יבול שיא
הרפת והחלב
Capture4 2

ציפורי – כפר תיירותי בינלאומי 

7 דק' קריאה

שיתוף:

לפני כחודשיים נבחר מרחב התיירות במושב ציפורי לייצג את ישראל בתחרות של ארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO) ככפר תיירותי מהטובים בעולם * מאחורי ההצלחה המדהימה עומדת מאירה צור, יזמית ופעילה חברתית, שבעבודה מאומצת הצליחה לייצר שיתופי פעולה עם בעלי העסקים במושב ועם גורמים רבים נוספים * תמר פלד עמיעד שוחחה עם מאירה וחזרה עם המתכון להצלחה בתיירות במושב 

בכל מושב מתקיימות יזמויות שונות בתחומים שונים. היום יותר מתמיד לכולם ברור שהדרך להצלחת התיירות בישובים קטנים עוברת בלייצר שיתופי פעולה בין עסקים שונים ביישוב.  

בשנים האחרונות עובר מושב ציפורי מהפך ביזמות אישית בנושאים רבים ומגוונים. למי שלא מכיר – מושב ציפורי שבמועצה האזורית עמק יזרעאל נבנה לצד חורבות ציפורי העתיקה, שבעבר הייתה בירת הגליל, בה ישבה הסנהדרין, בה נחתמה המשנה ובה התגוררו גם הרומאים. מושב ציפורי המודרני הפך למקום בו בשל היזמות האישית יוצאת דופן, הן בכמות היזמים והן התחומים השונים, הפך למיזם ייחודי ביותר.  

בציפורי מתקיימת פעילות ענפה של קהילת התיירנים המקומית, בהובלתה של מאירה צור מהיישוב ובליווי מחלקת התיירות במועצה. קהילה זו, שפועלת בחמש השנים האחרונות בהתנדבות, מהווה דוגמא לפעילות עסקית, חברתית, קהילתית מרשימה בעמק יזרעאל ובארץ. עם הזמן גם משאבי הישוב התרחבו וגדלו ולבסוף "שמו את ציפורי על המפה". 

מראה כללי של מושב ציפורי מהגן הלאומי ציפורי
מראה כללי של מושב ציפורי מהגן הלאומי ציפורי

כולם בסירה אחת 

בשלב מסוים בחייה, מאירה צור, יזמית בפני עצמה, עזבה משרה ניהולית עם כל התנאים הנלווים לכך ופתחה את העסק: ה"חצר האחורית" – מחסן למכירת חפצי ויטנאג' וכל מה שאנו מעלים על דעתנו ישנו שם – אלטעזאכן, שמלות, חולצות, חפצי נוי, כדים ועוד מכל וכל – הכל יד שנייה. זוהי הפלטפורמה הראשונית שמאירה הקימה ומכאן השמים היו הגבול.  

מבחינה רעיונית "החצר האחורית" בנויה על שיתופיי פעולה, על כולנו כאחד, על תרומה חברתית, עשייה ונדיבות. מאירה שאוהבת אתגרים וראייתה היא לעתיד ואף רוחבית, ממש מתחילת הדרך מובילה מהלכים לקידום התיירות במושב ויוצרת נתיבים חדשים, כשהרעיון הבסיסי הוא שיתופי פעולה בין העסקים השונים במושב.  

במושב ציפורי פועלים היום למעלה משלושים יזמים ובעליי עסקים. שיתופיי הפעולה אותם יצרה מאירה הובילו למסלול של Win-Win עבור כולם. גם המשאבים שישנם בצפורי, כדוגמת התגליות הארכיאולוגיות המדהימות בגן לאומי ציפורי; שביל ישראל; נחל ציפורי והמנזר היושב בפאתי המושב עם שני נזירים – הפכו את המיזם שמאירה מובילה למרחב תיירותי ועסקי, המטיב עם כל בעלי העסקים במושב.  

לכאורה, מושב בו יש יותר מיקב אחד או מספר בעלי מתחמי צימרים במושב, סביר להניח שתהיה תחרות בין כל אותם בעלי עסקים, אך בעבודה מאומצת מאירה הוכיחה שכאשר מובילים לעבודה משותפת – ליציאה משותפת בשיווק, בפרסום, במציאת האינטרס האישי המשותף בין כל בעלי העסקים – אין ספק שבמקרה הזה אחד ועוד אחד ייתן , הרבה יותר משתיים. מאירה שהגיעה מתפיסה ניהולית עסקית, ומערכת ערכים שהראשון בהם הוא נתינה לאחר וראיית האחר, הפכה את ציפורי למושב בעל ערך סגולי שונה וגדול.  

מאירה: "הגעתי למושב ציפורי כשהייתי בת 25 עקב נישואיי לבן המושב. מרגע שהגעתי למושב הייתי פעילה בהרבה מאד ועדות ומאד מעורבת בתחומיי הקהילה. הרגשתי שייכת, הרגשתי שזהו ביתי. חיידק הנתינה וההתנדבות היה קיים בי מאז ומעולם.  

"עוד בתחילת העסק שבניתי 'החצר האחורית' יצרתי שיתופי פעולה. הבאתי לכאן קבוצות של מורי דרך, יזמתי ויצרתי חוברת מאוחדת לכל בעלי העסקים בציפורי. מורי הדרך שהגיעו כבר הכירו את הגן הלאומי ציפורי ועם בואם למושב חשפתי אותם לכל בעלי העסקים בישוב שהם עסקים לתיירות. 'החצר האחורית' שלי היתה פלטפורמה ליצירת קהילה של תיירנים במושב ציפורי.  

"ה'חצר האחורית' באופיה הינה מיזם מארח ופתוח לקבלת אורחים ולקבוצות שונות. בתקופת הקורונה כל התיירות התרסקה. בשבילי, היתה זו הזדמנות להשקיע ולהגדיל את שיתופי פעולה במושב ומחוצה לו. הפכנו לצוות המוביל לעבודה משותפת. יצרתי שיתופי פעולה עם קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, רשות ניקוז ונחלים בקישון, שיקום נחל ציפורי, הכנסייה הנמצאת בישוב והמנזר, מוסד רווחה  מהחברה הערבית – והתמונה התרחבה והעמיקה והנה הפכנו לממלכה שנכון למנף, להגדיל ולהפוך לכפר תיירות.   

"בד בבד עם הפיכת המושב למקור תיירותי מגוון יצרתי קשרים שונים והבאנו  קבוצה של צלמים ליום כיף בציפורי, קבוצה של בלוגרים, צוותים מקצועיים של המועצה האזורית יזרעאל, צוותי רווחה שונים  וקבוצות של עיריות שונות. הגיעו קבוצות מח"ול. מבוסניה הגיעה קבוצה שבאה ללמוד על תיירות חקלאית. הגיעה קבוצה של שגרירות יפן – הם באו ללמוד על העשייה הייחודית בציפורי. נעזרנו ביועץ תיירות בשם גיא מלל והוא כיוון ועזר בצד המקצועי שלו. בכל סיור שמגיע למושב – כולנו שותפים לעשייה. כל בעלי העסקים בציפורי הבינו שפלטפורמה זו תשנה את המציאות האישית והקולקטיבית. זוהי פלטפורמה של תיירות, תרבות ופנאי."  

Capture5
מאירה צור. רתמה את כל העסקים במושב לטובת שיתופי פעולה. אלבום פרטי 

ברמה בינלאומית 

התהליך המרתק אותו הובילה מאירה צור הוביל לגולת הכותרת: מושב ציפורי נבחר להיות כפר תיירות ברמה בינלאומית. לפני מספר חודשים הגיע למושב ציפורי מסמך ממשרד התיירות. למעשה זהו מכרז של לשכת התיירות הבינלאומית. משרד התיירות הוציא "קול קורא" לכל הישובים הכפריים להשתתף במיזם של ארגון התיירות של האו"ם. מדובר בתחרות יוקרתית  שמטרתה למנף את התיירות הכפרית. הרצון הוא לשמור על הצביון הכפרי והתיירותי בישובים בגודל של עד 15,000 איש. ישוב שיזכה לקבל את האות, נכלל ברשימה אקסלוסיבית שמפרסם הארגון – והופך ליעד מועדף על תיירים ולמותג רב עוצמה.  

המכרז שיצא מטעם משרד התיירות ביקש קריטריונים מובהקים, ביניהם: משאבי טבע ותרבות; קיימות כלכלית; מחויבות של הישוב לפיתוח כלכלי כלכלה מקומית עם מגמת צמיחה; קיימות חברתית; קידום של ערכי שוויון חברתי; קיימות סביבתית; שימור הסביבה ומזעור נזקים לסביבה.  

מאירה: "נוכחתי שציפורי עומדת בקריטריונים אלו בקלות. קיבלתי שאלון שנשלח על ידי האו"ם, ומילאתי  חמישים עמודים בתכנים שונים. ייצרתי מצגת שיווקית והגשתי למשרד התיירות. שבועיים אחר כך הודיעו לי שמושב ציפורי נבחר על ידי משרד התיירות לייצג את מדינת ישראל בתחרות של האו"ם. הישובים נאות סמדר, ציפורי וכפר כמא הם אלו שזכו להתמודד בתחרות הבינלאומית הזאת מתוך 17 ישובים שהגישו מועמדות." 

מה העניין של האו"ם בתיירות? 

מאירה: "האו"ם רוצה לשמר ולחזק את משאביי הטבע המקומיים ולפתח כלכלה מקומית. כשקיבלתי את המסמך מטעם משרד התיירות, זיהיתי שיש כאן הזדמנות נפלאה. הזדמנות בעבור כל המיזמים המתקיימים בציפורי. היפה בזכייה באו"ם – הבחירה בשלושה ישובים העומדים בכל הקריטריונים – אבל יותר מכך נאות סמדר הוא קבוץ, כפר כמא הוא ישוב צ'רקסי וציפורי הוא מושב. הבחירה הזו מעידה על המשותף ומעידה על הייחוד בכל ישוב שנבחר. המשמעות של להיות כפר תיירותי הוא בעיקר להוות ולחיות מודל של שיתופיי פעולה של קהילות לפרנסה.  

"במושב ציפורי יש היום ששה בעלי צימרים. זוהי דוגמה מצוינת לחבירה היוצרת פרנסה. ההחלטה ללכת לדרך משותפת מונעת מלחמה. אצלנו ההפך קורה במידה ומישהו מעוניין במתחם צימרים מסוים ואין שם מקום, בעל הצימרים 'המלא' מפנה את האורח למתחם אחר ביישוב. כל בעליי הצימרים הם בעליי עניין שהאורחים במקום ירצו לחזור לציפורי." 

הנצרות, האסלאם והיהדות 

זו השנה השנייה בה מדינת ישראל  נכנסה לתחרות זו של האו"ם ובשנה שעברה לא הצליחו להשתלב ברשימה. השנה מדינת ישראל הצליחה. במסגרת התהליך  מאירה נשאלה: "מי את חולמת שאת רוצה שידבר על ציפורי ככפר תיירותי?" ומאירה ענתה: "הצבעתי על גל גדות שתדבר בעבורנו."  

מאירה: "בתיירות שלו מושב ציפורי מייצג את שלושת הדתות המובילות: את הנצרות, את האסלאם ואת היהדות. יש בציפורי מנזר בו חיים שני נזירים זה הרבה מאד שנים. יש כאן מבנה של החברה הערבית בה מקדמים רווחה ויש את אתר העתיקות של ציפורי, אתר עם פסיפסים נדירים, המספרים את סיפור היהדות עוד מימיי המקרא.  

"בציפורי יש לנו מסלולי הליכה אותם אנו הקמנו ושביל ישראל מחובר ועובר דרך היישוב. החקלאות התיירותית אף היא מספרת סיפור היסטורי. בית הבד וייצור הזיתים 'ריש לקיש' קם על עצי הזיתים שבישוב שהם בני מאות שנים, זהו דבר נדיר כשלעצמו. הרעיון שאותו אנו יוצרים נקרא 'תיירות איטית'. כמו בטיוליי כוכב – תיירים מגיעים למקום מסוים והמקום והסביבה מספקים לתייר, אתריי תיירות מקומיים וסביבתיים. התייר נהנה משקט, מחיי כפר ומאוצרות תיירותיים מהישוב עצמו ובשל שיתופי הפעולה שיצרנו אף מאתריי תיירות בסביבה הקרובה. לא עוד גמיעת מרחקים באוטובוסים אלא ביקור ולמידה על המקום והאזור בשלווה ובניחותא. 

פסיפס רומאי בגן הלאומי ציפורי
פסיפס רומאי בגן הלאומי ציפורי. צילום: עמוס דה וינטר 

בשיחה עם מאירה גיליתי כי מספרים שהבל (אחיו של קין) קבור במערה בישוב. עבור חובבי ההיסטוריה והמקרא ציפורי הינה משאב עצום. המגמה של מעבר לחקלאות בת קיימא אף היא מתקיימת בישוב, יש טיולים בישוב ובאזור שיוצאים מאחד ממתחמי הצימרים. היוזמות הנושקות אחת לשנייה גדלות ומצטרפות לרעיון של 'תיירות איטית'. שלושה יקבים קמו בידי אנשים שונים בציפורי. כל זה מעיד על  מנוע יוצא דופן בתוך ישוב כל כך קטן.  

כאשר מאירה צור הקימה את "החצר האחורית", שמבוסס על רעיון הנתינה והעזרה לאחר, היא מינפה את תפיסת עולמה ובדרכה הפכה את ציפורי לכפר תיירותי. הדבר הנפלא שקרה בציפורי – הוא ההבנה שחבירה משותפת תייצר חברה יצרנית של אנשים בעליי יוזמה אישית, למנוע רב עוצמה קולקטיבי.  

ענבי יין בציפורי חקלאות איטית
ענבי יין בציפורי חקלאות איטית

מאירה צור היא זו שהובילה ואיגדה את כל בעלי העסקים לקבוצה בעלת אינטרס משותף. ראויים לציון כל בעלי העסקים במושב שתרמו כל אחד בדרכו, על מנת לחבור ולהפוך לכפר תיירותי. אין זה דבר של מה בכך. החיים המשותפים בישובים קטנים מובילים לעיתים לסכסוכים, לתחרות ואף לצרות עין. במושב ציפורי  קרה ההיפך. אותם שיתופי פעולה שהיוו את תחילת הדרך בין כל היזמים במושב הובילו לדרך משותפת. ניתן אף לומר ש"תיירות איטית" הינה דרך חדשה של קיימות ופרנסה. חלוצים הם, חלוצים בדרכם, בבחירתם ליצור כפר תיירותי שזכה ונבחר על ידי ארגון האומות המיוחדות. 

כפר תיירות – ערכים להערכה 

א. קידום ושימור של משאבי טבע. 

ב. קידום ושימור של משאבי התרבות הישוב מחויב לקידום ושימור משאבי התרבות ההופכים אותו לייחודי ואותנטי. 

ג. קיימות כלכלית הישוב מחויב לקדם קיימות כלכלית התומכת בפיתוח עסקי, יזמות והשקעות. 

ד. קיימות חברתית הישוב מחויב לקיים את ערכי השוויון החברתי וההכלה. 

ה. קיימות סביבתית – הישוב מחויב לקיימות סביבתית באמצעות קידום ו/או הפצה של מדיניות, צעדים ויוזמות המקדמים את השמירה והשימור של משאבי הטבע שלו וממזערים את השפעת פיתוח התיירות על הסביבה. 

ו. משילות והעדפת התיירות – הישוב מחויב להפוך את התיירות למרכיב מרכזי בפיתוח האזורי. הישוב מקדם מודל ניהול המבוסס על שותפויות ציבוריות-פרטיות, שיתוף פעולה עם רמות ממשלתיות אחרות ומעורבות הקהילה בתכנון ופיתוח תיירות.  

ז. תשתיות וקישוריות – לישוב יש תשתית כדי להקל על גישה והגעה אליו המשפרת את רווחת הקהילות הכפריות, פיתוח עסקי וכן את חווית המבקרים. 

ח. בריאות, בטיחות וביטחון – בישוב יש (או בקרבתו) מערכות בריאות, בטיחות ואבטחה, כדי להגן על התושבים והתיירים. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן