יבול שיא
הרפת והחלב
1 קורצאק בעין חרוד

קורצ'אק וילדי אשדות יעקב

3 דק' קריאה

שיתוף:

בעקבות ביקורו של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק באשדות יעקב הוא שלח לילדי בית הספר מיקרוסקופ, מפות וציוד לימודי יקר. הילדים החזירו בחוברת בה דמיינו כיצד יסתיים ספרו "המלך מתיא הראשון"

בכתבה משולבים קטעים מכתבה של אלה תמיר עציוני, בת אשדות יעקב מאוחד

*תמונה ראשית: קורצ'אק (במרכז) עם מורי בית הספר של עין חרוד 1934. צילום: באדיבות ארכיון עין חרוד מאוחד 

הקשר בין יאנוש קורצ'אק לאשדות יעקב נרקם בעקבות מכתב קצר ששיגר חבר קיבוץ זאב יוסקוביץ' (שכונה "יוסיפון") ממקום שליחותו בפולין לחברת המשק רחל בובשבר, כשנודע לו על ביקורו הצפוי של קורצ'אק בארץ. "אל תחמיצו את הזדמנות ביקורו של קורצ'אק אצלכם והניעו אותו להרצות", כתב יוסיפון. "הוא פולני אומנם, אבל מדבר רוסית די טובה. תנו לו חופש בבחירת הנושא. מוטב אולי שתציגו בפניו שתיים-שלוש שאלות חינוכיות המטרידות אתכם ותשבעו עונג מדבריו ומאופן הרצאתו". קורצ'אק הגיע לבקר את ידידו שמחוני בעין חרוד ושהה שם מספר ימים, במהלכם נפגש עם הצוות החינוכי של הקיבוץ. הוא ביקש לבקר בקיבוץ צעיר נוסף ומבוקשו ניתן לו על יד מארחו. כך הגיע קורצ'אק לדלהמיה (לימים אשדות יעקב) בשעות הבוקר של יום קיץ בשנת 1934.
"ריגש את כל החברים"
בפגישה שהתקיימה בצריף חדר האוכל שזה מקרוב קם, הרצה קורצ'אק בפני החברים ברוסית ובפולנית על בית היתומים שניהל בוורשה, ועל גישתו החינוכית הייחודית. “הביקור באשדות ריגש את כל החברים", נזכרה לימים רבקה תמיר, "וכל מי שידע קצת רוסית או פולנית, התרכז סביבו”.
רבקה עצמה, נצר למשפחת רבנים, לא שלטה בשתי שפות אלו, אבל התרגשה למראה האיש בעל כובע המצחייה הנצחי, שעמד בחדר האוכל והרצה על בית היתומים בניהולו, ועל יסודות החינוך. בהמשך ביקר קורצ'אק בבתי הילדים ורבקה תמיר, שהייתה אחת המארחות שליוו אותו בכיתת בית הספר, סיפרה שבביקורו זה רשם לפניו כי בית הספר דל בעזרי הוראה, ובו במקום החליט לשלוח לידידיו בקיבוץ מתנות שיסייעו להם בלימודיהם.
ביומן הקיבוץ שראה אור ב-3.5.1935, כתבו ילדי חברת הילדים:
"בית ספרנו עדיין צעיר לימים, קטן במספר תלמידיו ועני במכשירי לימוד ועבודה וזה גורם לקשיים מרובים. בימים האחרונים נוספו לרכושנו, תודות לחברנו יוסקוביץ', מכשירים יקרים מאוד: מיקרוסקופ, זכוכית מגדלת טובה, מערכת מפות של גוף האדם, מפות אנטומיות, מפה גיאוגרפית אילמת, משחק הרכבה עשוי עץ שמונע על ידי חשמל. כל זה נשלח לנו כשי מהמחנך והסופר הדגול יאנוש קורצ'אק שגם שלח לנו גם את תמונתו. אנו מודים ליוסקוביץ' ונחשוב איך להודות לו על השי הנפלא ששלח לנו".
בכך לא תם הקשר. כעבור שנתיים, ב-1936, הגיע קורצ'אק לביקור נוסף בארץ במהלכו ביקר בקיבוצים נוספים, אך על כך אין תיעוד מספיק. לימים היו חברי אשדות יעקב וילדיו נזכרים בביקור, ורבקה תמיר הייתה לוקחת את ילדי הכיתה לטיול השבועי אל גדות הירדן שם קראה לילדים מתוך ספריו של המחנך-סופר הדגול מפולין, וכך הוסיפו ילדי הקיבוץ להעמיק את היכרותם עם האיש ותורתו. מספר טיולים אל "פינת הקריאה" שלגדת הירדן, הקדישה רבקה לספרו "המלך מתיא הראשון”.
משסיימה לקרוא לחניכיה שניים מחלקיו של הספר, הציעה רבקה לילדים לכתוב מהו לדעתם סופו של הסיפור. את יצירותיהם שלחה למחבר הספר בפולין. יוסקוביץ' שפגש את קורצ'אק לעיתים מזומנות, הביא לו את החוברת המעוטרת פרי יצירתם של ילדי הקיבוץ, אירוע שריגש את קורצ'ק עד דמעות והוא הביע את צערו שהוא נאלץ להאזין לתרגומי החיבורים ולא יכול לקרוא אותם בעצמו בעברית.

המיקרוסקופ שנשמר מכל משמר

Screenshot 2024 05 02 143250
רבקה תמיר. ליוותה את קורצ'אק בעת ביקורו באשדות יעקב. צילום: באדיבות מארכיון אשדות יעקב מאוחד

במהלך הפילוג באשדות יעקב ב-1951 התפלג גם הארכיון. בארכיון אשדות יעקב מאוחד נותרו תמונת המחנך-סופר, שדהתה עם הזמן, והמיקרוסקופ ששלח בתוך קופסת עץ מבריקה. בשנותיה האחרונות שימשה רבקה תמיר כארכיונאית אשדות יעקב מאוחד ובשל החלק שלקחה בקשר היפה שנרקם בין יאנוש לילדי הקיבוץ, שמרה מכל משמר את המיקרוסקופ ואת תמונתו עם הקסקט שנותרו כמזכרת מאותו ביקור.
סמוך לפטירתה, הועבר המיקרוסקופ למוזיאון "בית לוחמי הגיטאות", שם הוצג במשך שנים רבות. במהלך שנות ה-90, כשנבנתה תערוכת קורצ'אק במוזיאון, נשלח המיקרוסקופ לנגר-רסטורטור כדי שיכין קופסה מתאימה לתצוגה. לרוע המזל, נפרצה סדנתו של הנגר, המיקרוסקופ נגנב ואבדו עקבותיו, רק תמונתו נותרה.

יאנוש קורצ'אק: סירב להצעה להינצל

Screenshot 2024 05 02 143304
קורצ'אק בתמונת דיוקן עם הכובע המפורסם והזקן. צילום: באדיבות ארכיון עין חרוד מאוחד

יאנוש קורצ'אק היה סופר, איש חינוך ורופא. הוא נולד בוורשה שבפולין ב-1878 בשם הנריק גולדשמידט, למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת. קורצ'אק למד רפואה באוניברסיטת ורשה ובמהלך לימודיו הזדמן לו לעבוד במחלקת הילדים של בית החולים בו למד. במסגרת זו פגש ילדים ממשפחות עניות ומצוקותיהם נגעו לליבו.
קורצ'אק הצהיר כל חייו על השתייכותו לשני עמים, היהודי והפולני. הוא הקים וניהל שני בתי יתומים, לילדים יהודים ולילדים פולנים. בית היתומים היהודי נוהל על ידו מ-1911 ועד הירצחו במחנה ההשמדה טרבלינקה ב-1942. קורצ'אק פיתח גישה חינוכית מקורית ומהפכנית ששמה את הילד במרכז. בזמן השואה התפנה עם ילדי בית היתומים לגטו ורשה. כאשר נשלחו הילדים למחנה ההשמדה בטרבלינקה הוצע לו להינצל. הוא סירב להצעה, הלך איתם למחנה המוות ונרצח יחד איתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן