני צידי המתרס ומבטאים את הסדקים בעם. אם לא נגדיר מחדש את הזהות הישראלית-ציונית הסדקים יהפכו לבולענים המאיימים על כולנו  *תמונה ראשית: ראובן ריבלין, נשיא המדינה לשעבר.
3 דק' קריאה
בקרוב תקום פנימייה של "אדם ואדמה" של ארגון "השומר החדש" ביראון, לאחר שלפני שש שנים קמה כזו באורטל. אני מקווה שעוד ועוד קיבוצים יזכו באירוח "אדם ואדמה" ואני מצפה מהתנועה הקיבוצית להוביל מהלך גדול
4 דק' קריאה
מוקי צור, איש הרוח של התנועה הקיבוצית, עוסק עשרות שנים בשאלות של זיכרון, תקווה וזהות. שאלות אלה מקבלות מקום בשני ספריו החדשים שראו אור לאחרונה: "התקווה היא לא כובע עם נוצות" ו"מן המדרון". בראיון

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן